הפוליטיקה של הכדורגל

כדורגל – מיקרוקוסמוס של הכלכלה הפוליטית הבינלאומית
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

המונדיאל בקטר היה אירוע מרשים, כולנו נהנינו לצפות בשחקני-העל של הכדורגל וביניהם מסי ורונאלדו מבקיעים שערים, אך חשוב לדעת כי מחוץ למגרש הכדורגל מתקיימת כל העת פוליטיקה בינלאומית רוחשת וגועשת.

ג'ורג' אורוול כתב כי משחק כדורגל בינלאומי הוא מלחמה לכל דבר למעט היריות. אורוול אכן צדק. כדורגל יכול לשמש כמטאפורה מצוינת להסברת הפוליטיקה הבינלאומית לסטודנטים המתחילים את לימודיהם בתחום היחסים הבינלאומיים. במונדיאלים משתקפים כמעט כל מושגי היסוד של הפוליטיקה הבינלאומית: ליברליזם לעומת לאומיות; מדינות לעומת ארגונים בינלאומיים לא-ממשלתיים עוצמתיים, יחסי הגוש המערבי לעומת הגוש המזרחי ויחסי הצפון העשיר לעומת הדרום העני (Global North vs Global South).

פיפ"א, כהתאגדות בינלאומית לא-ממשלתית, התגלתה במלוא עוצמתה. הפדרציה נוסדה בג'נבה בשנת 1904 וכיום מאוגדות בה 211 קבוצות כדורגל לאומיות. עד שנת 1974 פיפ"א נתפסה כארגון חובבני המתיימר להיות על-לאומי, אך עם בחירתו של ז'ואאו האבלנז' לנשיא הארגון החלה להתברר עוצמתה של פיפ"א. במחצית השנייה של שנות השבעים החלו לנשב בעולם רוחות של כלכלה ניאו-ליברלית שמשמעותן הייתה יתר עוצמה של התאגידים הבינלאומיים על פני המדינות, הסרת מחסומים בסחר הבינלאומי והגברת ההשקעות הבינלאומיות. שנים אלו היו תחילתה של עוצמה המבוססת על עושר, עוצמה שממנה נהנו בעיקר מדינות הצפון העשירות. עקב כך נוצרה תלות גומלין בין המדינות, בדגש על תלותן של מדינות הדרום במדינות הצפון. מנגד, תומכי הלאומיות העדיפו עדיין לשמר את כוחן של המדינות. תהליך הגלובליזציה לא היה אחיד בכל המדינות. קרן המטבע הבינלאומית וארגון הסחר הבינלאומי ניסו בכל כוחם לשמר את מעמדן של המדינות בהיררכיה הבינלאומית החדשה שנוצרה.

ז'ואאו האבלנז' הבין היטב את המתרחש בעולם הכלכלי, ובשנת 1976 גייס לפיפ"א את ספ בלאטר שהיה בעל מוניטין בתחום יחסי ציבור. בלאטר הצליח לשכנע את קוקה קולה לתת חסות לקבוצות הצעירים בכדורגל, ואת אדידס לתת חסות לפיפ"א. הסכמי חסות אלה הזרימו לפיפ"א כספים רבים, והיא החלה להתפתח כעסק כלכלי לכל דבר. הארגון עצמו מבוזר לקונפדרציות ולכל אחת מהן זכות הצבעה שמשמעותה היא פוליטיזציה של פיפ"א.

האבלנז' ובלאטר הצליחו לפתח את פיפ"א כארגון המשתלב היטב בהלכי הרוח של הכלכלה הניאו-ליברלית הקפיטליסטית. כארגון בעל אופי כלכלי-קפיטליסטי החלה להתפתח בו תרבות של שחיתות, שוחד ואגו. האבלנז' ובאטלר הוקסמו מהתפתחותה של פיפ"א וניסו לגזור קופון גדול גם לעצמם, בדרך כלל לקראת התקיימותם של משחקי המונדיאל.

כמו בכל ארגון שמטרתו העיקרית היא רווח, גם פיפ"א חרטה על דגלה את השאיפה לרווח כלכלי ולעיתים רבות הדבר בא על חשבון זכויות האדם. התעלמות מזכויות האדם החלה למעשה עוד לפני האבלנז' ובאטלר, כאשר ב-1938 אפשרו לגרמניה הנאצית לארח את המונדיאל. היה זה משגה קולוסלי של מדינות מערב אירופה, שהעדיפו לחזק את גרמניה הנאצית כדי למנוע את התחזקות הקומוניזם הסובייטי. בימינו, התעלמות מזכויות האדם או פגיעה בהן נובעות מסיבות כלכליות. במסגרת ההכנות לקראת אירוח מונדיאל 2022 קטר לא שמה את סוגיית זכויות האדם בראש מעייניה.

הפוליטיזציה של ההצבעה בפיפ"א גרמה כאמור לשחיתות בארגון. בסוף שנות התשעים ג'ק וורנר, נשיא הקונפדרציה של צפון אפריקה בפיפ"א, רצה מאוד לארח המונדיאל בדרום אפריקה וניסה ל"קנות" קולות בכסף. קיום משחקי המונדיאל בקטר, מדינה הקטנה יותר משטחה של קונטיקט בארצות הברית, אך בעלת משאבי נפט וגז הנשלטת על יד משפחת המלוכה אל-תאני הצליחה באמצעות מתן שוחד לקנות את קולות הקונפדרציות המאוגדות בפיפ"א. הידיעות על לקיחת השוחד הגיע ל-FBI, ובעקבות כך נעצר צ'אק בלייזר מהפדרציה של אמריקה.

אולם הכסף עשה את שלו וקטר "זכתה" לארח את משחקי המונדיאל. בזכות משאביה היא הצליחה לבנות שבעה אצטדיונים חדשים, לשפץ אצטדיון קיים, לבנות שדה תעופה חדיש, תשתית תחבורתית יבשתית ומאה בתי מלון. למטרה זו ייבאה קטר 30 אלף פועלים זרים מבנגלדש, הודו, פקיסטאן, סרי-לנקה ונפאל והעסיקה אותם בתנאי עבדות. ביקורות רבות נשמעו על כך בעולם, אך השיטה הקפיטליסטית המייצרת אי-שוויון ניצחה. חובבי משחק הכדורגל ברחבי העולם צפו במשחקים, התרגשו מכל גול, ונהנו לצפות בהצלחתו המרשימה של מסי, כוכב-העל בכדורגל העולמי. הכדורגל הוא רק מיקרוקוסמוס של שיטת הכלכלה הפוליטית הבינלאומית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. הכתבה של ד״ר אפרים כהנא מעניינת מאוד; והיא נותנת אפשרות להבין כיצד גם להווית הכדורגל, ישנם שורשים איתנים בפוליטיקה הבינלאומית.
    הלוואי וגם הקונפליקטים הבינלאומיים, היו מתיישבים, על כר הדשא, ולא באמצעות טילים ותותחים.

  2. כדורגל הוא ספורט בו הצלחת הפרט בגופו, ואהדת הציבור החופשי, ולא הגופים המארגנים, הוא העיקר. עדיין במציאות, מספיק בשביל זה כדור, מי שנהנה לשחק, ואוהדים.
    זה שמדפיסים חולצות של מסי או מוכרים נעליים של גורדון, וקונים אותם מרצון חופשי, זה עדיין בעיקר פולחן הפרט וחופש הציבור לבחור, ולא שלטון של ארגונים.

  3. הכל בגלל שהכדורגל זה כלי טוב בשיטה של אספקת שעשועים להמונים, שמחליפים את ההתעסקות ,נושאים חברתיים רלוונטיים

  4. אפרים כהנא מכובדי,
    אכן הכדורגל הוא "מיקרוקוסמוס של הכלכלה הפוליטית הבינלאומית", אבל באמת רק מיקרוקוסמוס של מיקרוקוסמוס. אולי זו ההוכחה האולטימטיבית של התאוריה הפרפורמטיבית, אשר מדמיינת חשיבות רבה מאד בעת קיום אירוע ציבורי רב משתתפים לאירוע כשלעצמו. לאמתו של דבר כאשר האירוע מסתיים מתברר שלא נותר ממנו דבר. במקרה זה רק כמה מדליות ופסלונים שקיבלו כמה עשרות שחקנים ומלוויהם, וסכומי כסף אגדתיים שזרמו לכיסיהם של קבלני הבנייה והמנהלים של פיפ"א. אפילו הארגנטינאים, שחגגו את זכיית נבחרתם במקום הראשון, שבו תוך כמה ימים למציאות האפורה של מדינתם, הסובלת ממשבר כלכלי חריף, מבלי שאפילו ארוחה חמה אחת תגיע לפיהם של החוגגים את ה"ניצחון ההיסטורי".
    אבל לא על הנ"ל הנני מבקש להשיג בתגובה זו, אלא על הטמטום הקולוסאלי של שליטי קטאר שבזבזו מאות מיליארדי דולרים (אם ציטוט זה מהעיתונות הבינלאומית הנו נכון) על בניית 8 איצטדיונים אולימפיים, מאה בתי מלון, שדה תעופה חדיש וכל התשתיות הנלוות. מה יעשו 300 אלף הקטארים עם כל ה"נכסים" הללו? יגדלו בהם תרנגולות שיטילו ביצי מאכל? או יהפכו אותם לחממות לגידול תבלינים מזרחיים? בכסף זה או אפילו בחלק ממנו יכלו הקטארים לקדם את כלכלתם. להשקיע בהתפלת מי ים לקידום יצור מזון במקום לייבא כמעט 100% מהמזון שהם ופועליהם צורכים.
    או בהיותם אי מוקף בים להשקיע במחקר ופיתוח חקלאות ימית שכנראה תהיה בעתיד הקרוב מקור הולך ועולה של מזון איכותי למין האנושי. שיא הטמטום הופגן בעת הנפת הגביע, כאשר השליט הקטארי הניח על כתפי לאו מסי גלימה מכוערת, על מנת להפגין "עליונות מוסלמית" לגמרי לא ברורה. מה קיוו שליטי קטאר להשיג תמורת ההשקעה הכספית, אולי הגדולה ביותר בהיסטוריה, בתחרויות כדורגל? שידברו עליהם בכל העולם במשך שבועות אחדים? מה פשר הטיפשות והטמטום הזה? אולי כך מנהיגים מוסלמים מבקשים לשכנע את אזרחי העולם שאללה גדול מאלוהי עמים אחרים וכיוון שכך כולם חייבים להתאסלם ואז יבוא שלום (כולל מלחמות על מגרשי הכדורגל בלבד) עולמי?
    לנו הישראלים צריך המונדיאל הקטארי להוות אינדיקציה עם מה ועם מי אנו מתמודדים, כולל השליטים השיעים של המדינה הגדולה הנמצאת מול קטאר מהצד המזרחי של המפרץ הפרסי. זו התובנה העיקרית שעלינו להפיק מהמונדיאל הקטארי.

  5. פעם בארץ הכדורגל היה ממש על בסיס פוליטי אידאולוגי
    היום בעולם הכדורגל הוא על בסיס אינטרסים כלכליים

  6. רק שלא יסלקו אותנו יום אחד עם התגברות קולות האנטישמים והאנטי ישראלים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

בקבוק בושם

STORY PHARM בישראל

סיפור ההצלחה של מותגי העל בשמים ואיפור

מיטה

חדר השינה "כמקדש"

מהי הפרעת שינה כרונית וכיצד אפשר לשפר את השינה

דילוג לתוכן