דור הזהב – גרסת נבחרת ישראל בכדורגל

ללמוד מבלגיה ולתפוס מקום בין נבחרות-העל בעולם
תמונה של ערן
ערן אלרועי

כולנו יודעים שכשמדובר בנבחרת ישראל, הסוף ידוע מראש והאכזבה מחכה מעבר לפינה.

ובכל זאת, כולנו מקווים בכל פעם מחדש. כל משחק של הנבחרת הלאומית גורר ביקורות רבות בתקשורת: "אני לא מבין איך זה קורה, יש לנו שחקנים טובים שמשחקים באירופה אבל בנבחרת כלום לא עובד," אמר אחד האוהדים שהתראיין בערוץ ספורט בכיר. וזה נכון – מנור סולומון ללא ספק יהיה עילוי בכדורגל העולמי, זהבי הטביע חותם במסגרת הנבחרת, גם דאבור ואלי דסה תפסו מקום קבע בליגות בכירות.

אז איפה אנחנו נופלים?

דייגו סימאונה, מגדולי המאמנים שיש, נוהג לומר על קבוצתו ש"השלם גדול מסך חלקיו". בנבחרת ישראל יכולים להיות שחקנים מוכשרים רבים, אך הנבחרת כקבוצה בהחלט לא שלמה, בעיקר משום שהמערכת כולה תקועה שנים רבות מאחור. אבל במאמר זה אין כוונה להעביר ביקורת, ומסיבה אחת – זה קל מדי. באתי כדי לספק פתרונות – ועליהם ארחיב בהמשך.

אז איך יוצרים את השלם? נלך אחורה בזמן 15 שנים. כך נראה סיום מוקדמות מונדיאל 2006:

בית מס' 4

  1. צרפת – 20 נקודות
  2. שוויץ – 18 נקודות
  3. ישראל – 18 נקודות
  4. אירלנד – 17 נקודות

בית מס' 7

  1. סרביה – 22 נקודות
  2. ספרד – 20 נקודות
  3. בוסניה – 16 נקודות
  4. בלגיה – 12 נקודות

רובכם כנראה לא תאמינו שזה קרה, אבל נבחרת ישראל הגיעה למקום השלישי בבית שבו שיחקו נבחרות-על. נבחרת בלגיה, שהיום היא אחת מארבעת הנבחרות הטובות בעולם, הייתה רחוקה מלהעפיל למונדיאל באותה שנה. הפריצה של בלגיה בשנים האחרונות הפתיעה את עולם הכדורגל והסגל הקיים אף קיבל את הכינוי "דור הזהב".

אז למה ישראל עדיין לא ובלגיה כבר ממש כן? ב-2008 היה בכיר בהתאחדות הכדורגל הבלגית ששם לב שבלגיה לא מצליחה לתפוס את קצב ההתקדמות של שאר הנבחרות המובילות. האיש הזה הוא מישל סאבלון, והוא הגיע כדי לעבוד. סאבלון הגה ויישם תכנית פעולה כדי להחזיר את נבחרת בלגיה לפסגת הכדורגל העולמית. זה לא היה קל, הוא הודה שבהתחלה היו לא מעט קולות נגד, והתכנית לא הפכה אותו לפופולרי בן רגע.

מה הוא עשה? סדר, ארגון והצמחת בסיס חזק בשלושה צעדים.

הצעד הראשון – סדר וארגון תחילה. סאבלון החליט כי הנבחרת הלאומית תשחק במערך זהה תמיד. ובהתאם יורגלו כל הנבחרות הלאומיות, מועדוני הנוער ובתי הספר לכדורגל לשחק בשיטה הזאת. הוא שלח מכתב לכל בית ספר לכדורגל בארץ, ובו פירט את דרישותיו בדקדקנות.

הצעד השני – קבלת החלטות על בסיס נתונים. החלטות התבססו על מחקר שבו צולמו וגם נותחו יותר מ-1,500 משחקי נוער. המסקנה המובילה הייתה שהרצון לנצח במשחק פוגע בהתקדמות השחקן הצעיר. המאמנים עסוקים בתוצאה ולא בהתפתחות הכדורגלן והפיכתו למקצועי יותר. לכן הוחלט כי במשחקי הנוער לא יהיו טבלאות שיעידו מי ניצח ומי הפסיד. סאבלון אף הלך בעצמו למשחקי הנוער כדי לוודא שהתכנית יוצאת לפועל.

הצעד השלישי – תוצאות חשובות רק בטווח הארוך. שחקן נבחרת צעירה (מתחת לגיל 21) שקודם לנבחרת בוגרת יותר, לא יוחזר אחורה גם אם לנבחרת הצעירה יהיה משחק חשוב יותר.

מטרת-העל הייתה פיתוח שחקנים, ולא עלייה בדירוג הנבחרת בין נבחרות העולם, ולכן הוחלט לשים דגש על התפתחות הצעירים. בעזרת בניית בסיס חזק ודבקות בתכניות לטווח ארוך, בלגיה הפכה לאחת מאריות אירופה בתוך עשור.

ובחזרה למדינתנו. הכדורגל הישראלי עומד במקום כבר יותר מדי זמן. מילת המפתח היא תהליך. לשמחתנו לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל מחדש, מספיק רק להסתכל החוצה וללמוד.

מי יודע? אולי בעוד עשור. מונדיאל 2030, אנחנו בדרך?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

5 תגובות

  1. כל הגורמים הקובעים בכדורגל הישראלי הם לא רציננייים והולכים קרוב לקווים, לפעמים יותר מידי. במצב כזה אין עתיד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גדעון

פרס ישראל לאן?

בעקבות המחלוקת בעניין הענקת פרס ישראל

צילום של אבי רוזנטל

לא הקלף מלוכלך

על הסרט "קלף מלוכלך" ועל רמאויות בברידג'