עסק יקר

חברה עסקית שתתמוך בספורטאים תניב לעצמה פירות שיווקיים ותדמיתיים

היום נפתחים משחקי אולימפיאדת החורף בעיר סוצ'י שברוסיה, וישראל תיקח חלק במשחקים הללו. לא להאמין אבל אנחנו, ארץ ה"בקושי גשם", שלחנו חמישה ספורטאים למשחקים האולימפיים ובהם אנדראה דוידוביץ' ויבגני קרסנופולסקי, זאת לאחר שהצליחו להגיע למקום השביעי והמכובד בגמר אליפות אירופה בהחלקה אמנותית שנערך בבודפשט שבהונגריה.

לא מכבר צפיתי במקרה באולפן השבת של ערוץ 2 בעת ששודרה כתבה על הצמד, על הענף ועל האיש שבעצם עומד מאחורי ההצלחה הזו. למי שתוהים איך הצלחנו להתברג בעשירייה המובילה בענף כל כך יקר וקשה, רק כדי לסבר את האוזן – הצמד מתאמן כ-13 אימונים בשבוע שכוללים החלקה, חדר כושר, טכניקה, ריקוד, אירובי, משקולות. וזה עוד לפני נסיעות וההשקעה בציוד.

ההשקעה באימונים ובנסיעות לתחרויות בין-לאומיות כדי להגיע לרמה גבוהה, כרוכה בעלויות של מיליוני שקלים ובטח שאינה אפשרית למי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו. המדינה אינה מממנת את ההוצאות של הספורט הקשה והמורכב הזה. מי שעומד מאחורי סיפור סינדרלה הזה הוא לא אחר מאשר המיליונר בוריס חייט. חייט משמש יו"ר התאחדות ההחלקה על הקרח בישראל והוא אביה של גלית חייט, לשעבר מחליקה אמנותית על הקרח שהצליחה לא רע בענף. אולי בזכותו ישראל תזכה לתהילה אולימפית. חייט הוא בעצם שגריר אולימפיאדת החורף של ישראל, שמייצג בכבוד את הצמד האולימפי ובעיקר מביא הרבה כבוד, גאווה ומימון למתחרים בענף הזה. הוא רוחש כבוד רב לספורט ומביא זאת לידי ביטוי גם בצורה של מימון.

כשחושבים על כך לעומק אפשר לתהות מדוע אין אנשי עסקים נוספים שתומכים בספורטאים. יש הרבה מאוד מתאמנים בעלי פוטנציאל גדול להצליח בתחרויות בעולם, ואולי אפילו באולימפיאדה, לו רק ישקיעו בהם קצת יותר. הרי אחרי ההייטק והטכנולוגיה אנחנו אוהבים ספורט. ראו מה קורה, למשל, עם קבוצות הריצה והטריאתלון בישראל. כמה זמן ואנרגיות מקדישים אנשים בני 30–50 כדי להתמודד במרוצים ובתחרויות בישראל ובעולם. זה אמנם ספורט עממי, אבל הוא דורש לא פחות אימונים. אז למה לא להשקיע יותר בצעירים?

נראה שהאוצר והמדינה לא מכירים בחשיבותו של הספורט, אבל העם אוהב ספורט. אנשי עסקים רבים מתאמנים ללא הרף ומבינים את ההשלכות ואת היתרונות שיש בספורט. אז למה לא לקדם יותר את הספורט באמצעות חברות עסקיות ותאגידים? הרי אם המדינה תכיר בהוצאות ספורט ברמת המיסוי, יהיה בכך תמריץ לתאגידים לקדם את הספורט.

אני מאמינה שחברה עסקית בעלת מודעות גבוהה לספורט שתתמוך בספורטאים, תועיל לא רק בהבאת כבוד ספורטיבי למדינה, אלא גם תניב לעצמה פירות שיווקיים ותדמיתיים, ותעזור ליצור סביבה חברתית חזקה יותר – כי אין ספק שספורט מקנה ערכים וכלים שמאפשרים חברה בריאה יותר. אני סבורה שחברות ותאגידים שיעניקו חסות רצינית לספורטאים מבטיחים, חסות כזו שתקדם אותם לאולימפיאדה, יקדמו מאוד גם את האינטרסים העסקיים הישירים של עצמם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

תגובה אחת

  1. הפרקטיקה של חסות ע"י תאגידים/חברות הייתה נהוגה מאוד בברה"מ והיא הניבה פירות מעולים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך

צילום ש/ל של גולדה

אז כמו היום

הרהורים בעקבות נאום אבו-מאזן באו"ם