לא מכבר נכחתי בכנס השקה של פורום 20-80, "מתמקדים בעיקר, חושבים על המחר". הכנס היה יוזמה של סטודנטים להנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון. הרעיון של הפורום הוא למעשה לספק לקהל הסטודנטים את מה שהאוניברסיטה לא מספקת – את החיבור למקצוע.
שמעתי כל כך הרבה אמירות על מקצוע הנדסת תעשייה וניהול, כמו למשל "מעשייה וטיול", "הכול מהכול", "זה בכלל הנדסה?", ועל רבות מהן ניטש ויכוח בין האומרים למתנגדים. אבל נראה שעל אמירה אחת יש הסכמה גורפת: "הנדסת תעשייה וניהול – מה זה אומר בכלל?" פורום 20-80 קם במטרה לענות על השאלה הזו למי שחשוב ביותר שידעו את התשובה – לסטודנטים שרוכשים את התואר הראשון במקצוע הזה. הפורום כבר ארגן כמה סיורים, למשל למפעלים של טבע ושל אינטל, ועל פי לוח הזמנים המתכונן לשנה הנוכחית – עוד היד נטויה.
הכנס כלל פאנל של בוגרי תעשייה וניהול שעובדים בתחום, שענו על שאלות של הקהל. לאחר מכן הרצתה מיכל ברוורמן בלומנשטיק, שהוכרזה בתכנית הכנס "האישה הבכירה ביותר בהייטק בישראל". ללא ספק היה זה מרגש לראות את אולם זוננפלד, אחד האולמות הכי גדולים באוניברסיטה, מלא כמעט עד אפס מקום. התכנון היה נכון ומוצלח והייתה אווירה טובה. נציג מטעם סגל המחלקה לא הפסיק להלל את הקמת הפורום. הוא שיבח וציין כי "זו הדרך" וזכה למחיאות כפיים סוערות.
אני באמת חושבת שלכל הנוגעים בהפקת היום הזה, ובכלל בהקמת הפורום, מגיעות מחיאות כפיים סוערות והרבה פרגון. אני מאמינה ב"לעשות במקום לדבר", והעשייה כאן היא עצומה ומבורכת. עם זאת אני חייבת לתהות – האם באמת זו הדרך?
יום שובר שגרה במפעלים כמו אינטל או תפן יכול להיות מיוחד ואפילו מעורר השראה. אך ברוב ימי השנה אנחנו עדיין כלואים בין כותלי הכיתה (לפחות מי שמגיעים) עם מרצים שמלמדים את אותו החומר, ללא זליגה, חלילה, לחדשנות. דבר זה עומד בסתירה מוחלטת לעובדה שהנדסת תעשייה וניהול היא תחום שהולך ומתפתח כל הזמן.
קשה לי להתאפק ולא לבצע הקבלה של הסיטואציה למערכת היחסים שבין ממשלת ישראל לבין העמותות שקמו במדינה. במקומות שהממשלה לא הצליחה, עמותה או כמה עמותות עושות עבודת קודש. אני תוהה אם לא מדובר כאן בעצם ב"פלסטרים" לבעיות האמתיות. ומהן אותן הבעיות? הצורך בעדכון מסודר ותדיר יותר של תכני הלימוד, הצורך בהתייחסות לטענות הסטודנטים על היחס בין העומס לתועלת הלימודית והצורך במרצים איכותיים. האם קיומם של ימים כאלה מספיק בשביל לספק לנו את הסחורה? חוששתני שלא.
2 תגובות
המחמאות שניתנו היו טובות, באמת מגיע לחבר'ה מ-20:80, אבל הביקורות לא מספיקות לדעתי, מבחינתי כל טקס הפתיחה היה ניחוח של "האוניברסיטה לא עושה מספיק ולא מקדמת מספיק, היא לא דואגת לנו, אז אנחנו נדאג לעצמנו" חבל בעיקר.
הי עינת, כיף לשמוע את דברי השבח.
נשמח לשמוע כאן הצעות לעוד דרכים לחבר את הסטודנטים לתעשייה באופן יותר פרקטי, כמובן שסיור יומי-חד פעמי אינו מספק את הסחורה.
אנחנו מבצעים בין היתר גם מפגשים אינטימיים (מפגשים על כוס בירה-באווירה באר שבעית סטודנטיאלית) בין מנהלים בכירים בוגרי המחלקה לבין סטודנטים כדי שאלו יוכלו להתייעץ לשאול וללמוד.
נשמח לשמוע עוד רעיונות והצעות לשיפור ולהוספת תכנים מעניינים.