מראדונה מול מסי

רשימה זו נכתבת לא משום שאני מתיימר לנתח כל הבדל בין שני השחקנים, מראדונה ומסי. אני כותב משום שהייתי במקסיקו סיטי במשחק הגמר ב-1986, כאשר מראדונה וארגנטינה ניצחו את גרמניה 2-3 וזכו במונדיאל.

לא הייתי אמור להיות שם. הייתי בלימה בוועידת האינטרנציונל הסוציאליסטי. שם ראיתי את שני השערים של מרדונה נגד אנגליה, אחד מהם בסלאלום מדהים ואחד מהם שער באמצעות היד, שהיה נפסל בעידן ה-var. ואז החלטתי עם עוד שני חברים להגיע מלימה למקסיקו סיטי ולראות את חצי הגמר והגמר.

הגענו ללא כרטיסים וללא מקום אכסון, ופתרנו זאת בעזרת שגריר ישראל המנוח ידידי משה ארד ז"ל. יום לאחר בואנו דרש ממני שמעון פרס לחזור מיד ארצה בשל הסתבכות בעיית השב"כ. הייתי אז מזכ"ל מפלגת העבודה, ומכאן שקריאתו הייתה מוצדקת. אמרתי לו שלא אחזור לפני יום שני, שהרי משחק הגמר היה עתיד להתקיים ביום ראשון.

ביום רביעי ראינו את מרדונה מביס את בלגיה 0-2 משני שערים שלו. הניצחון הזה הוביל אותנו למשחק הגמר מול גרמניה. לקראת הגמר זרמו לאצטדיון עשרות אלפי אוהדים. החלק הארי היו אוהדי ברזיל שנשארו במקסיקו לאחר שנבחרתם כשלה בדרכה לגמר.

במהלך המשחק גרמניה פיגרה 0-2 ואז הצליחה להשוות ל-2-2. מראדונה לא היה דומיננטי כי נשמר שמירה הדוקה על ידי הגרמנים האגרסיבים. רצינו מאוד בניצחון ארגנטינה. ואז באה המסירה הנהדרת של מראדונה לבורוצ'גה, וזה הבקיע שער. ארגנטינה ניצחה 2-3! ומראדונה הרים מעלה את גביע העולם.

השנה הייתי בבית, ושם ראיתי את רוב משחקי המונדיאל. לא הייתי זקוק לניצחון ארגנטינה במונדיאל על מנת לקבוע את דעתי הנחרצת. מסי טוב ממראדונה. שניהם מבקיעים קלאסיים, אך רשימת ההישגים של מסי ארוכה הרבה יותר ויכולת המסירה שלו טובה יותר.

הזכייה בגביע סיפקה חותמת אחרונה למה שבעיניי היה מובן תמיד. הגדול מכולם מתעלה גם בצד האנושי ולא רק בצד הספורטיבי. בארגנטינה אוהבים את מראדונה יותר, הוא נחשב יותר לבן המקום, הוא שיחק בבוקה הפופולארית, שלא כמסי, שבילה את כל הקריירה שלו מחוץ לגבולות ארגנטינה. הזכייה בגביע העולם תפתח למסי גם את ליבותיהם של אוהדי ארגנטינה. השחקן הגדול מכולם איתם, והוא בן ארגנטינה.