למה בכלל לתת תחזיות לספורטאים?

התחזיות האולימפיות שוברות את רוח הספורטאים
commons.wikimedia.org

חנה קנייזבה-מיננקו, הקופצת הישראלית שמדורגת במקום השני בעולם בקפיצה משולשת, היא התקווה האולימפית שלנו לפי אמצעי התקשורת השונים, ובפרט לאחר שזכתה בתואר ספורטאית השנה. בריאיון שהתקיים עמה לאחרונה בערוץ 5, לאחר פרסום זכייתה, היא סיפרה על האימונים, על התקוות ועל ההישגים שלה בשנה החולפת. כדי לזכות בתואר אולימפי היא תצטרך כנראה לעבור מרחק של 15 מטרים בקפיצה משולשת.

אלא שבעולם, ואפילו בוועד האולימפי בישראל, לא סבורים שהיא מי שתביא מדליה אולימפית לישראל. מכון הסטטיסטיקה ההולנדי "אינפוסטרדה", שמציג תחזיות אולימפיות לכל מדינה בעולם, צופה שדווקא הג'ודוקא הישראלית ירדן ג'רבי תביא מדליה לישראל, ולא מזכיר כלל את מיננקו.

את הנתונים המכון אוסף מתחרויות בעולם, ולפיהם הוא מנתח את סיכויו של כל ספורטאי שנמצא בשורת הספורטאים המובילה בעולם. לטענת עורכי הדו"ח, הסיכוי של ישראל הוא למדליה בודדת אחת – מדליית ארד לג'רבי. הדיווח הזה שונה מדיווח קודם של מכון המחקר, שצפה באוגוסט 2015 שלוש מדליות לישראל בענף הג'ודו.

המדהים הוא שגם בוועד האולימפי של ישראל לא מאמינים בהישגים אולימפיים משמעותיים למשלחת הישראלית, שתכלול 35–40 ספורטאים ב-11 עד 14 ענפים שונים, ובהם התעמלות, אתלטיקה (הטלת כידון, קפיצה משולשת, מרתון, קפיצה לגובה, ריצת 400 מטר), ירי ברובה אוויר, ג'ודו, שחייה ושַׁיט. הוועד האולימפי סבור גם הוא שישראל תזכה במדליה אחת. זה קצת מעליב כלפי הספורטאים, ואולי אף מוציא להם את הרוח מהמפרשים.

לא ברור מהיכן נובע חוסר האמונה, אבל הפסיכולוגיה (בגרוש) משפיעה על מצב הרוח, ואמירה שכזו עלולה להיות נבואה שמגשימה את עצמה. אולי בדיוק בגלל חוסר הציפייה הזה (וגם קצת זלזול) הספורטאים הישראלים עצמם לא מרגישים שהם חייבים. הרי גם ככה אף אחד לא מצפה מהם לכלום.

ואני שואלת – למה לא לחשוב באופן חיובי ולהאמין בספורטאים שישראל מטפחת? למה להיות שליליים כל כך ובכלל לצאת בהצהרות מהסוג הזה? זו לא הדרך לקדם את הספורט הישראלי. זו כן דרך לדכא אותו ולגרום לספורטאים שלנו שלא להאמין בעצמם.

הייתי ממליצה לפונקציונרים למיניהם שמנהלים את הספורט בישראל שיעשו קצת חושבים בטרם הם חורצים דין. שישקלו מילים וימעיטו בתחזיות. בסופו של דבר מדובר באנשים, וסוד ההצלחה טמון בשילוב בין ראש ליכולת, בחיבור שבין הנפש לבין הגוף הפיזי. לשם צריך לנתב את המשאבים ואת האמירות – למקומות החיוביים שיעניקו מוטיבציה ותחושת גאווה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של צביה

לא אוהבת

שיר על סדרי עדיפויות