להחליט, לתכנן ולבצע

תנו למקצוענים לטפל בספורט
סימן שאלה
תמונה:Selena Wilke commons.wikimedia.org

בשיא ימי האולימפיאדה כתבתי מאמר שזכה לתגובות רבות על מצבו הרעוע של הספורט בישראל. עכשיו, אחרי סיום האולימפיאדה ותוך כדי המשחקים הפראלימפיים, שאנו עוקבים אחריהם ומאחלים למשתתפיהם הצלחה, ברצוני להעלות כמה עניינים: מאיפה להתחיל את הטיפול בתחום הספורט? מי מנהל את נושא הספורט ומי כפוף למי בתחום?

במדינת ישראל יש משרד ספורט ובתוכו נמצא מִנהל הספורט. למנהל הספורט אין ראש מִנהל זה כמעט שנה. לאורך שנים רבות היה משרד הספורט במשרד החינוך – לא שאז המצב היה טוב יותר. לאורך שנים משרד הספורט נשלט בידי המפד"ל, מפלגה שספורט לא נמצא בראש מעייניה.

בשלב מסוים, בגלל עניינים קואליציוניים, התמנה סגן שר ספורט, ואז מישהו התחיל לעשות קצת רוח. אבל התפקיד ניתן לאנשים פוליטיים שההבנה שלהם בספורט הייתה רופפת, שרצו בתפקיד רק לשם יחצנות – שיראו אותם בטלוויזיה ויכתבו עליהם בעיתון – וראו בו מקפצה לתפקידים גדולים יותר.

לאחר מכן התחילו למנות שרי ספורט, אבל איש מהם לא הגיע מתחום הספורט, ולכן אותם שרי ספורט התקשו לעשות את הדברים החשובים. השר היה צריך ללמוד מה זה משרד הספורט, וממילא התייחס אליו כעיסוק צדדי; עד שלמד – כבר עבר לתפקיד אחר.

הספורט הוא כלי חינוכי ממדרגה ראשונה. ספורט מחנך לערכים ולעמידה במשימות. צריך ללמוד לעבוד קשה, תוך תכנון קפדני ועם מעכב קבוע, ולהסתייע בשיתופי פעולה כאלה ואחרים. ספורט מעלה את קרנה של המדינה ושל הגופים המתחרים.

הבעיה היא שרוב מקבלי ההחלטות בספורט אינם אנשי ספורט מקצועיים, אין להם הבנה רחבה בכל הקשור לבניית תחום הספורט, פיתוח הספורט. אנשי המקצוע האמתיים – שהם המאמנים – מודרים מהגופים המחליטים, ובגופים הללו אין אנשי מקצוע ואין לוחמים אמתיים למען הספורט. רוב מקבלי ההחלטות הם אומרי הן ומחפשי שקט, הרי מי שמצליח להגיע לגופים המחליטים הם עסקנים פוליטיים חסרי ידע בנוגע לפיתוח הספורט. כל מיני שפני ניסיון שעולים – לייבא לפה את שיטות ברצלונה, או שיטה גרמנית, ספרדית, אמריקנית או כל שיטה אחרת – אינם אלא עוד ניסיון לקבל כותרת בעיתון.

עד שלא תתמנה פה ועדת מומחים אמתית – ואפשר להרכיב פה ועדה של אנשי ספורט אמתיים – שתקבל סמכויות, תשב ותבנה תכנית חומש לספורט, שתכניתה תבוצע ותועבר לכל ענפי הספורט – עד אז נמשיך לדשדש.

צריך להחליט מה עושים עם ספורט בבתי הספר, צריך להחליט מה תפקידי הוועד האולימפי וסמכויותיו, צריך להחליט מה תפקידם וסמכויותיהם של איגודי הספורט, צריך להחליט מה תפקידם של מועדוני הספורט, למי הם כפופים או שייכים ומי מתקצב אותם, צריך להחליט מה קורה עם מרכזי הספורט למיניהם, צריך להחליט מה תפקידן של המועצות המקומיות והעיריות, צריך לראות איך מקימים פה מתקני ספורט ואיך ממצים מהם את המיטב.

אני נמצא בתחום הספורט, ולצערי לא ראיתי שמישהו מנסה לטפל בזה ברצינות, רק עוד טלאי ועוד הודעת יחצנות. חבל, כי לספורט יש חשיבות בחייה של כל קהילה וכל מדינה, והספורט יכול וצריך לקרב לבבות וליצור אינטגרציה באוכלוסיות שונות.

וכמי שהקדיש את חייו לכדורסל ולספורט, אני רואה את האדישות ואת חוסר המעש מסביב. מי ייתן ומישהו ירים את הכפפה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. דברים הרבה יותר קריטיים לחיי האזרחים והמדינה לא מנוהלים כמו שצריך. למה אתה חושב שדוקא בספורט זה יצליח? נדמה לי שאתה פסימי לא פחות ממני.

  2. חבר לחזור שוב ושוב על הרשימה של הסעיפים הגלויים והנסתרים שאליהם הולכים התקציבים (ולא לספורט)

  3. המדינה מפגרת
    אצלנו הספורט לא מי יודע מה
    אבל אנחנו מפותחים ללא כל השוואה מקניה
    ואנחנו מצטיינים בהייטק
    וטוב שכך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים