במשך ארבעים יום ולילה היו החיים של אוהדי הכדורגל מלאים בהנאה צרופה מתובלת בעייפות מתמדת. לעניות דעתי, חוויית המונדיאל הפעם הייתה שונה מתצוגות הכדורגל הענקיות שהתרחשו על כר הדשא מאז התחרות הראשונה ב-1930 ועד לטורניר הגמר הארוך והגדול ביותר של 2026. אינני רוצה לקלקל את החגיגה, אבל האמת היא, לדעתי, שהמונדיאל הזה לא סיפק את אותו כדורגל מלהיב שחוויתי במונדיאלים הקודמים – באלה שבהם צפיתי מקרוב באצטדיונים חובקי עולם, ובאלה שבהם צפיתי בטלוויזיה וגם במסכי הקולנוע עוד לפני שנת 1970.
הכדורגל עצמו לא היה יוצא דופן, ובכל זאת, ההצגה הייתה מרשימה מאי פעם. 104 משחקים שנפרסו על פני ארצות הברית, מקסיקו וקנדה, באצטדיונים מפוארים ומול כמויות קהל חסרות תקדים. הכדורגל, מתברר, הוא כבר לא הכול, והתיבולים שלו – ריבוי הנבחרות, התפאורות באצטדיונים והאוהדים שהגיעו מכל רחבי העולם – הם שעשו אותו לאירוע המנצח.
מעל לכול בלטה מנצחת אחת: נבחרת ספרד. היא אומנם פתחה את הטורניר בקול ענות חלושה, אך סיימה אותו בקול תרועה רמה בזכות היכולת הקבוצתית המשומנת. לצידה קיבלנו גם את נבחרת ברזיל שסיפקה ניצוצות של טעם מפעם, את נבחרת צרפת שהייתה הפייבוריטית הגדולה על הנייר, וכמובן את נבחרת אנגליה, שאחרי הכול – ולראשונה מאז 1966 – זכתה במדליית הארד.
נבחרת אנגליה הייתה גם שותפה לתצוגת עשרת השערים עם נבחרת צרפת על המקום השלישי; נדמה לי שקרב הניחומים הזה ייעלם בעתיד ממפת הטורניר, שכן הוא לא מכבד במיוחד את רוח הכדורגל האמיתי.
את הרייטינג והעניין הוסיפו גם רונאלדו ובמיוחד מסי – בני השמונים במשותף, ומעל כולם ניצב דונאלד טראמפ, שהוסיף נופך תקשורתי למונדיאל 2026 כשביטל את הכרטיס האדום של חלוץ נבחרתו ונדחף לתמונת הסיום לצד נבחרת ספרד והגביע.
תזכרו שבעוד ארבע שנים יחגוג המונדיאל מאה שנים להיווסדו! עד אז, יש חיים גם אחרי טורניר הכדורגל העולמי: הקבוצות שלנו נכנסות לזירות גביעי אירופה, וזה הזמן להזכיר את האלופה הפועל באר שבע, את מחזיקת גביע המדינה מכבי תל אביב, את בית״ר ירושלים ואת הפועל תל אביב.






8 תגובות
הקבוצות שלנו יהיו בהישגים גדולים מאלה של הנבחרת
נכוו שמשחק הגמר אכזב ,לעניות דעתי בשל
ההרכב הארגנטיני והויתור של המאמן על השליטה במרכז המגרש.
בראיה היסטורית יזכר המונדיאל הזה כמוצלח מכל הקודמים בשל הארגון, שיאי הקהל במגרש ובכל מקומות הצפייה האחרים ברחבי העולם וכמובן בזכות רמת המשחק הנהדרת שהוצגה בשאר המשחק תוך קליטה מושלמת של החוקים החדשים.
שאול יקירי ,מי יתן ומי שזכה כילד לצפות בפלה ב1958 וכבוגר במסי ב2026 יכתוב עוד על הרבה מונדיאלים מאכזבים עד 120.
רוי טנא תודה על הדברים החמים והנכונים
סיכום מעניין ומבטא גם את דעתי
כמעט כולם כבר שכחו
מחפשים בילויים אחרים להתרגש מהם
ומה עם ענפי ספואט אחרים. למה כל הזמן רק כדורגל?
שאול יקר, נהניתי לקרא את הסיכום שלך ואף הזדהיתי. עם זאת, לדעתי זה היה המונדיאל המרתק ביותר בהשוואה לזה של רוסיה – שבו הייתי בחצי הגמר וקטאר.
היו דרמות, הפתעות, טעויות שופטים מחפירות ומה לא. שמחתי במיוחד שציינת בסוף המאמר את הפועל תל אביב…….
גם אני כתבתי מאמר על המונדיאל אך בהקשר חברתי.
מציע לך לכתוב מאמר על ההצלחות של הכדורסלניות שלנו בזירה הבינלאומית.