באחד הערבים צפיתי בטלוויזיה בקונצרט של הזמרת הצעירה והיוצרת הנפלאה איימי ווינהאוס. לא ידעתי עליה דבר. היא נראתה לי מעט מוזרה, אולם היא השאירה עליי רושם רב שעורר בי רצון לכתוב עליה שיר.
עברו כמה חודשים ושמעתי שאיימי ווינהאוס נפטרה. הוצאתי מהמחשב את השיר שכתבתי עליה בזמנו, וסגרתי איתה מעגל.
כשאיימי עומדת על הבמה
שברירית קטנת קומה,
עקבים גבוהים,
כמו ציפור פצועה
עמוק מתהומות לבה
היא שרה
כמו זמרת בלוז שחורה.
תוציא מתוך גופה
הדק והלבן,
קולות של רטט ונשמה,
שירה חזקה
שפותחת שערי שמים
ומטפטפת עלינו טיפות מים
בגוונים של אדום וכחול
היישר אל תוך לבנו הרטוב.
לפני פתיחת מסך,
לפני הופעה
איימי מזריקה.
אחרי שהתזמורת יורדת
מהבמה
איימי אבודה. אישה ילדה
מתחבקת עם בקבוק
של ויסקי – ושותה.
בקהל מעריצים צועקים:
"איימי, אנחנו אותך אוהבים"
אבל איימי
לא אוהבת את עצמה,
מתעלסת עם בקבוק
של ויסקי – ושותה.
מוסרת למוות את גופה.
אמבולנס מחכה בחוץ
ליד השער הפרוץ
למקרה שאיימי תיבול
למקרה שאיימי תיפול.
אך היא עוצמת חזק עיניים
שקועה בתוך עצמה.
פוחדת לרקוד ולפרוש כנפיים
שרה רק את נשמתה.
התזמורת שומרת, נותנת גב,
איימי לא מפלרטטת עם הקהל.
יודע אלוהים כמה פעמים
היא הייתה כבר ב"גמילה",
אך ברגע היציאה
היא עפה לפאב – ושותה.
כמו צמא למים
איימי היא שושן יבש
עורג ליין.
לפני פתיחת מסך,
לפני הופעה
איימי מזריקה.
אחרי שהתזמורת יורדת
מהבמה
איימי אבודה. אישה ילדה
מתחבקת עם בקבוק
של ויסקי – ושותה.
אך מ ח ר
כשאיימי תעמוד על הבמה,
שברירית קטנת קומה,
עמוק מתהומות לבה
היא תשיר
כמו זמרת בלוז שחורה…
ס ו ף.
6 תגובות
כמה מיוחד
כמה ראוי
תמונה שכאילו צולמה לשיר
מצד שני שימשה דוגמה לא טובה בחייה האישיים
האומנותית
אילנה, שירך רגיש ומרגש.
היטבת ל"צלם" את תחושות הצער והכאב העוברים כחוט השני לאורך השיר.
ידעת מה מחכה לאיימי. האיום הנורא שריחף עליה אכן התממש. היא הייתה במצב של "אין מוצא". מצב כה כואב וכה אמיתי. ולוואי שסופה המר ישמש אות אזהרה.
שדיברה ללב רבים