לחלום מציאותי

בזמן הרצאה במסגרת לימודיי בחוג לניהול באוניברסיטה, הציג המרצה שאלה לסטודנטים: האם כדאי, לטעמם, לפתח את החלום האישי עד כדי מקצוע? רבים מחבריי לכיתה השיבו בחיוב וטענו כי אדם שמקצועו הוא חלומו, יבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר וישקיע את כל כולו כדי להצליח בתחומו. המרצה הסכים עימם, ואף הצדיק את טענתם בעזרת הסבר על מרכיבי שביעות הרצון בעבודה והשפעתם על איכות העבודה. תפיסה זו היא אכן נכונה ואף מוכחת במספר לא מבוטל של מקרים, אך עם זאת היא נאיבית מאוד ויש לסייגה.

לדעתי, להפוך את החלום שלנו למקצוע שלנו אינה בהכרח הדרך הטובה ביותר להצלחה מקצועית. במציאות היום-יומית בעולם שבו אנו חיים, אנו תלויים ביכולתנו לספק את הצרכים הבסיסיים שלנו, והאפשרות היחידה לעשות כן היא באמצעות משאבים כלכליים. מכאן, שלפתח את החלום האישי עד כדי מקצוע זוהי הדרך הנכונה רק כאשר החלום הוא כלכלי ומאפשר להתפרנס ממנו בכבוד. אך לעיתים זוהי דרך מסוכנת שעלולה להפוך את החלום לסיוט.

ישנם חלומות אשר הפיכתם למקצוע היא על גבול הבלתי אפשרי, וזאת בעקבות התיעוש הרב ורף הכניסה הגבוה שקיים בתחומים שונים. כך לדוגמה, אדם שיבקש להפוך את חלומו לייצר רהיטים – למקצועו, עלול למצוא עצמו בסיוט הגדול של חייו. ולא מכיוון שהוא אינו נאמן מספיק לחלומו, ולא מכיוון שאינו יודע לייצר רהיטים, אלא מכיוון שההיצע הרב בענף עולה על הביקוש ועשוי להוות מכשול קשה עד בלתי אפשרי. ולכן, בחירת תחום שבו נרצה להתמקצע תוך הגשמה עצמית מרבית, כרוכה בבחינת שוק התעסוקה.

נוסף על כך, לפני שמנסים להפוך את החלום למקצוע ראוי לעשות תהליך של ניהול סיכונים ולבחון עד כמה החלום יוכל לאפשר חופש כלכלי לספק את הצרכים הקיומיים, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.

נשאלת השאלה: האם נכון להנחות סטודנטים לניהול לפתח את החלום האישי עד כדי מקצוע? מנהל טוב ראוי שיתאפיין בתכונות מנהיגות. מנהיגות מאופיינת ביכולת לקבל החלטות תוך ראייה רחבה וארוכת טווח, תוך כדי תעוזה ונטילת סיכון. ראייה רחבה זו, היא המאפשרת לנהל את הסיכונים ולצפות את תגובת הסביבה שבה הוא פועל באופן אופטימלי.

מכאן, יש לסייג ולומר שכאשר מבקשים לפתח את החלום ולהפכו למקצוע, יש להתייחס לגורמים שצוינו לעיל הן בראייה לטווח הקצר והן בשיקול ההתפתחויות הצפויות לטווח הארוך, שאם לא כן, בחירה שכזו עלולה להפוך את החלום האהוב לסיוט ולמקור ללחץ ודאגות.

בהרצאת המשך, שהעביר פסיכולוג תעסוקתי, נשאלנו לאיזה מקצוע נבקש לכוון את ילדינו? רבים מחבריי לכיתה השיבו מייד כי יכוונו את ילדיהם למקצועות ההייטק והמחשבים המבוקשים כיום. אדגיש כי אינני מזלזל בתחום זה, אך לדעתי אין באפשרותנו לחזות את שיתרחש בו בעתיד. ולכן, לעומת חבריי המהופנטים מהמתרחש כיום בתחומי הטכנולוגיה השבתי שאין אני יודע לאיזה תחום ארצה לכוון את ילדיי, אך ברור לי שאלמד אותם את החשיבות של בחינת שוק התעסוקה ומגמות הביקוש וההיצע. לדידי, אדם שיֵדע לעשות זאת – יוכל להצליח בכל תחום שבו הוא עוסק.

רוב חברות ההזנק המצליחות, התחילו את דרכן מתוך חלום של הממציא והמפתח העומד מאחורי החברה. אך לצד החלום היה תמיד מבחן השוק שזיהה את הצורך במוצר. מבחן אשר מעניק את הכלים החשובים ביותר לאותן חברות מצליחות, ניהול סיכונים נכון ויכולת לשכנע משקיעים להשקיע בהן.

תקראו לי פסימי, זה בסדר גמור. אני לא מכחיש שאני בוחן גם את הצדדים השליליים של הדבר, ללא בחינה כזו לא נוכל להיערך לזמנים קשים. אדם הבוחן את המציאות על כל צדדיה הוא ריאלי, ועלינו לזכור תמיד שלמציאות יש גם צדדים פחות חלומיים.