ההשלכות הבריאותיות של המלחמה בריכוזיות

‎‎ השמנת כעת זולה אבל השמנת-יתר תעלה לנו ביוקר
שמנת עשירה צילום: creative commons

הטור שלי עוסק בספורט, ובין היתר בגוף בריא. הפעם אדון בהחלטת ממשלה שכרוכה לדעתי בהשפעה כל כך אנטי-בריאותית עד שראיתי חובה לעצמי להגיב עליה. לא מכבר שמענו כי הממשלה מתערבת בפועל במחירים של מוצרי החלב. שר האוצר יאיר לפיד הזדרז לצאת לתקשורת בידיעה משמחת במיוחד – הוא ושר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר החליטו להכניס לפיקוח את מחירי הגבינה הלבנה 5% שומן והשמנת המתוקה 38% שומן, ולהפחית את מחירי שני המוצרים האלו בשיעור של 20%. ‏

נראה שהסיבה העיקרית להחלטה זו היא נושא הריכוזיות. שני המוצרים האלו נשלטים על ידי תנובה, שמחזיקה בכ-50% משוק הגבינות הלבנות. תנובה, שטראוס וטרה חולשות יחדיו על 90% מהמכירות בשוק זה. בקטגוריית השמנת המתוקה תנובה מחזיקה בנתח כספי של כ-70%.‏ ‏במסיבת העיתונאים שיזם סיפר שר האוצר שההחלטה נבעה מבדיקת רואה חשבון חיצוני, שמצא כי הרווחים של תשלובת החלב של תנובה על שני המוצרים הללו הם "חריגים ובלתי סבירים".

נשאלת השאלה אם מדובר בסיבה מוצדקת מספיק בשביל לנקוט צעד שכזה ולעודד דווקא צריכת שמנת מתוקה. האם לא היה כדאי לבדוק את ההשלכות של צריכת שמנת מתוקה על בריאות הציבור, בעיקר בקרב מעמד הביניים והמעמד הנמוך? מתוצאות מחקרים רבים בעולם עולה כי שיעור השמנת היתר רק עולה במדינות המערב, וגם בישראל. צריכה עודפת של שמנת מתוקה תוביל בעיקר לעודף משקל, וגם לשימוש יתר בסוכר, על כל ההשלכות הנלוות.

יפה ולגיטימי שרוצים להילחם בקרטלים ובמונופולים, אבל למה לעודד עוד צריכה של מוצרים שאינם בריאים? אם כבר מביאים חוות דעת של רואה חשבון חיצוני, מדוע לא לבדוק גם את ההשלכות הכספיות של צריכה מוגברת של שמנת מתוקה על שירותי הבריאות, ואת העלויות הנוספות של צריכת תרופות בגין עלייה בסוכרת ובתופעות לוואי של השמנת יתר?

אם גורמים לאנשים להשתמש ביותר שמנת מתוקה בעצם מעצימים את תנובה (כפי שנוהגות רשתות שיווק המזון הזולות, דוגמת רמי לוי, שבזכות הורדת מחירים מוכרות יותר). איזו מן כלכלה המציא שר האוצר יאיר לפיד? למה לא להוזיל דווקא את מחירי המלפפונים והחסהובכך לעודד את צריכתם?

 מבחינתו של לפיד, יוקר המחייה צמוד לפיקוח על המחירים גם אם הפיקוח הופך לרעה חולה, כפי שנעשה עם השמנת. הוא מצדו לא יהסס לפעול במצב של חוסר צדק לכאורה, כפי שביטא זאת בתקשורת: הפיקוח על המחירים אינו פתרון לטיפול בכשלי שוק, אך הפיקוח יינקט בכל פעם שיסתבר שיש מי שמנצל לרעה את שליטתו בשוק ליצירת רווחים גבוהים מדי על חשבון הצרכנים. אם יהיה מי שינסה להגיע לרווחים בלתי סבירים, יינקטו גם הכלים האגרסיביים ביותר כדי להחזיר את המחירים לרמה שהציבור יכול להרשות לעצמו. יוקר המחיה בישראל ילך ויפחת, כי הציבור כבר לא מסוגל לעמוד בו.‏

אכן, מילים כדורבנות. אבל מעבר לפיקוח ולמלחמה בריכוזיות צריך לחשוב על ההשלכות ועל הדבר שנכון לעשותו. החברה הצרכנית עולה במשקל מיום ליום ומולה עומדת מערכת בריאות קורסת. היה ראוי יותר אילו שר האוצר היה מעודד את מערכת החינוך ללמד על צרכנות בריאה. אילו היה מוסיף שעות חינוך גופני לתלמידים, ששיעור ההשמנה בקרבם רק עולה. אילו היה מפקח על מחיר הלחם המלא והופך אותו לזול יותר מהלחם הלבן (ואפילו יקר יותר לייצר לחם לבן מלחם מלא).

אז אם כבר מבצעים בדיקה עם רואה חשבון חיצוני, כדאי לעשות בדיקה מלאה יותר. לבדוק גם את ההשלכות שיש להחלטות, השלכות שעלולות להניב נזק יותר מתועלת, ובסופו של דבר אפילו  להעצים את הריכוזיות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

תגובה אחת

  1. מי שרוצה לחיות בריא במדינת ישראל צריך להוציא מכיסו פי שניים או שלושה ממחיר על מזון "רגיל". הממשלה לא מעודדת צריכת מזון בריא ולא מפקחת על מחירו. למשל, במקום לממן קמפיין להצדקת משכורות העתק בחברת חשמל, יכלו לממן קמפיין לתזונה נכונה .. אבל למי אכפת?! על אף שאני בטוחה שליהיא לפיד קונה רק אורגני … 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך