נגמר באפס

עונה אירופית עלובה למכבי תל אביב
סימן לייק הפוך
תמונה:Enoc vt commons wikimedia.org

ארבעים שנה אחרי שזכתה בגביע אירופה הראשון בניצחון דרמטי על וארזה, השנה מכבי תל אביב מסיימת את אחת העונות העלובות שלה בזירה האירופית. ההפסד השבוע לאנדולו אפס ביורוליג גנז לכאורה את החלום לעונה אירופית הישגית, אבל למען האמת, חלום זה לא היה בהישג ידה של מכבי תל אביב מאז המשחק הראשון, אי שם באוקטובר, נגד הקבוצה הממוקמת במקום ה-16 והאחרון בליגה האירופית – משחק שהסתיים בהפסד.

בתקופת טרום-העונה סיפרו קברניטי מכבי תל אביב על קבוצת כוכבים הנושקת את תקציב המאה מיליון שקלים, אבל בפועל קיבלו האוהדים שרכשו מינויים במיטב כספם קבוצה מאכזבת, שמנווטת בידי הנהלה מסואבת וכושלת המצטיירת בציבור כאובדת עצות.

מאמן בא ומאמן הלך, ועוד מאמן בא ועוד מאמן הלך, ולבסוף נותר מאמן שספק אם הפנים מה חושבים עליו בקהיליית הכדורסל, בוודאי אחרי שניסה לשכנע עד השבוע האחרון שלמכבי תל אביב יש עדיין סיכוי להגשים את מטרותיה. לי אישית אין תשובה לשואלים אם המאמן מלטביה נהג כך כדי לרצות את מעסיקיו או שמא כדי לרמות את מעסיקיו… כך או כך, זאת הייתה בדיחה עצובה.

מכבי תל אביב מודל 2017 היא קבוצה שאינה מבשרת דבר. כל המאמנים שעברו בה העונה כשלו, כל כוכבי המיליונים הזרים לא סיפקו את הסחורה בלשון המעטה – מי בגלל פציעה, מי בגלל בעייתיות ומי בגלל אנוכיות. אשר לשחקנים מתוצרת בית, אלה שותפו מעט מדי ומאוחר מדי, ואיש מהם אינו מותיר משהו ששווה לזכור. אפילו הזכייה בגביע המדינה אינה מחפה על עגמת הנפש המתמשכת, ואף שהקרב על תואר האליפות עוד לפנינו והחזרת הכתר היא בבחינת מטרה נעלה, הכישלון האירופי של העונה הראשונה של היורוליג במתכונת החדשה ייזכר עשרות שנים.

מעניין שהאקורד האחרון של מכבי תל אביב בעונת היורוליג הכושלת התרחש פחות מ-24 שעות לפני שהפועל ירושלים הזכירה לנו, בניצחון ביתי מרשים על ולנסיה, שבכל זאת יש לנו נציגה מכובדת בזירה האירופית בעונה זו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

    1. אייזנברג לא נחשד מעולם באהדה למכבי..מאבקיו תמיד היו כאיש הפועל נגד מכבי.

  1. מועדון על שהפך למועדון פאר שנהיה סתם מועדון
    עוד כמה שנים כל העסק יתרסק

  2. מסכים בגדול עם רעיון הכתבה אך אין צורך לדעתי לרשום דברים שאינם בהכרח נכונים:

    "אשר לשחקנים מתוצרת בית, אלה שותפו מעט מדי ומאוחר מדי, ואיש מהם אינו מותיר משהו ששווה לזכור".
    – אכן שותפו מאוחר מדי אך אני דווקא מסתכל על משחקים של מקל, אוחיון, שגב, פניני ונהנה (הרבה יותר מאשר לראות את הישראלים של ירושלים ושל הפועל תל אביב לדוגמא להוציא את טמיר בלאט)

    "הכישלון האירופי של העונה הראשונה של היורוליג במתכונת החדשה ייזכר עשרות שנים".
    – אם יגיעו בעונה הבאה לפיינל פור חושב שזה יישכח אפילו בשנה אחת, ברגע שיגיעו להישגים מי יזכור את זה בכלל. מי זוכר מה קרה עם פועל תל אביב. העבר בדור של יום כבר לא מעניין (שוב, לדעתי).

    "מעניין שהאקורד האחרון של מכבי תל אביב בעונת היורוליג הכושלת התרחש פחות מ-24 שעות לפני שהפועל ירושלים הזכירה לנו, בניצחון ביתי מרשים על ולנסיה, שבכל זאת יש לנו נציגה מכובדת בזירה האירופית בעונה זו".
    – לא אוהד ירושלים, מודה. רואה כל משחק שלהם בתקווה שיעלו ליורוליג כי אני חושב שזה טוב לליגה ולענף. ובכל זאת איני יכול להתעלם מכמות הדקות שהישראלים משחקים שם. לא שונים ממכבי תל אביב בהיבט הזה ואף גרועים יותר ממנה השנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אולי אנחנו טועים?

חמאס והג'יהאד האסלאמי מנהלים את המערכה מעל לראשינו