מתגעגע!

לאן התדרדר הכדורגל הישראלי
תמונה של שאול
שאול אייזנברג

שני משחקי שמינית הגמר אתמול במונדיאל מעוררים בקרבי געגועים לימים שבהם נבחרת ישראל שיחקה באצטדיון הלאומי ברמת גן, והלהיבה חמישים אלף צופים ביציעים ואת המוני בית ישראל בבתיהם. כקצין העיתונות הייתי חלק אינטגראלי מהנבחרת של ש.ג ( שניאור וגרונדמן) שהחמיצה אך במעט את המונדיאל, בשל שער אחד במאבק הכפול נגד קולומביה בברנקייה וברמת גן.

הייתי חלק אינטגראלי מהנבחרת הישראלית הטובה ביותר במילניום הנוכחי, זו של אברהם גרנט, שסיימה בתיקו כפול עם שוויץ, בבית (2:2) ובחוץ (1:1). במונדיאל הנוכחי שוויץ הפסידה אמנם בשמינית הגמר לשבדיה 0:1 אבל אחרי התיקו עם ברזיל והניצחון על קרואטיה לכל בר דעת ברור כי מדובר בנבחרת איכותית שפעם עוד הייתה ברמה של נבחרתנו.

אותה נבחרת ישראל של אז החמיצה את מונדיאל 2006 בגרמניה רק בגלל הפרש שערים. זה לא היה כל כך מזמן כשעוד הייתה לנו נבחרת כדורגל ראויה, אצטדיון לאומי ואפילו אוהדים רבים לנבחרת הלאומית. היום כל שנותר לנו זה רק להתגעגע.

כך או כך, עם הטעם של פעם נותרו בנו געגועים עזים לכדורגל אמתי שהולך ומתרחק מאתנו ממונדיאל למונדיאל, ואין רואים אפילו את האור בקצה המנהרה. למען האמת לא צריך להרחיק עד מונדיאל 1970 במקסיקו, האחד והיחיד בו השתתפנו ועשינו זאת בכבוד, כדי לעשות השוואות. גם אותם משחקים ב-1989 נגד קולומביה (שנפרדה אמש מהמונדיאל בהפסד דרמטי לאנגליה), ונגד שווייץ ב 2005 נראים כיום כמשהו רחוק מהמציאות הנוכחית שלהכדורגל הישראלי. אגב, באותו טורניר קדם מונדיאל עם גרנט, סיימנו גם פעמיים בתיקו עם צרפת  0:0 בפריז ו -1:1 ברמת גן. קשה להאמין אבל הייתה לנו פעם נבחרת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. תראו מי בעלי הקבוצות
    תראו מי המאמרנים
    תראו מי השחקנים
    ותראו מי שרת הספורט!!!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור