אל תבעט לבאר שממנה שתית

מן הראוי ששחקנים יכבדו את הקבוצות הקודמות שלהם
ערן זהבי צילום: ניר קידר he.wikipedia.org

לפיצוץ משחק הדרבי האחרון בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב יהיו השלכות ויופקו לקחים בכל הנוגע להתנהגות האוהדים, לרמת האבטחה במגרשים, להחלטות השופט במשחק ולתגובת ההנהלות של שתי הקבוצות. נראה שיש גם היבט נוסף, והוא נוגע לאתיקה של שחקני כדורגל בישראל.

לפני שנתיים התקיים במנצ'סטר משחק בין מנצ'סטר יונייטד לריאל מדריד במסגרת שלב מתקדם של ליגת האלופות. ריאל מדריד ניצחה. את השער הראשון לטובתה כבש כריסטיאנו רונאלדו. רונאלדו הוא לא רק מטובי השחקנים בעולם אלא גם ווינר אמתי – אחד שעושה הכול כדי לנצח, ועצוב עד דמעות כשהוא מפסיד. למרות זאת, כשכבש את השער באותו משחק חשוב במנצ'סטר הוא מיאן לחגוג והדף מעליו את חבריו שאצו לחבקו. ההסבר להתנהגות זו פשוט. לפני שעבר לריאל מדריד שיחק רונאלדו במנצ'סטר. הכבוד שהוא רוחש לקבוצה זו ולקהל שלה גרמו לו להפנים את רגשותיו שלו ולכבד את רגשות הקהל שקבוצתו מפסידה.

לפני שבועות אחדים התקיים באותה העיר משחק במסגרת הליגה האנגלית בין שתי יריבות מושבעות – מנצ'סטר סיטי וצ'לסי. צ'לסי האורחת הובילה 1:0 כמעט עד הסיום, ואז נכנס למגרש בתור שחקן מחליף בסיטי פרנק למפארד. במשך כעשור, ועד לפני חצי שנה, שיחק למפארד בצ'לסי והיה אחד הסמלים הבולטים שלה. כמו בדרמה טובה את שער השוויון לטובת סיטי כבש לא אחר מאשר למפארד עצמו. כמו רונאלדו, גם למפארד נמנע מלחגוג. כספורטאי למופת הוא התאמץ לטובת קבוצתו החדשה, אך כבעל אתיקה ראויה הוא נמנע מלהפגין את שמחתו מול היציע של אוהדי צ'לסי. בסיום המשחק עמד קהל האוהדים כולו, הן של סיטי והן של צ'לסי, והריע לו. כמה מכובד וכמה מרגש.

נסו להשוות את ההתנהגות של שני הספורטאים הדגולים האלה להתנהגותו של ערן זהבי. ערן זהבי הפך לשחקן מצליח ומוכר בשורות הפועל תל אביב. אחרי שהייה קצרה באיטליה הוא חזר לישראל והצטרף ליריבה המושבעת מכבי. זה מקובל. מה שמאוד לא מקובל הוא היחס שלו לבאר שממנה שתה בעבר. בכל משחק נגד הפועל, ולא רק באחרון, נהנה זהבי להתגרות בקהל של הפועל. זו התנהגות אנטי-ספורטיבית וחסרת אתיקה.

למרבה הצער יש בכדורגל הישראלי דוגמאות רבות להתנהגויות לא ראויות. רק לפני שבוע פורסם התמליל שבו מאמן בית"ר ירושלים מקלל אוהד בצורה קשה חסרת תרבות. האחראית לספורט במדינה היא שרת התרבות והספורט. לכאורה רק שיקולים פוליטיים כאלה או אחרים הביאו את הספורט להיות בכפיפה אחת עם התרבות באותו משרד ממשלתי. אך אין זה כך. אם נבחן את התפתחות התרבות ביוון לפני כ-2500 שנה, נראה כי בעיני היוונים הקדמונים ספורט היה חלק מהתרבות ממש כמו שירה, ציור או משחק.

ספורט בכלל וכדורגל בפרט יכולים לגרום לאלימות ולהקצנה, אך יכולים גם להיות גשר לסובלנות. במצב היחסים הטעון בין יהודים לערבים במדינה יכול הכדורגל להיות דוגמה לשיתוף ולאחווה, כפי שניתן לראות בכמה קבוצות בליגת העל. שחקני כדורגל הם ידוענים, ולכן מן הראוי שיאמצו קוד אתי הראוי למעמדם החברתי. אחד הסעיפים בקוד זה צריך להיות מתן כבוד לקבוצות שבהן שיחקת בעבר.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. התרבות המתדרדרת בארצנו מובילה לתופעה הגרוה הזאת
    רק חינוך, חקיקה ואכיפה אולי ישנו את התמונה
    אני לא מאמין שזה יקרה

  2. בטח ראית אין מתנהגים בכנסת, ומה עושים הורים כועסים למורים, ואיך נראה הכביש בישראל אז חלק מזה זאת ההתנהגות במגרש הספורט וצריך לטפל בבעיה הכללית ולא דוקא במה שקורה באיצטדיונים

  3. וזה לא כ כך מובן מאליו בארצנו. ואחר כך ששחקנים יכבדו את קבוצותיהם הקודמות. זה חשוב אבל פחות. יש להתחיל מהתשתית שחסרה בתרבות שצמחה כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מלחמה על הבית

מלחמת הקיום של היום דורשת חשיבה מחודשת