הצילו!

זה התחיל בשישי והסתיים בשבת, סוף שבוע עגום לכדורגל הישראלי. התבוסה בחיחון לנבחרת ספרד 4:1 במוקדמות מונדיאל 2018 הבליטה את עליבותה של נבחרת ישראל. המשחק שודר בערוץ הראשון, כאשר עובדי רשות השידור ניצלו ובצדק את הרייטינג הגדול כדי ללוות את כל מהלך השידור בסיסמאות רקע נגד שר האוצר כחלון ויושב ראש ההסתדרות ניסנקורן, בניסיון להציל את מקום עבודתם.

אני מקווה שבסופו של דבר השכל הישר ימצא מזור לעובדי הרשות ולבני משפחותיהם, אבל כלל אינני בטוח שיש מי שירים את הכפפה כדי להציל את נבחרת ישראל בכדורגל. ליוויתי משך עשרות בשנים את נבחרת ישראל כמעט בכל משחקיה סביב כדור הארץ. למעלה מעשרים שנה כעיתונאי ותקופה דומה כקצין העיתונות של הנבחרת. חייתי את הנבחרת והייתי שותף לימים טובים ולימים מאכזבים. אני קובע ללא היסוס שמשחק התבוסה בחיחון היה הגרוע ביותר של הנבחרת, גם אם היו לנו תבוסות גדולות יותר מבחינת התוצאה.

הנבחרת מול ספרד בין שישי לשבת לא הובסה, אלא הייתה פשוט כלום, שום דבר. הניסיון הציני לתלות את האשם בשוער אופיר מרציאנו פשוט מבזה. הספרדים התעללו בנבחרת ישראל, ובכל רגע נתון במשחק כמעט כבשו שער. והגרוע מכול, הנבחרת שלנו בכלל לא הייתה נוכחת כיריבה. היו הבלחות של ערן זהבי, שחש גם הוא על בשרו את ההבדל בין סין לספרד.

הופעה זו של נבחרת ישראל ביזתה את הכדורגל הישראלי אף יותר מהתבוסות בעידן סיום תפקידו של שלמה שרף לפני 18 שנים, 3:0 בספרד ו-8:0 בשני משחקים נגד דנמרק. אז לפחות ניסינו, ואילו הפעם היינו מה שמכונה בשפת הכדורגל "קונוסים".

שרת התרבות והספורט מירי רגב התעסקה לפני המשחק בפניות לשר הספורט הספרדי בבקשה לאווירה הוגנת ולמשחק ספורטיבי. המשחק היה הוגן וספורטיבי אבל השתתפה בו רק נבחרת אחת, זו הספרדית, ואילו את הנבחרת השנייה שבאה מישראל צריך פשוט להציל!