אימא, מה זה מכבי יודנראט?

מחפשים מלחמות אחים? לכו למשחקי כדורגל
סימו קריאה - שרטוט
תמונה: Orikrin1998ikimedia commons

מה יהיה עם האלימות של אוהדי הכדורגל במגרשים? הפעם הם כבר עברו אפילו כל גבול של טעם רע. ואני מדברת על הדרבי הגדול של העונה, שנערך ערב אחד לפני יום השואה והפך לשואה ישראלית במיטבה. שירי שואה בדרבי? ועוד לפני יום השואה? כן. אם חיפשתם מלחמות אחים, אזרחים וכדומה, לכו למשחקי כדורגל. שם תגלו את הישראלי האוהד והשונא. אוהד כדורגל ושונא ישראל.

קבלו את סיפור המעשה של הדרבי החשוב ביותר בעונת הכדורגל בישראל. מכבי תל אביב באצטדיון בלומפילד ביפו מול היריבה הוותיקה, הפועל תל אביב. התוצאה: אוהדים אדומים חדורי שנאה, זעם ונקם, זורקים חזיזי אש למגרש ושרים שירי נאצה עם מילים כמו "מכבי יודנראט". כן כן, שמעתם נכון. וכל זה מכוון ליהודים, לשכנים, לאחים.

לא ברור לי הדבר הזה. וזאת הסיבה העיקרית שבגללה אני לא מעזה להתקרב למגרשי הכדורגל וגם לא מרשה לבני, שמתחנן להגיע למשחק כזה או אחר, להתקרב. מה שמדהים אותי הוא שכולם יודעים שזה ככה. שהשנאה בקרב האוהדים של הכדורגל הישראלי מטריפה את דעתם. כולם יודעים שהרבה כעס יוצא שם, אף על פי שבסך הכול מדובר במשחק כדורגל, ובכל זאת לא עושים דבר. עוד לפני המשחק העריכה המשטרה שהכאוס והזעם ישלטו, וביטלה כ-3,600 מקומות באצטדיון כדי ליצור הפרדה בין אוהדי שתי הקבוצות. הדבר גרם לעלייה במחיר הכרטיסים למשחק, ולאוהדים הצהובים לנסות בכל כוחם להשיג כמה שיותר כרטיסים למשחק כדי להשתלט על הכיסאות באצטדיון.

אוהדי מכבי רצו מן הסתם שהקבוצה שלהם תנצח. ואם אכן כך היה קורה, הם היו חוגגים בפעם השנייה ניצחון בדרבי מול אוהדי הפועל, מה שמן הסתם היה גורם לאוהדי הפועל תחושת השפלה קשה. אתם מבינים את זה? כל הרעיון הוא להשפיל את השני כמה שיותר ולזרוע שנאה, הרס וקנאה, עד כדי שימוש בטרמינולוגיה אנטישמית. וכל זה כאן, בתוך עמנו וערב לפני יום השואה. כרוניקה של מוות ידוע מראש או לא, מה שקרה בפועל הוא שמכבי תל אביב הפסידה, אחרי שנתיים ללא הפסד להפועל תל אביב, מה שגם לשנאת האוהדים לעוף גבוה יותר נגד אוהדי הפועל.

הנהלת מכבי אמנם ניסתה בכל כוחה למגר את התפרצויות הזעם של האוהדים, והודיעה לפני המשחק כי לא יהיו חגיגות אליפות באצטדיון, בשל תקנון ההתאחדות הקובע כי אם אוהדי הקבוצה יפרצו לכר הדשא בסיום המשחק, העונש עלול להיות שלילת התואר והורדת 10 נקודות בעונה הבאה. אך זה לא עזר. הרבה שנאה הייתה שם, ובסיום המשחק, אחרי ההפסד של מכבי להפועל 3:1, כשעלו שחקני שתי הקבוצות אל למגרש זרקו האוהדים האדומים חזיזים לתחומי המגרש וכאמור זימרו זמירות שואה.

אין לי מושג כיצד ניתן למגר את האלימות הזו במגרשים. אין לי מושג מה ההיגיון שיהודי ישיר ליהודי אחר שירים שכאלו. דבר אחד בטוח – אני למגרשי הכדורגל בישראל לא מתקרבת. וחבל, כי אני לא היחידה שחשה כך.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. מדהים איך הגב' קאופמן, שעל פי הצהרתה "לא מתקרבת" למגרשי כדורגל, מעיזה לכתוב על משהו שאין לה מושג קלוש בו.
    כזה אוסף של דברי טפשות ובורות לא קראתי מזמן. גם במישור העובדתי (למשל, האבוקות היו בתחילת המשחק, ולא בסופו, לא היו 'שירי שואה' במשחק הזה, נסגרו רק כמה מאות מקומות לחציצה ולא 3,500 – שנבעו מסגירת שערים 4 ו-5 מסיבות אחרות ועוד ועוד), וגם בפרשנות. חוצפה ישראלית במירעה.

    1. למותר לציין ואולי כאן הבעיה לא ציינתי שלא נכחתי במשחק אבל שמעתי את הדברים מחברים שנכחו. מאמינה להם. סורי. אלימות קיימת אפילו לטענתך… חוצפה זה לא… זו אלימות לשמה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן