האקדמיה – מאפלטון והלאה

סקירה של מוסד האקדמיה וחזון לעתיד
כובע אקדמיה
תמונה: pixabay.com

שנת 2020 תיזכר כשנה לא פשוטה בכלל. במבט לאחור, עד התפרצות מגפת הקורונה היה די טוב בסך הכול. נכון, לא היה מושלם והיו קשיים, אולם לעומת התקופה שאנו חווים כיום, אפשר רק להתגעגע ולחלום על אותם ימי טרום-קורונה, ולקוות שנחזור במהרה לשגרה. במהלך התקופה האחרונה נאלצתי לשהות בבידוד ביתי מספר פעמים, והיה לי זמן להרהר ולחשוב על המושג "אקדמיה". צללתי לעומק הנושא, החל מראשית ה"אקדמיה" עד ימינו, בניסיון לצפות ולשער כיצד תראה האקדמיה בעתיד.

האקדמיה האפלטונית

נחזור לשנת 385 לפנה"ס באתונה. אפלטון, בן למשפחת אצולה, היה הראשון שייסד את אחד מבתי הספר המאורגנים הראשונים בתולדות התרבות המערבית, "האקדמיה". אפלטון הושפע מאוד מהפילוסופיה של סוקרטס, פילוסוף יווני שבשנת 399 לפנה"ס נשפט ב"משפט סוקרטס", בטענה שהוא הורס את הנוער של אתונה, ועל כן הוצא להורג. אפלטון התנגד לחינוך המסורתי באותה תקופה, אך הבין מהר מאוד שעל מנת ללמד את הפילוסופיה ואת תפיסת עולמו, עליו לשתף פעולה עם השלטונות ועם אזרחי יוון העתיקה. בהתחלה התייחס בעיקר לנושאים מוזיקה וספורט. המוזיקה מבחינתו הייתה מעבר לתווים ונגינה. הוא התייחס למוזיקה כאל נאום, דיבייט, מילים שבאמצעותם ניתן להגיע לחקר האמת. כמו כן, אפלטון נהג להשמיט מהספרות היוונית את הפנזטיות והאגדות בניסיון להביא את התלמידים ללמוד ולחקור את האמת. במשך הזמן נוספו למוזיקה ולספורט מתמטיקה, אסטרונומיה, משפטים ועוד.

האקדמיה מינתה את המשכילים ביותר, והם חלקו ידע זה עם זה. ככל הנראה המעטים שהגיעו לאקדמיה נשארו לתקופה ארוכה מאוד על מנת להעשיר את הידע. הלימודים באקדמיה היו בגדר פריווילגיה לאצולה בלבד, ורק מעטים זכו ללמוד אצל אפלטון.

האקדמיה בהווה

בימינו במדינת ישראל האקדמיה פתוחה לכל אדם מכל מעמד. יש מלגות שונות ומגוונות אשר מאפשרות לכל אחד ואחת ללמוד תואר. מגפת הקורונה כפתה על האקדמיה ללמד ולהעביר את הידע לסטודנטים באופן שלא היה מקובל עד היום. בעוד שלפני הקורונה הייתה חובת נוכחות בכיתה, כיום כל ההרצאות מוקלטות ומועברות באופן מקוון. במרבית השיעורים המרצה מעביר את הידע והסטודנטים אמורים לספוג את מירב החומר הנלמד. בסוף השיעור הסטודנטים מקבלים שיעורי בית, ולעיתים גם זה לא קורה. חלק לא מבוטל מהסטודנטים רואים  בשינון החומר עדיפות ראשונה, וזאת משום שמרבית המבחנים בודקים בעיקר ידע ופחות הבנה מעמיקה של החומר הנלמד. נוסף לכך, בלימודים לתואר ראשון קיימים קורסים רבים אשר אינם נתפסים בקרב הסטודנטים כרלוונטיים לשוק התעסוקתי. עם זאת, למרות האמור לעיל, סטודנטים בוחרים ללמוד תואר ראשון במשך שלוש-ארבע שנים מכיוון שתואר ראשון הוא הכרחי ומהווה תנאי סף לכניסה לשוק התעסוקה.

האקדמיה בעתיד

המאה ה-21 מאופיינת בשינויים ניכרים ומהירים במגוון תחומי חיים. עם זאת, הלימודים והידע הנלמד תואמים לתקופה של המהפכה התעשייתית ולא השתנו בהתאם למאה ה-21. יש שינוי תקופתי אחד בולט, והוא עניין ההסתמכות על הזיכרון. בעבר היה הזיכרון קלף מנצח לחוכמה ולידע, אך היום, כאשר הכול זמין בגוגל בתוך מאית שנייה, היכולת הנדרשת מאיתנו אינה זיכרון אלא חשיבה ביקורתית. לכן על האקדמיה להתאים את אופן הלמידה לכישורים הנדרשים בשוק התעסוקה בדגש על חשיבה עמוקה, כגון חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת פתרון בעיות, כישורים דיגיטליים, וכישורי חיים כלליים – שיתוף פעולה, תקשורת, למידה לאורך החיים, מודעות תרבותית והסתגלות לשינויים.

אחת הדוגמאות לשיטת לימוד השונה מהמקובל בימינו היא "כיתה הפוכה". עד היום באנו ללמוד וקיבלנו שיעורי בית. בשיטה "הכיתה ההפוכה" נותנים לתלמיד את חומר הלימוד משיעור לשיעור על מנת שיעבור עליו בביתו, לפני השיעור ולא אחריו. המטרה היא לאפשר לתלמיד להבין את החומר שילמד באמצעות חשיבה ביקורתית. המפגש עם המרצה הוא לצורך דיון ועבודת צוות בקבוצות בכיתה. שיטה זו מזכירה לנו את הגישה של אפלטון, שלפיה תפקיד המורה היה לעודד חשיבה ביקורתית ולא להראות את הפתרון.

מגמה נוספת שעשויה להיות בעתיד היא "מיקרו תואר". כחלק מההתאמות שהאקדמיה נדרשת לעשות על מנת להתאים את עצמה לשוק העבודה המשתנה, נשאלת השאלה: מדוע ללמוד תואר ראשון מלא, כאשר יש קורסים שלא בהכרח רלוונטיים לעתיד התעסוקתי של כל סטודנט? המטרה של ה"מיקרו תואר" היא לאפשר לסטודנטים ללמוד לימודים מקוצרים וחלקיים שבסופם יקבלו תעודה, או לאפשר ללמוד מספר קורסים מקוצרים שיהיו שווי ערך לתואר ראשון. "מיקרו תואר" יאפשר למידה במציאות משתנה שלא תיאלץ את הסטודנט ללמוד תואר שלם במהלך שלוש-ארבע שנים.

לסיום, אציין ואדגיש שאני סטודנט לתואר ראשון בשנה ג' שאינו מתחרט על הבחירה ללמוד תואר ראשון. במאמר זה ניסיתי להציג בפשטות יחסית כיצד העולם האקדמי שלנו משתנה לאורך השנים, ובעיקר לתהות כיצד תראה האקדמיה בעוד 100 שנה. ייתכן שבדומה לאופנת וינטג' נחווה אקדמיית וינטג', שבה אנשים יהיו יותר פילוסופים ויעסקו יותר באמנות ובהרהור על החיים המשתנים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. עשו הרבה דברים בזום גם אחרי הקורונה. הרבה פחות ילמדו והרבה יותר יטילו על הסטודנטים.

    1. תודה רבה על תגובתך.
      יכול להיות שזה מה שיהיה, תלוי במשרד החינוך ועוד הרבה גורמים נוספים שקשה לדעת במציאות המשתנה של ימינו.

  2. שלום מתן
    ניסיון יפה להתמודד עם נושא מורכב. העלתה כמה נושאים חשובים שראוי להעמיק בהם.
    אכן אחת הרעות החולות של הלימודים, בעיקר בבתי הספר אךגם באקדמיה היא ההתמקדות בשינון החומר.את זה חייבים לשנות וכבר בגיל צעיר ולא רק באקדמיה.
    רלבנטיות לשוק העבודה היא מגמה בעיתית מאוד משום שלדעתי לא זה התפקיד העיקרי של האקדמיה. תפקיש העיקרי של האקדמיה הוא להעשיר את הידע הכללי על העולם ולפתח את יכולת החשיבה העמודה.
    וכאן אנחנו מגיעים לחשיבה הביקורתית – זה היה תפקידה של האקדמיה תמיד ויש להקפיד על כך ולפתח זאת – זה מהות החופש האקדמי.
    לעניין המיקרו תואר אני חושב שאין לזה מקום באקדמיה משום שזה מצמצם את הידע והחשיבה. חלק מהחומר הנלמד והנתפס אצל חלק מהסטודנטים כלא רלוונטי הוא חיוני לפיתוח החשיבה והחשיבה הביקורטיםעם יכולת להסתכל בצורה רחבה יותר.
    שתהיה לנו שנה פוריה ומעמיקה יותר

  3. שי שלום רב,
    תודה רבה על תגובתך!
    אני מסכים עם דבריך. אכן התפקיד המרכזי של האקדמיה הינו להוות מקור ידע ולפתח חשיבה ביקורתית. אך מעניין לדעת, אם ה"מיקרו תואר" אכן יהיה כחלק מתוכנית הלימוד באקדמיה, האם זה יפגע בתפקידה המרכזי של האקדמיה או שיתרום יותר לאקדמיה ולסטודנטים.

    תודה רבה שהצגת את נקודת מבטך.

  4. יש עוד לחשוב על אספקטים של הבעיה.יש הבדלים גדולים בין מקצועות. לימודי רפואה שונים מלימוד משפטים ושנהם מפיזיקה. לא צריך לזלזל בשינון יש לו תועלת. המוח האנושי והיכולת לזכור מתרחבים עם משתמשים בהם. אי אפשר ללמוד רפואה בלי לזכור הרבה מאד. אי אפשר ללמוד שפה חדשה בלי לשנן הרבה מאד – מילים , דקדוק ועוד.

    1. היי אליהו, תודה רבה על תגובתך.
      אכן הנושא מורכב ומסובך. מסכים איתך בהחלט שישנם נושאים שיש צורך לשנן. עם זאת, גם בלמידת שפה חדשה, ניתן ללמוד את הדימיון בין מילים משפות זהות ולנסות להבין את "העבר" של השפה ולא רק לשנן.

      תודה רבה שהעשרת את הדיון עם תגובתך.

  5. יפה מאוד,אהבתי את הניסיון להראות את הדמיון בין האקדמיה של אפלטון לאקדמיה של היום. משום מה למרות שהאקדמיה של אפלטון היה הרבה מאות שנים אחורה, אם האקדמיה של היום הייתה מלמדת לפי ערכים ושיטות לימוד של אפלטון או לפחות מנסה להתקרב לשם אז זה היה משנה את אופן החיים כולו של כל בני האדם עם הזמן. השאלה מה ניתן לעשות וכיצד ניתן להשפיע על כך שערכים חשובים יעברו בחינוך גם לא באקדמיה, פיתוח יכולת חשיבה עצמאית , לקיחת אחריות בחיים, לשאוף ליהיות אנשים יותר הוגנים דרך מוזיקה אומנות וספורט שמבטאים את היופי והצדק. אומרים שאנחנו עדיין בעידן כזה של בורות, אבל אם לחשוב טיפה ריאליסטי – מאמץ קטן של כל אינדיווידואל לעבר חיים ביותר חופש,נוכחות וצדק כמו למשל להביא את הדעה שלך למרות הלחץ החברתי שזה מאמץ גדול מאוד ולפעמים מהווה סיכון של מוות – עם הזמן עם בתוך האקדמיה אי לא בתוך האקדמיה יביא לשינויים משמעותיים, עכשיו תפקידה של האקדמיה וכל אנשים משכילים – בעלי תואר וגישה לידע רחב – להוביל את התהליך גם אם רק הסביבה שלו. תודה שמזכיר על דברים חשובים תוך כדי השגעון של היומיום. תמשיך לכתוב ובהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?