ההצלחה של גרטל, הכישלון של המדינה

מדינה שלא יודעת לקדם מצוינות היא מדינה אבודה
משה גרטל צילום: רשות השידור he.wikipedia.org

לא יודעת כמה מכם צפו בכתבה ששודרה בערוץ 2 על ההישג יוצא הדופן של משה גרטל, שזכה במדליית זהב ב-800 מ' שחייה בקטגוריית הגיל 70–74 באליפות העולם שהתקיימה בבודפשט במהלך חודש יולי.

מדליית זהב, ועוד בשחייה באליפות עולם – זה לא עניין של מה בכך. גם בגיל 70. בכל גיל זה לא עניין של מה בכך, כי פירוש הדבר להיות ראשון בעולם. לישראל אין הרבה הישגים ספורטיביים באליפויות עולם, בטח לא הישגים של מדליית זהב.

כשצפיתי בכתבה ושמעתי את הסיפור של גרטל נדהמתי. נדהמתי מההישג יוצא הדופן, מהאישיות המדהימה, שאני מכירה בעיקר כפרשן שחייה מחונן, ומהידיעה שמאחורי המילים עומד מישהו שעכשיו הוכתר גם כאלוף עולם. לדעת שהוא עשה זאת בענק, לקח פודיום עם מדליית זהב באליפות העולם, זה וואו אחד גדול. זו הוכחה שהאיש ידע, כל השנים, על מה הוא מדבר.

שנים ארוכות שגרטל מלווה את הציבור הישראלי בתחרויות שחייה כפרשן לאומי. עוד בימי ילדותי היה קולו מהדהד מבריכות השחייה השונות בתחרויות חשובות, ששודרו בערוץ הראשון, הממלכתי, המיתולוגי, שהיה אז המדיום העיקרי. גרטל עבורי לא היה סתם פרשן, הוא היה האיש שסמכתי עליו בבריכת השחייה. ועכשיו הוא גם אלוף עולם.

אבל כמו בכל סיפור יפה ומוצלח בישראל, ובעיקר כזה שנוגע בספורט ישראלי, נכנסת עננה נוגה שמעיבה על ההישגים. שרומסת כל חלקת הצלחה בסיפור הישראלי. למרות ההישג הגדול, למרות הכבוד, כאן בתוך עמנו מעדיפים להתעלם. מעדיפים לא לפרגן. מעדיפים להדחיק.

שרת הספורט לא זינקה על גופו החסון (הלוואי על כל גברברי ישראל בגיל 70) וראש הממשלה לא עצר לברך את האיש שהוא גם סמל למקצוענות בספורט. שהצליח לעשות את מה שאף ישראלי לא הצליח בבריכת השחייה, גם אם מדובר בגיל מבוגר יחסית.

וכאן בעצם מתחיל הסיפור של גרטל בציבוריות הישראלית. כאן מתחיל חשבון הנפש של הציבור הישראלי מול ההנהגה שלו, כי הנהגה שלא סופרת את החזקים בחברה – בכל גיל, לא תספור גם את החלשים שבתוכה, בכל קבוצת גיל. הנהגה שלא מכבדת את הישגיהם של המצטיינים בכל גיל, לא תדע לקדם הישגים דומים גם בשכבות גיל אחרות. לא תדע לבנות מדינה חזקה ומאוחדת. לא תדע להתייחס לאחר ולזולת.

מבחינתי, במבחן המציאות הסיפור של גרטל ויחס המדינה אליו הוא הסיפור של גסיסת מדינת הסטארט-אפ ואף קריסתה. סיפור עגום של מדינה חולה עם חברה חולה יותר. סיפור של הנהגה עלובה שבעיקר מנותקת מהציבור. סיפור של מדינה שאיבדה את הכיוון שלה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. לא הגזמת קצת?
    בשל ההישג של מר גרטל אומת הסטארט אפ גוססת וקורסת?
    בגלל שיוסקה בולט נפל בריצת הגמר ג'מייקה תטבע בים?

  2. כזה.אני אוהבת את הרגישות שלך. אפילושקצת הגזמת בקיצוניות של הביקורת על המדינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של צביה

לא אוהבת

שיר על סדרי עדיפויות