הספורטאית שלא ויתרה

פולינה כצמן קובעת שיא ישראלי חדש
פאולינה כצמן צילום: ולרי טומילוב

בשבוע שעבר קבעה פולינה כצמן, מתאמנת מבית הלוחם ירושלים, שיא ישראלי חדש בהרמת כוח נכים. היא דחקה 116 ק"ג במסגרת תחרות שנערכה בבית הלוחם תל אביב.

פולינה נחשבת אחת הספורטאיות הישראליות הבודדות בענף ספורט זה שנחשב קשה וכבד. אבל הסיפור האמתי הוא לא המשקל שדחקה ולא הענף, הסיפור הוא פולינה עצמה, שבשנים האחרונות לא אומרת נואש ומנסה בכל כוחה לשבור שיאים בדחיקה במסגרת ענף ספורט זה. פולינה היא בעלת תואר שני בחינוך גופני ועבדה ברוסיה כמדריכת כושר וכמורה לריפוי בהתעמלות. בשנת 1989 נפצעה בתאונת אופנוע, וכתוצאה מכך נכרתה רגלה והיא הפכה לנכה. לאחר מכן עלתה פולינה לארץ ולא נטשה את הספורט, אלא שהפעם במסגרת הספורט הפאראלימפי (ספורט נכים) בישראל. היא השתלבה בעיקר בספורט הדיפת כדור. ב-2011, בזכות כוחה הרב, החלה לעסוק בהרמת כוח.

באופן אישי פגשתי בפולינה ובדרך שעברה כששימשתי יו"ר הרמת כוח נכים. כבר כשנכנסה לענף היא הייתה האישה החזקה ביותר, והתוצאה שהשיגה אז – היא דחקה 72 ק"ג באליפות אירופה – זיכתה אותה במקום השלישי. אלא שהתוצאה בישראל לא הספיקה לקריטריון העולמי וזה לא סיפק את המנהלים למיניהם באיגוד האתלטיקה, לכן היה קושי להעניק לה תנאים, אפילו מינימליים, כמו מימון מאמן, הכשרות נאותות וכן תמיכה הולמת של תזונה.

אלא שפולינה התעקשה לקבל תמיכה והכריזה כבר אז שהיא תזכה להישגים נאותים. באיגוד עדיין התקשו לקבל את דבריה, אם כי ניסו לתת לה סיכוי. בכתבה שפורסמה עליה באתר הפאוורליפטינג נאמר: "מאוד מצער שכרגע הופסק כל מימון שאמור לסייע לפולינה להתכונן לתחרות החשובה, טרם הוחלט על ידי הגורמים הרשמיים אם לחדש את התמיכה בה". אך בכל זאת היא נותרה אופטימית. "היא מרגישה שמצאה את עצמה בפאוורליפטינג, ומאוד מעריכה את עזרתם של האנשים בתחום ומוסרת לכל הגולשים מסר מאוד חשוב – 'אם אני יכולה, אז כל אחד יכול. תפסיקו להמציא לעצמכם תירוצים, פשוט תעשו את מה שתמיד חלמתם לעשות. הכל יסתדר בדרך, העיקר להתחיל'".

וכך החלה להתאמן על חשבונה האישי. היא לקחה לצדה את אחד המאמנים הבכירים בענף, ולרי טומילוב, והוא עזר לה להתקדם ולשפר את הישגיה. במהרה החלו האימונים וההשקעה להניב תוצאות. מדי תחרות היא שיפרה את התוצאה שלה, והיום היא נמנית עם הספורטאיות הבכירות בישראל ומציגה תוצאות ברמה בין-לאומית.

עולה השאלה: האם לא היה מקום לחשיבה קצת אחרת בכל הנוגע לספורטאית דוגמת פולינה? האם לא היה ראוי לתת לה צ'אנס כבר אז, לאור הנחישות שהפגינה לכל אורך הדרך מהרגע שבו הצטרפה לספורט הרמת כוח נכים?

התשובה, כנראה, חיובית. היה ראוי וכדאי, וחבל שלא נהגו כך באיגוד האתלטיקה כבר אז ולא התחשבו בהמלצות שקיבלה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

2 תגובות

  1. אבל את מי זה מעניין
    כולם אוהבים לבחוש בזבל וברכילות הזולה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של צביה

לא אוהבת

שיר על סדרי עדיפויות