שישה באפריל 2014 הוא המועד שבו יתקיים מרתון פריז. מרתון של 42.2 קילומטרים. ואני, אם כל המסע הזה יעבור בשלום, אהיה שם.
מרתון זה מבצע ושלא יספרו לכם סיפורים. אי-אפשר לסיים מרתון מבלי לתכנן במדויק ומראש את הריצה, מבלי לקבוע מטרות ומבלי להתחייב לדד ליין. כל קילומטר בהכנות לריצה עצמה מחושב מבחינת זמן, מהירות ודרך. כל מזון (פחמימה, חלבון או שומן) שנכנס לגוף משוכלל, וכל טעות או פספוס בחישובים הללו עלולים להרוס את הריצה. הכול מתוכנן מראש כדי להגיע לדד-ליין בצורה המושלמת ביותר: ללא פציעות, ללא פגיעה, בהנאה גדולה והעיקר – עם הרבה גאווה של "עשיתי את זה".
ריצת מרתון היא התחייבות אישית שדורשת מהרץ הרבה עוצמות, אמונה עצמית ביכולת האישית ובעיקר עמידה ביעדים. זה דומה להתחייבות זוגית, רק שכאן ההתחייבות היא בעיקר לעצמי ולריצה. ובכן, אני התחייבתי לקשר הזה. וחשוב לזכור שיש הבדל גדול בין התחייבות לספורט עממי, לריצות בפארק ולמרוצים של עשרה קילומטרים לבין התחייבות לריצת מרתון.
כמו בקשר זוגי של אהבה, גם בזוגיות הזו יש מהמורות וכאב ובלבול ורגשות וסבל ואהבה ושמחה וגאווה ואנרגייה, ובעיקר, כאמור, מחויבות. אבל בניגוד לזוגיות עם בן אנוש, בזוגיות עם ריצה נדרש דיוק רב ואין שום הנחות. אם רוצים ליהנות מהתוצאה אי-אפשר לסטות מהדרך ואי-אפשר לנהל את תכנית האימונים בגמישות או לא להתמיד בה. מטרת העל היא ריצת מרתון בתאריך מסוים, וצריכים להגיע לריצה הזו מוכנים ככל האפשר, ואת זה חשוב לזכור.
בשלושת החודשים שנותרו עד למרתון פריז אנסה לשתף אתכם בדרך שעוברת עליי באימונים, במרתון עצמו וביום שאחרי. אנסה להעביר לכם את התחושות, את החוויות, את ההתנהלות ואת הדרך הפתלתלה והמאתגרת הזו. אדון בנושאים כמו תזונה, אימונים וריצות הכנה, ולבוש בימי החורף הקרים, ואפרט את ההתנהלות היום-יומית לצד ניהול משפחה וקריירה, שכן אני רצת מרתון שהתחייבה גם לריצות אין-סופיות בתחומים אחרים בחיים.
אני לא בטוחה שאצליח להסביר מה גורם לאדם להתחבר לריצה, ועוד לריצת מרתון. אבל אני מבטיחה לפחות לתאר את החוויה הפרטית שלי, ולאפשר טעימה מהרצון העז הזה לעבור דרך שער הניצחון בפריז אחרי ריצת המרתון. ואתם מוזמנים להגיב, לשאול ולשתף.
3 תגובות
בהצלחה דבי
תודה:)
בעוד 3 חודשים נהייה מרתוניסטיות טריות, עד אז נעשה שמיניות באוויר, יום אחרי יום. פשוט, לא?