מתגעגעים לגרנט

הביזיון במוקדמות יורו 2016
אברהם גרנט צילום:Medija centar Beograd commons.wikimedia.org

קמפיין מוקדמות יורו 2016 הפך להיות אחד המבזים שידע הכדורגל הישראלי. קמפיין שהחל בקול תרועה גדולה הסתיים בקול ענות חלושה.

ליוויתי את נבחרות ישראל עשרות בשנים. חוויתי ימים טובים יותר וטובים פחות וגם אכזבות צורמות. לרוב כשלנו ברגעי האמת מול נבחרות חזקות, והפעם המעידה ברגע האמת הייתה בטדי נגד קפריסין, נבחרת פחותה מאתנו מאז ומעולם.

הרחוב הספורטיבי ועולם הכדורגל בפרט מתקשים לעכל את גודל הכישלון ומשתעשעים באשליות שיהיה טוב יותר. לכאורה, אחרי הגרוע מכול משהו חייב לזוז קדימה. מסתבר שלכדורגל הישראלי לדורותיו אין מנהיגים שיודעים לתת תקווה והמשכיות. כשלנו עם ריצ'רד נילסן הדני זכרו לברכה, שבתחילת המילניום הביא ניצנים של תקווה. הכישלון היה שלא נתנו לו להמשיך.

כשל ניהולי גדול עוד יותר קרה לפני עשור שנים כאשר לא ידענו לשמור על המשכיות הקמפיין המופלא של אברהם גרנט. נתנו לגרנט ללכת ולעשות גדולות ונצורות בצ'לסי ובגאנה, ולא מיהרנו להחתים אותו הלאה אחרי שרשרת הישגים נגד צרפת, שוויץ ואירלנד ואחרי הניצחונות הכפולים על קפריסין. והחשוב מכול – אז הייתה זאת נבחרת של העם, וההמונים מילאו את אצטדיון רמת גן בכל משחק ומשחק.

הערה לסיום: עם כל הכבוד לאצטדיונים החדשים והנפלאים בחיפה, בירושלים, בבאר שבע, בנתניה ובפתח תקווה, נבחרת לאומית צריכה לקיים את כל משחקיה באצטדיון לאומי, בבית קבוע. הנבחרת שלנו צריכה לשחק באצטדיון רמת גן.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?