לקבל את החדש בלי לבטל את החכמה של הישן

המאמר הזה מייצג את תהיותיי ואת פרשנויותיי האישיות, הנובעות מהתבוננות מעמיקה יום-יומית במגמות החברתיות המתרחשות סביבי. איני מומחה בתחום האמור, ואיני מתיימר להיות.

אנו חיים בתקופה שבה הכול מתערבב, והחדש מחליף את הישן בהרבה תחומים. אני תוהה רבות אם השינויים נכונים, ואם אפשר, אולי, לקבל את החדש מבלי לבטל את החכמה של הישן. אני מאמין שתמיד נוכל למצוא רלוונטיות בישן, ושממנו אנו אמורים לעצב את החדש. אני שומע קריאות רבות של אנשים שמאסו בישן, ומעוניינים לבטל אותו לחלוטין וליצור מציאות בכיוון ההפוך. הדוגמאות לכך רבות: יש מי שקוראים לביטול קידוש היחסים בין גבר לאישה, יש מי שקוראים לבטל לחלוטין את ההקשבה לדת, יש מי שסבורים שצעדי ענק בטכנולוגיה יכולים להחליף את ההתעמקות בענייני רוח.

רבים סבורים כי משום שהעולם משתנה בקצב מהיר, התפיסות השמרניות הנוגעות לתחומי החיים השונים מאבדות מתוקפן. לדעתי, יהיה זה נכון אם לא נבטל לחלוטין את המוסכמות הישנות, ואם נדע לקחת מתוך תפיסות העבר את הדברים החשובים כדי שנוכל להמשיך ולבנות עתיד המתבסס על עבר עשיר.

הזהות הגברית מתערערת עם הזמן, וכעת נדמה שאופייה ומקומה בחברה לא כל כך ברורים. נראה כי המבנה החברתי השתנה, וכעת הגבריות השמרנית מאבדת מכוחה. האופנה כיום, למשל, מעודדת אסתטיקה רבה מבעבר בקרב הגברים. יותר ויותר גברים מאמצים גינוני בישום, טיפוח והקפדה על הלבוש. לדעתי, מספרם ההולך ועולה של ההומוסקסואלים בעולם מעיד בצורה ברורה על המיאוס שמעוררות בחברה האנושית התפיסות הגבריות השמרניות. אין ספק כי הגבר המאצ'ואיסטי של פעם, זה שלא מביע רגשות, שלא חושב שהאישה שוות זכויות ושמסרב לקבל את השינויים שחלו בסביבה – לא ישרוד זמן רב בעולם הדינמי החדש.

התקופה הזו מתאפיינת במגמה של ביטול הגבריות השמרנית, ובכניסת נשיות לכל תחומי החיים: עסקים, אופנה, תקשורת, חינוך וכדומה. בתחום הפוליטי ניכרים ניסיונות בלתי פוסקים לעצב שוויון בין המינים, לקדם זכויות של "משפחות חדשות" ולנטרל את הגרעין המשפחתי הישן של גבר ואישה לטובת גרעין גדול יותר הנקרא מדינה. בהרבה מקרים הערכים של גרעין המדינה שונים מהערכים של הגרעין המשפחתי. אם כן, המוסכמות המסורתיות מיטשטשות ונבחנים רעיונות גלובליים חדשים.

אני סבור שכל שינוי הוא מבורך והתרחשותו מביאה להתפתחות כללית של חברה. עם זאת, אני סבור שבשלב הבא ניתקל בצורך לבחון מחדש את התפיסות השמרניות בנוגע לזהות הגברית ולזהות הנשית. אגב, איני מדבר דווקא על גברים לעומת נשים (למרות שיש קשר ברור), שכן יש נשים בעלות תכונות "גבריות" וגברים בעלי תכונות "נשיות". בהכללה – גבריות מניעה לפעולה. אנשים גבריים מקבלים החלטות ומזיזים עניינים. יש להם מטרות והם מוכנים להגן על מטרותיהם במידת הצורך. אנשים נשיים, לעומת זאת, אוהבים גם לעצור בדרך כדי לספוג ריחות, טעמים ונופים. נשיות מספקת חום אנושי ויש לה היכולת לנטרל חיכוכים וויכוחים בין אנשים. כדי שייווצר איזון נכון בכל חברה, חייב להיות בה איזון בין הגבריות לנשיות.

ניסיוני האישי לימד אותי כי ברוב המקרים שבהם אדם מנסה לחקות אדם אחר, הדבר  פוגע באיכויות האישיות שלו והוא אינו זוכה להפגין אותן. אני חושב שבעולם הישן לגברים היו חסכים רגשיים ולנשים היו חסכים של ערך וכבוד, לכן הקונפליקטים כיום גורמים לבלבול רב. יש מגמה של פתיחות לכך שגברים ילכו לכיוון הנשיות ויאמצו הרגלים נשיים, ומצד שני נשים רבות נלחמות כדי להוכיח שכוחן לא פחות מזה של גברים.

אין ספק שלתכונות הנשיות יש כיום השפעה טובה יותר על הסביבה ועל העולם. נשים צריכות להיות בטוחות יותר בעצמן ולהפגין את הערך הפנימי שלהן, בלי לנסות להוכיח את עצמן בעולם הגברי הנוכחי שעסוק במרדף אחר כבוד ויוקרה. מצד שני, ראוי כי גם הגברים ישמרו לעצמם כמה תכונות "גבריות" חיוביות.

אנו נמצאים בתקופת מעבר בין ישן לחדש. גברים ונשים כאחד צריכים להיות פתוחים לשינויים המתרחשים תדיר בחברה ולהיות בטוחים בעצמם. תקופת המעבר מלאה בקונפליקטים ובדחיות של הישן, אך לאחר תקופה יתבהרו הדברים. כל אחד ירגיש נוח לבטא את עצמו בלי להתגונן, ולא ייאלץ לשנות את עצמו כדי להשתלב. ממצב זה נוכל להמשיך להתפתח ולבנות את המסגרות החברתיות שלנו בצורה מאוזנת.