ומה עם ענפי הכדור?

בעקבות הישגי ישראל באולימפיאדה
כדורגל
תמונה: Pumbaa80 wikimedia.org

הפעם הראשונה שבה התחברתי לענף ההתעמלות הייתה במאי 1977, במקום מקסים מילאנו מאריטימה, באיטליה. כיושב ראש איגוד עיתונאי הספורט של ישראל השתתפתי בטקס הכתרתה של נאדיה קומנצ׳י מרומניה כספורטאית הטובה בעולם לשנת 1976. הנערה בת ה-16 חוללה את מהפכה גדולה בתודעה העולמית עם זכייתה בשלוש מדליות זהב ובמדליית כסף אחת במשחקים האולימפיים במונטריאול בקיץ 1976. נפגשתי עם הכוכבת העולמית לריאיון, התרגשתי והתרשמתי ממנה מאוד, ומאז במשך השנים עקבתי, מדי פעם בפעם, אחר תחרויות ההתעמלות. אומנם ההבנה המקצועית שלי בהתעמלות מצומצמת עד היום, אבל אני נהנה לצפות בביצועים המרהיבים.

והנה, 44 שנים לאחר מכן, בהשראתה של לינוי אשרם שלנו, התמכרתי בתחרויות בטוקיו למתעמלות הישראליות ולא התאכזבתי. לינוי אשרם מראשון לציון היא ראש החנית של ההצלחה הישראלית בטוקיו במקצועות ההתעמלות, בג׳ודו ובטקוואנדו שהניבו מדליות. ואם תרצו אז גם בבריכת השחייה ובאתלטיקה קלה לא אכזבנו, כי אחרי ככלות הכול לא רק במדליות מודדים את הישגי הספורטאים ולעיתים השיאים האישיים והמיקומים חשובים אף הם.

מדינת ישראל זכתה לראשונה במדליות ארד בברצלונה 1992. על החלוציות האולימפית של המדינה הצעירה חתומים יעל ארד ואורן סמדג׳ה בענף הג׳ודו. ב-2008 ביוון הגולש גל פרידמן הביא לנו מדליית זהב ראשונה, ובימים אלו בטוקיו אנחנו על מפת המדליות ביתר שאת.

במהלך השבועיים האחרונים התקנאתי לא פעם במדינות שהציבו נבחרות ייצוג מעולות במאבקים על המדליות בענפי הכדור. צרפת, ספרד, איטליה, סלובניה, סרביה ואחרות הן חלק מהמדינות המתחרות איתנו בכל ימות השנה ביבשת אירופה בכדורגל, בכדורסל, בכדוריד ובכדורעף והן היו שם על המפה בטוקיו, ואילו אנחנו? מאז 1968 במקסיקו ו-1976 בקנדה, נבחרת הכדורגל שלנו אפילו לא משתתפת במשחקים האולימפיים. בכדורסל זה לא קרה לנו מאז 1960 ובכדוריד וכדורעף זה לא קרה מעולם.

ללמדנו שישראל רחוקה מלהיות מעצמת ספורט ושממשלות ישראל לדורותיהן לא התייחסו אל הספורט כראוי בחלוקת משאבים. כל עוד לא יהיה שינוי כולל בתפיסה וביחס – נמשיך לחגוג לעיתים רחוקות בזכות התעלות נקודתית, אבל לאו דווקא בענפי הכדור.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. אנלנו מכירים את הטיעון האולטימטיבי ש"המדינה אינה מספקת תנאים…" כלומר- לא משלמת מספיק לעסקני הספורט בעיקר בתחום הכדורגל- וזו הטעייה ישראלית טיפוסית. המבוגרים בינינו זוכרים ימים אחרים ששיחקו כדורגל עם כדור מסמרטוטים והגיעו להישים גבוהים גם בלי " התנאים,", מחנות אימונים בחול,, משכורות גבוהות… סלברטיות מוחצנת, נשפים וכו, – אהבת הספורט והדחף הפנימי להצטיינות- היה המנוף להצלחה. ככול שמציפים את הכדורגל בכסף- כך הוא דועך בזירה הבינ לאומית, בעוד שמקצועות דלי מימון, אבל בעלי נשמה- מצליחים! ונשמה- המדינה לא יכולה לספק.. ונשארנו עם התירוץ "תנו לנו … ..

  2. כאשר יש כשרון נדיר מצליחים כאשר הכישרון היחיד הוא יח"צ לא צשיגים דבר.

  3. צודק ד"ר גדעון שניר. להערכתי הוא אפילו נוקט בביקורת עדינה מדי. בניגוד למה שכותב מר אייזנברג דווקא בענף כדור טיפוסי כדוגמת כדורסל היו וישנן לישראל הצלחות מרשימות. לגבי כדורגל, בעת שהענף התנהל במסגרת אגודות ספורט כדוגמת "מכבי" ו"הפועל" היה הכדורגל ענף ספורט מכובד. לצערנו הענף עבר הפרטה והקבוצות נרכשו על ידי גורמים שונים שלא התאימו (בלשון המעטה) לנהל אגודות ספורט. על כן אין כל הצדקה שמדינת ישראל "תשקיע" בענף זה. נכון מאד – כל עוד לא יהיה שינוי ב"מודוס אופרנדי" של ענף הכדורגל לא נוכל להתכבד בניצחונות במפעלים בינלאומיים. ואידך זיל גמור.

  4. הבעיה מתחילה בהתייחסות העלובה לספורט במערכת החינוךשלנו.

  5. ענפי הכדור הם הכי פופולריים בכלל ללא השוואה לכל היתר
    לכן בהם משקיעות המדינות המובילות ומשאיות לארצות האחרות את כל ענפי הספורט היותר שוליים

  6. במשחקי הכדור אין לנו סיכוי לזכות אפילו במדליית קרטון.

  7. ההסבר פשוט
    במדינה קטנה כמו שלנו עם תקציבים מוגבלים
    הסיכוי היחיד הוא לפתח ענפים שעלותם נמוכה יחסית

  8. אנחנו מאוד משקיעים בכדורגל
    נוסעים המון למשחקים של ברצלונה
    ומתאים בפני החברים
    שום כלום מעבר לכך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

הדרום הפרוע

הבעיות והסכנות בעקבות היעדר משילות בנגב

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש