הכרוניקה של הכדורגל הישראלי

סיפורם האומלל של הכדורגל הישראלי ושל תקשורת הספורט
תמונה של שאול
שאול אייזנברג

במאמר זה אני מבקש להציג בפניכם תמונת מצב שמשקפת את המציאות הכואבת של הכדורגל הישראלי. במשך שנים הייתי קצין העיתונות של הנבחרת ועבדתי לצידם של חמישה יושבי ראש ההתאחדות ולצידם של שישה מאמנים לאומיים, ממקסיקו 1970 ועד היום, ולכן אני מכיר את סיפורם של הכדורגל הישראלי ושל תקשורת הספורט לפני ולפנים. 21 קמפיינים, מתוכם 13 לאליפות עולם ו-8 ליורו, הסתיימו בכישלונות.

שיאן הכישלונות הוא "מר כדורגל", "הפרשן הלאומי" שלמה שרף, שאימן את הנבחרת בארבעה קמפיינים: מוקדמות מונדיאל 1994, מוקדמות יורו 1996, מוקדמות מונדיאל 1998, ומוקדמות יורו 2000. הפרשנים למיניהם, בניסיונות מכוונים לטשטש את גודל הבושה של מוקדמות יורו 2000, מספרים על קמפיין לכאורה מוצלח בזכות הגעת הנבחרת למשחקי ההצלבה נגד דנמרק, אולם האמת היא שהיה זה כנראה הקמפיין המבזה ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. קמפיין שארבעת משחקיו האחרונים, כולל משחקי ההצלבה, הסתיימו במאזן של שני שערי זכות לעומת 14 שערי חובה ופרשת נערות הליווי.

ארבעת הקמפיינים של שלמה שרף בשנות התשעים של המאה הקודמת הניבו את הניצחונות על צרפת 3:2 ועל אוסטריה 5:0 עם "דור הזהב" של הכדורגלנים שלנו, אבל הם היו חסרי משמעות להשגת מטרות בכדורגל הישראלי. אלה היו ניצחונות של חגיגות בתקשורת על סף "גנבת דעת". עד היום הכדורגל הישראלי משלם את המחיר בגלל בורות של עיתונאים ופרשנים מהזן הנמוך ביותר.

אחרי עידן שרף הגיע לאמן את נבחרת ישראל אחד מגדולי המאמנים באירופה, הדני ריצ'ארד מולר נילסן, אלוף אירופה בשנת 1992 (נילסן מת בשנת 2014). נילסן הביא משב רוח רענן לכדורגל שלנו וקמפיין מוקדמות מונדיאל 2002 נקטע רק בתוספת הזמן של המשחק האחרון נגד אוסטריה בשער שוויון של הרצוג ברמת גן נגד אוסטריה. נילסן נטע תקוות לשינוי מהותי בכדורגל הישראלי, אבל בשיא עשייתו הובסה הנבחרת במשחק ידידות בגרמניה 7:1 לאחר שהובילה 1:0 במחצית. נילסן לא הבין את "השטיקים" של הישראלים – במחצית השנייה העדיפו שחקני מכבי והפועל תל אביב "לשמור על הרגליים" לקראת הדרבי בשבת בבלומפילד. לאחר התבוסה בגרמניה נפגש נילסן עם יושב ראש ההתאחדות דאז, גברי לוי, ולמחרת הודיע על התפטרותו.

לקראת מוקדמות יורו 2004 מונה אברהם גרנט למאמן לאומי. בגלל האינתיפאדה נערכו משחקי הבית של הנבחרת בפאלרמו, איטליה ובאנטליה, טורקיה. הנבחרת נחלה כישלון חרוץ, אבל גרנט המשיך למוקדמות המונדיאל 2006. ערב התכנסות הנבחרת לתחילת הקמפיין התרחשה "רעידת אדמה בכדורגל הישראלי" – גרנט החליט להותיר את אייל ברקוביץ' מחוץ לסגל. הוא לא נימק ולא הסביר. היה זה מהלך עוצמתי פי כמה למשל מההחלטה של בניון וחזן להשאיר את ערן זהבי מחוץ לסגל. אבל גרנט כמו גרנט עמד בלחצים של ראשי ההתאחדות ושל התקשורת, והנבחרת ללא ברקוביץ' הציגה את הקמפיין המשובח ביותר מבין 21 הקמפיינים מאז 1970 ועד היום, קמפיין שהסתיים ללא אף הפסד כולל משחקים כפולים נגד צרפת, שווייץ ואירלנד והחמצת המונדיאל בגלל הפרש שערים. אגב אחד מכוכבי אותו קמפיין היה לא אחר מיוסי בניון.

עם סיום הקמפיין היה על ההתאחדות לכדורגל להחתים מיידית את גרנט לקמפיין מוקדמות יורו 2008, אבל איצ'ה מנחם ז"ל, יושב ראש ההתאחדות דאז, לא מיהר לקבל החלטה וגרנט בחר להמריא לגבהים בזירה הבין-לאומית עד לגמר האירופי כמאמן צ'לסי. הנה כי כן מאז ועד היום הכדורגל הישראלי משלם את מחיר הטעויות של קברניטיו, דרך נילסן וגרנט שהיו עילויים והוחמצו בגדול.

התבוסה בשבוע שעבר לאיסלנד 4:1, שגנזה סופית את סיכויי נבחרת הכדורגל להעפיל ליורו 2024, היא לא רק סיפורו האומלל של הכדורגל הישראלי אלא יותר מכך סיפורה האומלל של תקשורת הספורט, שמלווה את נבחרות ישראל לדורותיה, זאת שחלקה אינו מבין, חלקה אינו יודע וחלקה מונע מאינטרסים.

הדבר הבולט ביותר בהקשר לקמפיין האחרון הוא שובו לנבחרת של ערן זהבי לפני תחילת קמפיין מוקדמות יורו 2024. אין זה סוד שבניון וחזן לא רצו את זהבי בנבחרת, אבל בסופו של דבר הם נכנעו ללחץ ההתאחדות ולחץ התקשורת. בשורה התחתונה נבחרת ישראל לאורך כל הדרך של זהבי לא הייתה נבחרת הישגית למרות שזהבי היה צעיר יותר ויעיל יותר. בספטמבר 2023 כאשר היה ברור שזהבי אינו חלק מהנבחרת, נהנו בניון וחזן מקרדיט של פורצי דרך חדשה. הרושם היה שגם אם הנבחרת לא תעפיל ליורו ייבנה משהו חדש על יסוד ההצלחות של הנבחרות הצעירות בקיץ 2023. בהמשך "נכנעו" בניון וחזן לדרישות, והכדורגל הישראלי הפסיד בגדול.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

15 תגובות

  1. סקירה מאלפת מאת מי שנמנע תמיד מלעגל פינות.
    אם הסיפור על כניעת המאמנים לדרישת ההתאחדות נכון הוא מזהיר מפני אבדן הדרך של שניהם.
    הסלוגן "אתה הראש-אתה אשם " מתאים גם לענייננו .

  2. שאול זו בתיה סהר אמא של בן סהר התגובה שלי שנתתי אחרי משחק זה ואחרי הרבה דברים לפני שהיו .היתה אותה תגובה שהצגת לצערי עכשיו .
    במדינה שאני מאוד אוהבת .אבל מנועה מאינטרסים של המועדונים הגדולים ובעלים חזקים . וחוסר הבנה של רוב פרשנים למינהם שכבר לפני 15 שנה הבנתי יותר מהם .מגיעים למצב שככה אנחנו נראים .וטעות היא להאשים דוקא את חזן ויוסי בן עיון צריך להאשים הרבה מאוד אנשים לפניהם על החלטות שגויות ואינרסנטיות .כי אנו חיים מזמן במדינה שחבר מביא חבר, על כל ההשלחות שלהם .
    ולסיום האחל לנו פורים שמח .ואמן שיחזרו כל החטופים הביתה .

  3. מתי שיגייסו החרדים לצבא יהיה כאן כדורגל . שאול , כל מלה שלך בסלע. לא פחות מזעזע הפוגרום בכדורסל.

  4. שאול ידיד : כרגיל בספורט כל מלה שלך בסלע. של פסח אכלנו כבר בפורים.

  5. כח הכבוד לבתיה סהר. אומץ ליבה ואמיתות אבחנתה לבעיות היסוד של הכדורגל הישקאלי נוגעות לליבי. יישר כוח לבתיה. היא הגיבורה האמיתית בסאגה הטרגי-קומית של הספורט הישראלי הפופולרי ביותר. חג שמח מישראל גודוביץ הארכיטקט

  6. פוסט אופיני לפרטאטש הישראלי. לאחר תבוסה של ישראל – מעל 9 מליון תושבים, לאיסלנד – כ!!!350 אלף!!! תושבים, להתחרבש עם סיפורי עסקונה, אינטריגות ואגואים, ולא להתרכז במהות מעמד הספורט הנדרשת: יושרה מקצועית, השקעה יחסית זהה למקובל בעולם, ספורט עממי כבסיס לבריאות כללית של העם ותשתית אמיתית אף לספורט הישגי. נא לעיין בסיפור ההצלחה של מעמד והיחס של האיסלנדים לדבר.

  7. הספורט היראלי בענפים קבוצתיים הגיע לשפל של כל הזמנים מכל הבחינות

  8. המהפכה שכעת עושים במנהלים של הנבחרת לא תפתור כלום. הכל לא טוב ולא רציני

  9. נכון שלכתבי הספורט יש אינטרסים. אבל זה נכון לגבי כל הכתבים בכל התחומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן