נורת אזהרה

הפסד העלבון בליסבון
צילום של אייזנברג
שאול אייזנברג

הכדורגל הישראלי רווי תבוסות והשפלות בזירה הבין-לאומית. הוותיקים זוכרים את "תבוסת ורוצלב" בפולין 7:2 בתחילת שנות השישים, ובשנים שלאחר מכן זכורים בעיקר ההפסד במוסקבה 5:0, וההפסד לדנמרק ברמת גן 5:0. למען האמת, לא חסרות לנו מפלות סביב הגלובוס.

במשך שנים רבות הייתי חלק אינטגרלי מנבחרת ישראל, ואודה כי קשה לשכוח את תחושות הכאב שחשים לאחר כל מפלה, אכזבה והחמצה. נכון, היו גם רגעי אושר מעטים, בדרך כלל במשחקים לא חשובים. כך למשל לאחר הניצחון המדהים על אוסטריה 5:0, כולנו היינו באופוריה אבל לאחר מכן ספגנו 14 שערים בארבעה משחקים (דנמרק 5:0 ו-3:0, ספרד 3:0 וקפריסין 3:2) לעומת שני שערים בלבד שכבשנו. היו אלה ימים עגומים של הכדורגל הישראלי בשלהי המאה שעברה, סוף עידן ארבעת הקמפיינים בהנהגתו של שלמה שרף.

מאז חלפו להן יותר מעשרים שנה שבהן לא הייתה לנו עדנת מונדיאל או יורו, אבל בכל זאת הקמפיינים של ריצ’ארד מולר, נילסן ואברהם גרנט סיפקו תקוות, גם אם לא הבשילו לבסוף. על רקע כל זאת, עם הקמפיינים הכושלים של פרננדז, גוטמן, אלישע לוי והרצוג לא האמנתי שאפשר לרדת למחוזות חשוכים עוד יותר. הנה כי כן המשחק האחרון בליסבון נגד פורטוגל, משחק ידידותי, הבליט את אפסותו של הכדורגל שלנו. המשחק הזה, ולאו דווקא בגלל תוצאתו 4:0, היה פשוטו כמשמעו מופע אימים. הוא הזכיר לי קבוצת בוגרים (פורטוגל) במשחק אימון נגד קבוצת ילדים (לא נוער או נערים…) שיכול היה גם להסתיים בתוצאה גרועה הרבה יותר.

מדובר במשחק שחייב להדליק נורת אזהרה למה שעוד עלול לקרות לנבחרת ישראל הכושלת, ושאיש לא יתבלבל לאור הניצחון במונטנגרו מספר ימים קודם לכן, נגד נבחרת

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. נבחרת ישראל אף פעם לא היתה משהו וכעת היא עוד הרבה פחות מזה

  2. יש מדינות שמשקיעות בספורט כמו שישראל משקיעה בלימוד כתבי קודש. ספורט זה לא במסורת היהודית לכן במדינה יהודית לא צריך להיות מדוכאים מהביצועים הספורטיבים של הספורטאים בארץ שלרוב אינם מובילים בעולם. לעומת זאת אנו צריכים להיות מאושרים שכמעט כל המזון הנמכר בארץ וגם מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי הם כשרים ואין תחבורה ציבורית בשבת. אגב גם האסלם לא תומך בספורט כך שמבחינה זאת ישראל וכל המדינות המוסלמיות לא בולטים בספורט. כמובן, יש חריגים אך היוצא מהכלל אינו מעיד על הכלל.

  3. תבוסת ורוצלב 2:7 הייתה בסוף 1959…. השערים היו דל סטלמך וגולדשטיין

  4. מסכים שזה היה משחק לא טוב שלנו. אבל רוב המשחקים שלנו לא טובים. למה לקרוא דוקא להפסד זה הפסד העלבון?

  5. שאול- איך אתה יכול להסביר לנו את יכולתו הירודה עד כדי אפסות של הכדורגל הישראלי בזירה הבינלאומית? למרות שיש לנו פה ושם כמה שחקנים המבליחים ב חו"ל?
    האם זה מאפיין רמה תרבותית מסוימת? הם יחודי למגזר החברתי ממנו באים רוב השחקנים? האם זה נובע מיכולת ארגונית ומקצועית נמוכה? (לא הוספתי שירות צבאי כי הצבא מאפשר לטובים להתאמן ללא הפרעה)

    1. היהודים זה עם הספר. התנ"ך מתאר היטב את ההבדל בין עמנו ובין עמים אחרים באמצעות ההבדלים בין יעקב ועשיו. יעקב יושב באוהל ועשיו שועט בשדות. תקרא גם את התגובה שלי למאמר הראשי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של מירב

אכזבה

פוסט-ציונות ופוסט-יהדות של מפלגת מייסדי המדינה

תמונה של גד

הזדמנות

שיר על חיים כאן ועכשיו