בית הננסים

דרך להתמודד עם חוסר הצדק בהגרלת משחקי הכדורגל
צילום: Supercazzola commons.wikimedia.org

כששמעתי בשולי שידור "חדשות כאן" ברדיו, שישראל תשחק נגד ליכטנשטיין, עלה מיד בזיכרוני ד"ר ליכטנשטיין כבד הגוף, הכירורג שטיפל בי פעמים מספר בילדותי. רופא מהזן הקלאסי שהיום הולך ונעלם. אבל היה זה אך לשבריר שנייה, הכוונה הייתה כמובן לישות הפוליטית הנחשבת למדינה. ליכטנשטיין נמצאת אי שם באזור המבורך של העולם בין השוקולד השווייצרי לשטרודלים של מזמרי היודל האוסטרים. אם כן, ישראל, מעצמת ההיי טק, המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, שבראשה עומד מנהיג נמרץ ואגרסיבי, תתמודד בכדורגל נגד מדינה קטנטנה?

 

אינני חובב כדורגל ישראלי, אך בעת שאני נוהג ברכב שלי, אינני יכול להימנע מדיווחי הספורט הרבים בכל תוכניות האקטואליה, בשלל ערוצי השידור. פרלמנטים של פרשנים עילגים, שבהבל פיהם מקימים והורסים ממלכות כדורגל או ב"ישראלית" – "אימפריות". מהדקות שבהן אני מתפתה להקשיב לכל המלהגים, אני מתרשם כי שחקני כדורגל ישראלים מוכשרים ממהרים לנטוש את ארץ זבת חלב ומעדיפים לחלוב עגלי זהב בניכר. נזכרתי מיד באחד מפרקי הסדרה סיינפלד שאצל שארית החילונים במדינת תל אביב וגרורותיה נחשב לתלמוד הניו יורקי. בפרק המדובר קוזמו קריימר מניח את תיק ציוד הג'ודו שלו אצל סיינפלד בדירה, ומספר בהתלהבות על הישגיו במועדון שבו הוא מתאמן. עד מהרה מתגלה האמת – קוזמו הצטרף לחוג ג'ודו לילדים, ושם הוא תמיד מנצח.

נודה על האמת, יש חוסר צדק בהגרלת משחקים בזירה הבין-לאומית באופן אקראי. האם באמת ישראל יכולה להתמודד בהצלחה עם מדינות שהשחקנים שלהם מתאמצים לזכות בגביע העולם, או למצער בגביע אירופה כל ארבע שנים? מדינות כמו איטליה, ספרד או גרמניה? איך יכולה קבוצת ישראלים המורכבת מצאצאי עולים מוחלשים מארץ ישראל להתמודד עם נבחרת גאלית שורשית מצרפת, המחוזקת בצעירים אפריקנים רעבים שיעשו הכול כדי להחדיר את הכדור לרשת היריב? שלא לדבר על התמודדות מול נבחרות שבהן האנטישמיות היא שם דבר, אם לא היום אז בעבר, כדוגמת פולין והונגריה? האם הצעירים הישראלים בגרביים צבעוניים ובתסרוקות משונות צריכים להיאבק בגויים עוכרי זרע משה? לשחק נגד הטורקים או היוונים? הרי כל ישראלי מכיר את מורשת השעבוד והנגישות שנפלה על עמינו כשניסה לעמוד אל מול צאצאי אלכסנדר הגדול!

ועל כן, כדי למנוע את חוסר הצדק הזה, אני מציע, בכל הרצינות ומתוך חיבה רבה לצעירים הנשלחים למשימות בלתי אפשריות, הצעה שוודאי תתקבל בברכה, אף שכנהוג במקומותינו, בטוחני כי יקפוץ מישהו ממפלגת הליכוד או מהאיחוד הלאומי, ויטען שהרעיון אינו חדש וכבר נהגה על ידי ז'בוטינסקי או על ידי בנט. את הצעתי ניתן ליישם תמורת סכום סביר של שוחד שיועבר לבכירים בפיפ"א, האחראים על בחירת הבתים במשחקים.

כידוע, תעשיית המעטפות התפוחות לא החלה בישראל. ספ בלאטר, שהיה נשיאה ה-8 של פיפ"א, וחברו שחקן הכדורגל המהולל לשעבר פלאטיני, כבר הוכיחו שריפוד כיסיהם במעטפות כבדות יכול לחולל פלאים, כל שנותר לנו הוא למצוא את מחליפיהם.

ומשנמצאו המחליפים – ההמשך פשוט. פיפ"א תקים בית למשחקי כדורגל או ליגה שלמה המורכבת ממדינות ננסיות. כלומר ממדינות קטנות מאוד שאינן יכולות להעמיד קבוצות כדורגל שתתמודדנה מול חיות הטרף של הכדורגל העולמי. כל שנדרש הוא תקנון שיסווג את המדינות, כך שיחול ביניהן שוויון, והרגשת המשתתפים במשחקים באותו בית ננסים לא תועכר על ידי לעג בין-לאומי וצרות עין. ראו לדוגמה את המיני הקטנה, או פיאט 500 הזוכות למעריצים רבים יותר מאשר הדינוזאור הקדילאקי.

נשאלת שאלה אחרונה טריוויאלית מי ישתתף בבית הננסים?

ישראל כמובן. אף ששטחה עולה על 20,000 קמ"ר ואף שאוכלוסייתה כגודל אוכלוסיית שוודיה, אף על פי שכבר שיגרה לוויינים לחלל והיא מחזיקה באופציה גרעינית מעורפלת, קלטה עליות, ובנתה את ראש העין – ישראל חייבת להיות חלק מבית הננסים, באשר רעיון ההקמה הגיע ממנה, מהראש היהודי, נניח שהגיע ישירות מלשכת שרת הספורט.

גם ליכטנשטיין כמובן! זוהי מדינת ננס בגודל של הרצליה (לא כולל הרצליה פיתוח) ומספר הצעירים שאינם גולשי סקי אלא בחרו לשחק כדורגל הוא 14, ותוצאות ההתמודדות האחרונה עם ישראל יוכיחו זאת. פעם הובילה אותי סקרנותי לעבר ליכטנשטיין, נהגתי על פני הכביש המתפתל במזרח שווייץ במהירות סבירה של 80 קמ"ש ועד שהאטתי את הרכב, כבר הייתי מחוץ לגבולות הנסיכות הננסית, והייתי צריך לנסוע ברוורס בזהירות מאוסטריה.

סאן מרינו, איזו מדינה… בילדותי אספתי אין-ספור בולים מהמדינה הקסומה שבהרי האפנינים. כשעמדתי על דעתי, נסעתי לראות במו עיניי את פלאי המדינה האקזוטית הזו החוסה בצנעה בתוך המגף האיטלקי שריח הכדורגל נודף ממנו. אוטובוסים של תיירים מפולין במרכז חנויות מזכרות, היו ההתרשמות החזקה שלי מהמקום.

אנדורה, הו אנדורה יקירת הננסים, ארץ חנויות הדיוטי פרי, קטלוניה זעירה בלי מסי, וכדי לשמור על ניטרליות, גם נטולת רונלדו. גם היא ראויה להיות בבית הננסים לכל הדעות, קטנה ורחוקה.

ישראל ודאי תתנגד נמרצות לקבל את נבחרות איי פארו, מקדוניה, קריית הוותיקן, ואיי מרשל. אלו מדינות ננסיות אך בעלות אמביציה, היכולות לסכן בעתיד את יציבות הבית החדש.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. וגם העמדת את כל נושא הכדורגל במקומו. יותר מידי אנשים מתייחסים לבלוף הזה ברצינות.

  2. אנחנו היהודים בורכנו בדברים יותר חשובים מאשר שרירי רגליים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך