לא כל הנוצץ זהבי

מאז ומתמיד היו כוכבי הכדורגל של הנבחרת הלאומית "מורמים" מעם. בין כוכבי-העל אציין את חודורוב, גלזר, סטלמך, שפיגלר, שפיגל, פרימו, רוזן, ארמלי, מלמיליאן, אבי כהן, מכנס, סיני, טורק, אוחנה, נמני, ברקוביץ', איציק זוהר, רביבו, בניון וישנם עוד רבים וטובים, וכמובן – ערן זהבי.

ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי מלמדת שהיחסים בין כוכבי-העל למאמני הנבחרת הלאומית לא תמיד התנהלו על מי מנוחות, בלשון המעטה. גלזר, למשל, לא קיבל את החלטתו של המאמן ההונגרי גיולה מנדי להחליפו במהלך משחק באצטדיון רמת גן וחמק לצידו השני של המגרש; שפיגלר ושפיגל "הכתיבו" לא פעם לעמנואל שפר כיצד לנהל את המשחקים במונדיאל 1970; ברקוביץ' לא הוזמן על ידי אברהם גרנט לקמפיין מוקדמות אליפות העולם 2006.

מערכות של יחסים "מסובכים" בין מאמנים לכוכבים מאפיינות נבחרות כדורגל בישראל ובעולם כולו. המחלוקות בין המאמן לשחקן אינן תמיד על רקע מקצועי, הן נובעות לעיתים מההתנהגות, מהאופי ומיחסי האנוש של כל אחד מהצדדים. אולם בסופו של דבר המילה האחרונה היא של המאמן, או אם תרצו של הגוף המנהל שכמובן מגבה את המאמן. ישנן דוגמאות לא מעטות של כוכבי-על שאיבדו את מקומם בנבחרת הלאומית ו"לעולם" לא נדע מה באמת הביא לכך.

אין ויכוח על כך שערן זהבי הוא כוכב-על ומבחינה מקצועית מקומו בנבחרת, גם בגילו המתקדם. אבל התעקשותו לא לחלוק חדר במלון עם שחקן נוסף הובילה למשבר בינו לבין הצוות המקצועי. לזכותו של זהבי ייאמר שלא הייתה זו דרישה חדשה, אלא המשך לנוהל שהיה נהוג עימו אצל המאמנים הקודמים לאורך פעילותו בנבחרת. אולם עם כניסתם לתפקיד דרשו יוסי בניון ואלון חזן סדר חדש. כל צד התבצר בעמדתו ומלכתחילה היה ברור שהחלטת הצוות אינה ניתנת לשינוי. התקשורת מצידה הלהיטה את האווירה ואוהדיו של זהבי תמכו בו ללא סייג.

לבסוף הודיע זהבי על פרישה מהנבחרת, ובניגוד להיעדרותו מהנבחרת לאחר פרשת השלכת סרט הקפטן, זו ככל הנראה פרידה סופית מהמדים הלאומיים.