לשנה הבאה בקה-בקה בירושלים

התרגשות מתוצאות אירוויזיון 2018
תמונה של רבקה

איני ידועה כחובבת תחרויות זמר פופוליסטיות ובוודאי שלא כחובבת תחרות האירוויזיון. למעשה, הבנתי המוזיקלית הינה בסיסית ואין לי יומרות מעבר לכך. עם זאת, כישראלית לא יכולתי שלא להתרגש מתחרות האירוויזיון אמש ומזכייתה הדרמטית של הנציגה הישראלית במקום הראשון.

זאת לא משום הזכייה, המכובדת כשלעצמה, שכן כידוע ישראל כבר זכתה פעמים מספר בתחרות האירוויזיון. אף לא מהשיר הזוכה, לכל הפחות אני לא התרגשתי ולא נפעמתי ממנו… לעניות דעתי נעימתו אינה הרמונית ומערבת סגנונות מוזיקליים שונים ועיקרו באביזרים הוויזואליים הטכניים שליוו את השמעתו.

נדמה כי התרגשותי נובעת בעיקרה מהמבצעת, נטע ברזילי. הופעתה השונה, לבושה וממדי גופה אינם אופייניים לזמרים המופיעים בתחרויות זמר פופוליסטיות דוגמת האירוויזיון. נטע שונה מהמקובל ומייצגת את המיעוט הנחשב לא נחשק בחברה. המיעוט אשר מטעמים כאלה ואחרים נושא על גופו קילוגרמים רבים וטורח, בדרך כלל, להתנצל ולהתלבש באופן המסתיר את גופו. בוודאי שמיעוט זה אינו מתריס בריש גלי: הנה אני, קבלו אותי כמות שאני, כבדו את השירה שלי ואת כישרוני.

נטע הופיעה בגאון וברוב כישרון ולא טרחה כלל להסתיר את ממדי גופה, למעשה ההפך הוא הנכון, ואני מצדיעה לה על כך. מדינת ישראל, ששלחה את נטע כנציגתה, ראויה להערכה רבה, לכל הפחות במקרה זה. והעולם כיבד את הביצוע, הצדיע והעריך את התעוזה והפתיחות, את הקבלה והגאווה בשונות ובבלתי מקובל. בכך, אני סבורה, עשתה נטע שירות חשוב למדינת ישראל בהביאה לתודעה הציבורית העולמית את אשר אנו כישראלים חורתים על דגלנו – אך בפועל שוכחים לעיתים תכופות: את הסובלנות והקבלה של הפלורליזם והשונות.

אני סבורה שהזכייה של נטע מאדירה את מדינת ישראל לא בגלל הזכייה המוזיקלית – שהיא כשלעצמה הישג בלתי רגיל באירופה, שביחסה לישראל מעורבים לעתים תכופות שיקולים פוליטיים, גם בנושאים תרבותיים – אלא משום שהזכייה אמש מסמלת את ההערכה של אירופה למדינת ישראל כמדינה המכבדת פלורליזם ומוקירה את השונות.

וכמה זה אירוני שדווקא אירופה, אשר ביד גסה רמסה ורצחה יהודים בשל היותם מיעוט שונה ונרדף, מוקירה היום את ישראל ואת המבצעת ואת השיר עצמו בגלל התעוזה והנכונות להציג את השונה והפחות מקובל. וזה לדעתי ההישג האמיתי שלנו באירוויזיון.

יחסי הציבור והתועלות המדיניות והכלכליות שתפיק מדינת ישראל מקיומה של התחרות הבאה בירושלים, אינם נופלים בחשיבותם מהזכייה בתחרות השנה. קיום התחרות בבירה, כפי שאני מקווה שיקרה, משמעו הכרה אירופית דה-פקטו בירושלים כבירתה של מדינת ישראל, ואולי יוביל גם להכרה דה-יורה. הדברים מתחדדים ולו בשל העובדה שאמש בתחרות כשביקשו המנחות לקבל את תוצאות הבחירה מהמדינות השונות, הזכירו את עיר הבירה של כל מתחרה אך בהגיען לישראל נמנעו מלהזכיר את ירושלים. Hello Israel, what are your scores?, הן אמרו, ולא: Hello Jerusalem, what are your scores

לפיכך מצווים אנו לקיים את התחרות בשנה הבאה דווקא בבירתנו, בירושלים.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. חלק ענקי בעם. הרגשה שכבר מזמן לא חווינו. ומעניין שדוקא שיר לא שגרתי גרם לזה.

  2. יש לקוות שהפוליטיקאים שלנו לא יקלקלו את הארוע הגרנדיוזי הזה ברדיפת הכבוד שלהם. העימות שהחל מתפתח בין שרת התרבות לשר התקשורת הוא רמז רע לבאות…..

  3. היה פנטסטי ולא יאןמן. טוב שהיה ונקוה שיה גם בעתיד עליז ושמח ומוצלח לא פחות.

  4. לא מתים על האירויזיון, הסגנון לא בדיוק שלנו, אבל חשנו התרגשות אמיתית. חיבור של כל הגורמים שציינת ביחד.

  5. כעת באים הפוליטיקאים ועלולים לקלקל המשכיות החגיגה בשנה הבאה. למה באף מדינה זה לא כך ורק אצלנו ….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונת דוד

הענקים

חמשיר על מנהיגים ומהלכיהם