מחדל ניהולי

בשבת 18 בדצמבר חגג צביקה שרף את יום הולדתו ה-70. צביקה הוא אחד מאושיות הכדורסל של מועדון מכבי תל אביב. הוא אימן את הקבוצה בפעם הראשונה בגיל צעיר ובמהלך השנים עשה זאת לא פחות מחמש פעמים. צביקה לא תמיד התחיל עונה במכבי ולא תמיד סיים את עבודתו בדרכו שלו. אך תמיד הוא היה שם ברגעי משבר על מנת לאושש ולהציל.

אילו היה ניצב בראש הפירמידה של קבוצת הכדורסל המפוארת אדם כריזמטי שרק טובת הקבוצה לנגד עיניו באמת ובתמים, הרי שצביקה היה נקרא לדגל! זה קרה פעם לפני משחק גורלי בטורקיה, והוא אכן הביא את השינוי לקבוצה. נזכרתי בכך כיום ברקע השבוע הטורקי הקודר, שבמהלך 48 שעות כלל שני הפסדים – לפנרבחצ’ה ולאנדולו אפס. שהרי מכבי תל אביב בכדורסל, שהייתה פעם הקבוצה של המדינה, היא כיום קבוצה מדשדשת כושלת ומאכזבת המשוועת לישועה.

יהיו מי שיגידו שהיו ימים קשים יותר עם תוצאות מאכזבות יותר, אבל אין זו האמת. מכבי תל אביב מודל 2022 היא קבוצה מרוסקת הסובלת מפוסט-טראומה של אובדן זהות. חלפו הימים של תני ושטרקמן, מיקי ומוטי, קטש ושפר, נדב וגור, ג'מצ'י ובורשטיין, ואותם מחליפים טקסים חסרי חזון. מזלה של מכבי תל אביב הוא שהיריבה האדומה שלה מעבר לכביש – הלוא היא הפועל – היא בלשון המעטה גווייה קבורה. בימים של פעם האדום היה מסתער על הטרף הצהוב ללא מעצורים ובולע אותו.

כיצד קרה שאלופת אירופה של פיני גרשון ועוד קודם לכן של רלף קליין הפכה לכלום ושום דבר? התשובה נעוצה במחדל ניהולי מקצועי קטסטרופלי, שהמאפיין העיקרי שלו הוא אובדן הזהות. מכבי תל אביב הכחולה-צהובה הפכה למכבי תל אביב אפורה עד שחורה, וזה לא קשור כלל וכלל לצבע העור של השחקנים…