אילו טריאתלון היה קל היו קוראים לו פוטבול?

כל ענף ספורט מאתגר אותנו באופן שונה
טריאתלון. צילום: Kelly Martin-wikimedia commons

באחד מאתרי האינטרנט בנושא טריאתלון שבהם אני גולשת מדי פעם, התנוססה בצד הכתבה תמונה של שלט שעליו נכתב:

 IF TRIATHLON WAS EASY THEY'D CALL IT FOOTBOOL

הכתבה עסקה ביכולות המופלאות של אנשי הטריאתלון, שמסוגלים להחליף בין שלושה ענפים בתחרות אחת (שחייה, רכיבה וריצה), בניגוד לענפי ספורט אחרים, מקובעים לכאורה. בכתבה אף פורטה דרכם הקשה של משתתפי הטריאתלון בשל הדרישות הללו.

אני באה מעולם הספורט. מרבית חיי עסקתי בספורט, ובשנים האחרונות גם בטריאתלון. בעבר עסקתי בענפים אחרים: טניס, הרמת משקולות תחרותי (אולימפי), חדר כושר, כדורעף, קצת כדורגל נשים. והיום טריאתלון וריצות ארוכות.

במבט לאחור, אם אני מנסה להשוות בין הטריאתלון לאותם ענפי ספורט שבהם עסקתי, יש הבדלים בקושי. אבל לא כאלו הבדלים שיגרמו לי לומר שאילו היה לי קל בטריאתלון הייתי קוראת לו משקולות או טניס או אפילו כדורגל.

אחד הדברים שצרמו לי כשהצטרפתי לענף הטריאתלון היה חטא היוהרה. יש משהו מתנשא בענף הזה, והדבר התחוור לי יותר כשראיתי את התמונה האמורה. גם אני חוטאת לעתים בחטא היוהרה, כי אין ספק שזה כיף ומאתגר לשחות הרבה, לרכוב מיילים ולרוץ קילומטרים, ואין ספק שהיכולת הפיזית הזו ממלאת בגאווה. אבל התבטאויות שכאלה אינן מכובדות, מה גם שאינן נכונות. החלטתי להעלות זאת על הכתב דווקא אחרי תחרות ישראמן 2014 שהתקיימה ב-17 לחודש באילת (תחרות איש ברזל הכוללת 1.6 ק"מ שחייה, 46 ק"מ רכיבה ו-10 ק"מ ריצה).

תחרות ישראמן היא גולת הכותרת של כל מתחרה טריאתלון. זאת בדרך כלל פסגת השאיפות, משום שבתחרות זו נמדדות, לכאורה, היכולת האמתית של הספורטאי ורף הסיבולת שלו: אם יצליח לעמוד במשימה, במרחק האדיר הזה, או לא. אם יסיים את המסע בהצלחה או שמא יתפרק בדרך.

אין ספק שהמאמץ הפיזי בטריאתלון הוא משמעותי, אבל לפזר סיסמאות שכאלה זה קצת יומרני. זה קצת זלזול באחר, ובעצם התייחסות לא אתית כלפי כמעט כל ענפי הספורט.

אם חושבים לעומק, בכל ענף ספורט יש קושי אחר ואתגרים אחרים, ובכל ענף נדרשים התמדה, יכולת, כוח ואימונים רבים. כל אלא נדרשים כמובן גם בענף הפוטבול האמריקני (שאליו התכוונו בשלט האמור), שנחשב ענף ספורט אהוד במיוחד. כדי לסבר את האוזן, על פי מחקר של אתר Sportingintelligence, ליגת הפוטבול של ארה"ב (ה-NFL) שנכנסה לשלב הפלייאוף החודש, מושכת בממוצע 67,591 צופים למשחק. בכך היא שומרת על מקומה כליגה עם ממוצע הצופים הגבוה ביותר בשנת 2012.

רק מהנתונים הללו אפשר להבין שלקהל יש רמת הציפיות גבוהה מאוד מהספורטאים בענף. עובדה זו לבדה יש בה כדי להשפיע על האימונים ועל יכולת הספורטאים להתמיד ולהתאמן קשה, ולו רק כדי להוכיח לקהל שיש תמורה להשקעתו.

את ההוכחה לכך קיבלנו החודש. עשרות אלפי אוהדי פוטבול אמריקני הגיעו למגרש הפוטבול בויסקונסין שבארה"ב למרות הקור המקפיא. באותה עת נמדדו באזור כ-20 מעלות מתחת לאפס, והרוחות שנשבו גרמו לתחושה של בערך 40 מעלות מתחת לאפס. עשרות אלפי אוהדים מטורפים של קבוצת הפוטבול גרין ביי פאקרס, לא ויתרו על נוכחותם במגרש למרות הקור המקפיא ובאו לעודד את הקבוצה שלהם, ששיחקה מול סן פרנסיסקו פורטי ניינרס, בפתיחת שלב הפלייאוף של הפוטבול האמריקני. ועוד במגרש פתוח.

אם נשווה לרגע לענף הטריאתלון, אני לא ממש רואה טריאתלטים יוצאים לרכיבה או לריצה בקור מקפיא שכזה, בטח שלא לשחייה. אני גם לא מוצאת עשרות אלפי אוהדים שבאים לעודד את הטריאתלטים, אפילו לא בתחרות ישראמן, שנחשבת אחת התחרויות הקשות בעולם ומשתתפים בה מעל אלף ספורטאים. כך שקושי הוא עניין אינדיווידואלי ולא יחסי.

אז בטרם מפזרים סיסמאות על קושי שבספורט כזה או אחר, ובטרם משווים בין ענפי ספורט בצורה מתנשאת למדי, כדאי לחשוב פעמיים. ובעיקר רצוי לתת כבוד לכל סוג של ספורט.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית