ביקרתי לאחרונה במועדון הג'אז הנושא את השם A-Trane בעיר ברלין שחוברה לה יחדיו. בבירת גרמניה יש כמה מועדוני ג'אז והמועדון הנדון נחשב לאחד המפורסמים שבהם. נראה שסצנת הג'אז איננה הסגנון המוביל בעיר, אם כי יש כמה מועדונים שמתמקדים במוזיקה מסוג זה. בל נשכח כי מדובר בכרך המאכלס כארבעה מיליון תושבים מגווני תרבויות, ואף מוצף בתיירים מכל העולם.
בעצם הימים האלו המועדון חוגג 25 שנות קיום, והדבר בא לידי ביטוי בין היתר במגוון ההופעות וברמתן. יש כאן הופעות כמעט בכל ערב. בדרך כלל כל הרכב מנגן פה ערב אחד עד שלושה ערבים, רובם ערב יחיד. מדובר במועדון שמכנה עצמו בצדק בין-לאומי, שכן חלק מההרכבים הנם מחוץ לגרמניה. לפעמים יש כאן צירופי אמנים או ערב המחולק בין שני הרכבים. בדרך כלל המופעים נמשכים שעתיים בסך הכול, כולל הפסקה בערך באמצע.
המועדון שוכן בחלל קטן יחסית בקומת קרקע הניצבת בהמשך למדרכת הרחוב. בסך הכול יש כאן בסביבות 50 מקומות ישיבה, רובם סביב שולחנות קטנים במיוחד. גודל השולחנות איננו מפריע הואיל ובמקום לא מוגש אוכל מסוג כלשהו. כאן מוכרים ללקוחות רק שתייה, והבחירה הנה ממבחר לא גדול. אל תגיעו רעבים. ממול המועדון ניצבת מסעדה של אותם בעלים, אבל כאמור במועדון עצמו אין זכר למזון. השטח הקטן מביא בהכרח לקרבה בין הקהל והנגנים. מעולם לא ישבתי קרוב כל כך לאמנים מופיעים. רגליי נגעו ממש בבמה. ראיתי לנגנים את הלבן בעיניים. יש לכך גם יתרונות. זוויות מיוחדות של ראייה ושמיעה.
הקהל מצוין, מתמצא ומכבד את המעמד. האווירה אינטימית מאוד. השטח הקטן מביא בהכרח לקרבה בין הקהל והנגנים. מעולם לא ישבתי קרוב כל כך לאמנים מופיעים. רגליי נגעו ממש בבמה. ראיתי לנגנים את הלבן בעיניים. יש לכך גם יתרונות. זוויות מיוחדות של ראייה ושמיעה. הסאונד טוב. השירות בסדר גמור, אלא שכאמור אין בו כמעט צורך. הדלתות נפתחות פחות משעה לפני ההופעה. הגרמנים מגיעים בדיוק למועד הפתיחה – 21:00. ניתן להזמין כרטיסים באינטרנט או בטלפון, אבל צריך לזכור כי המשרד מאויש בערב בלבד.
ומשהו על ההופעה המסוימת שנכחנו בה. מדובר בהרכב בן שלושה נגנים הנושא את השם MERKUR, הנובע מכינויו של מוביל השלישייה: Sebastian Merk. אני מקדיש למופע כמה שורות אף על פי שהסיכוי שתפגשו דווקא בהרכב מסוים זה הנו זניח. אני מתעכב על המופע עצמו בגלל תת-הסגנון שמנגן ההרכב: ג'אז מודרני. נכחתי במאות מופעי ג'אז בחיי, אך תמיד נרתעתי מהסגנון החדש והמהפכני, הרגשתי טוב ונוח יותר באווירת הג'אז הישן והקלאסי. והפעם נקלעתי למופע מודרני ועוד איך.
בלי מילים של פתיחה והסבר, ללא כל מלל. ערב נטול כל מרכיב ווקאלי. נגנים שמחליפים כלי נגינה ומחליפים תפקידים בהרכב. ערב שלם עם שלושה ביצועים בלבד, הראשון שבהם נמשך כחמישים דקות. שילוב מאסיבי של שתי מערכות ליצירת אפקטים אלקטרוניים. לא מעט פעמים שבהן יד אחת מנגנת בפסנתר או בתופים והיד השנייה מפיקה אפקטים אלקטרוניים. מיעוט בטקסיות המוכרת כל כך של הותרת הבמה לנגינות סולו, כל נגן בתורו. פרקי זמן ארוכים שבהם אתה חש כי כל חברי ההרכב מאלתרים במקביל, והאלתור נשמע אמתי ומשכנע יותר מה"אלתורים" הקלאסיים, שהפכו למוכרים ויציבים יותר מפזמונים פופולאריים. באותו ערב לא נוגנה מוזיקה שאפשר אחר כך לפזם.
כאשר ביררתי עם אחד ממכירי המועדון מדוע לדעתו היו רק מחצית המקומות במועדון מאוישים (וכאמור מספרם קטן מאוד ממילא), הוא הסביר לי כי הסגנון האמור איננו מדבר אל מרבית חובבי המוזיקה והבילויים. אני לעומת זאת, ובניגוד לציפיותיי, יצאתי מהמועדון מרוצה מאוד. קודם כול כנראה בזכות יכולתם המוזיקלית של הנגנים. ההופעה עוררה בי מחשבה. מה עוד צריך בליין במופע תרבותי?
ולסיכום, מדובר במועדון שאולי איננו ברמת העל העולמית, אבל מי שנמצא בברלין ואוהב ג'אז כדאי בהחלט שישקול ביקור במקום זה, שאפשר לסכם אותו כ"ג'אז נטו". הואיל ותדירות החלפת ההופעות גבוהה מאוד, יש סיכוי טוב שימצא מופע מתאים לטעמו.
כתובת: Bleibtreustraße 1 Berlin
2 תגובות
מרוב צעירים ישראלים שגרים שם או באים לבקר
מתי מועדון רוק באינדונזיה?