מולדת הכדורגל חוזרת למשחק

האם קבוצה אנגלית תזכה בגביע האלופות?
צילום של גוארדיולה
ג'וזף גוארדיולה צילום: Thomas Rodenbücher Flickr commons.wikimedia.org

האם השנה תצליח קבוצה אנגלית לזכות בגביע האלופות? לכאורה התשובה שלילית. יש ארבע קבוצות הטוענות לאליפות אירופה לקבוצות, ואף אחת מהן אינה קבוצה אנגלית: ריאל מדריד, ברצלונה, פריס סן ז'רמן ובאיירן מינכן.

ברצלונה, למרות השגיה בליגה ולמרות גאוניותו של מסי, לא נראית מספיק חדה והספסל שלה לא מספיק ארוך. ריאל מדריד, הגם שאיני אוהד אותה, יכולה לגבור ביום נתון על כל קבוצה. השנה הייתי במינכן שעה שריאל גברה על באיירן במגרשה הביתי. באיירן הייתה עדיפה אבל לריאל היה כושר התאוששות מופלא.

הפרשנים נוטים להמר על פריס סן ז'רמן. הצטרפותו המתוקשרת של נאיימר העניקה חשיפה גדולה לקבוצה המצוינת, שצירפה גם את הכוכב הצעיר של מונקו, אמפבה, ויחד עם כוח ההבקעה של קבאני האורוגוואי נראית פייבוריטית. באיירן מינכן תמיד מעולה. השנה לא עשתה רכש מרשים אבל הסגל שלה מצוין וחזרתו של מאמנה הוותיק יופ היינקס נראית מבטיחה.

אבל משהו חדש אירע בכדורגל האירופי. חמש קבוצות אנגליות הגיעו לשמינית הגמר: מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, צ'לסי וטוטנהאם. כל החמש עשויות לאיים על הבכורה. מנצ'סטר סיטי שבהדרכת פפ גוארדיולה סוחפת את הכדורגל האנגלי והיא הבולטת מכולן.

גוארדיולה, שברא את ברצלונה המחודשת וליטש את רמת הטכניקה הקבוצתית, חוזר על אותו מהלך בקבוצתו החדשה. הניסיון אולי אינו מפתיע, אבל ההצלחה בהחלט כן. את סגנון המסירות הקצרות והמדויקות הביא לליגה האנגלית ארסן ונגר, מאמן ארסנל, ובעזרת סגנון זה זכו הוא והקבוצה בכמה אליפויות. אבל בסופו של דבר פרגסון ומוריניו זכו ליותר תארים ממנו, ודעיכתה של ארסנל כאילו הוכיחה שהכדורגל האנגלי המשובח איננו יבוא מקטלוניה.

בא גוארדיולה, ועם הכסף הקטארי הגדול עשה רכש יקר ומוצלח ברוב אגפי הקבוצה. הוא קנה בהון רב מגינים כווקר, כוכב טוטנהאם לשעבר, צירף את הכוכב הברזילאי הגדול ג'זוס ובנה קבוצה גדולה. לב הקבוצה הם שחקני מרכז השדה שלו: דה בראונה הבלגי ודויד סילבה הספרדי. לדעתי, הרכבה הוא המושלם ביותר באירופה. אבל אני נזהר מלכנות את מנצ'סטר סיטי פייבוריטית. ייתכן שהכוכבות של מסי, רונלדו, נאיימר ורובן תכריע משחקים אחרי ככלות הכול.

עם זאת, האנגלים מוכנים למעמד הזכייה בליגת האלופות. גם יתר הקבוצות האנגליות בעלות פוטנציאל. יונייטד של מוריניו טובה פחות, אבל יש לה מאמן שזכה בגביע אירופה עם קבוצות מרשימות פחות, כמו פורטו הפורטוגלית בזמנו. טוטנהאם, ליברפול וצ'לסי מסוגלות להתמודד בשוויון כוחות עם כל קבוצה.

מעניין שרמתן הגבוהה של הקבוצות אומרת מעט מאוד על רמתו של הכדורגל האנגלי. טוטנהאם היא היחידה ששני כוכביה, קיין ודלה עלי, מככבים גם בנבחרת. רוב הכוכבים הגדולים באים ממדינות אחרות ורבים עוד יבואו בעקבותיהם, כי הליגה האנגלית עשירה ומתגמלת.

האם שנת 2018 תהיה שעת מפנה והדומיננטיות תעבור לאנגליה, שנחשבת למולדת הכדורגל? הסיכוי קיים, אבל לא ברור אם יתממש כבר השנה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. ואין זהות לאומית או עירונית. סתם אוסף מקרי של שחקנים שכל הזמן מחליפים קבוצות. אז מה זה משנה אם הקבוצה רשומה בטורקיה או בסקוטלנד. גם הבעלים הם בהרבה מקרים לא מאותה מדינה.

  2. עם חלק גדול מהשחקנים שגם הם לא אנגלים יחזירו את הבכורה לקבוצות "אנגליות" כזה הוא הכדורגל כיום

    1. הכדורגל הישראלי ממש ירוד.די אם נראה שלכדורגלן השנה נבחר תומר חמד לא שחקן הרכב בקבוצת תחתית משמימה בליגה האנגלית.אין כבר דמויי רביבו,בניון,ברקוביץ,אוחנה ורוזנטל.הכדורסל כושל לאוקר הישגי העבר.זה נושא למאמר אחר אבל הערתך במקומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך