המבחן האמתי של כחלון

ילדים רעבים בישראל
מטבעות ביד

לפני כשבעה חודשים כתבתי כאן שאני מתבייש בשל העובדה שבמדינת ישראל קוראים לאזרחים באמצעות הטלוויזיה לתרום למען אספקת אוכל לילדים רעבים. אני רוצה לעשות זאת פעם נוספת. לא שיש לי משהו חדש או שונה במיוחד להגיד בנושא. חמתי בוערת כי לא זו בלבד שהתופעה המחרידה נותרה בעינה, היא אף הוחמרה. אני מתעקש לכן לחזור ולהעלותה בקול רם יותר.

לקראת חג הפסח מלאה המדיה על כל ענפיה פרסומות מכל הסוגים ובכל המבטאים, שקראו לעם היושב בציון לתרום כסף כדי שבליל הסדר יהיה אפשר להאכיל אלפי ילדים רעבים. מילא שבטנם מקרקרת מרעב כל השנה, אבל בחג הקדוש? ארגונים ופרזנטורים מכל קצוות הקשת נרתמו למבצע. עמותות שלמות קמו על בסיס הילדים הסובלים מתזונת חסר. הפעם הפניות היו רבות יותר מבתקופת החגים הקודמת, ותוכנן מועצם דרמטית. אינני רוצה לגלוש מהנושא הראשי, אולם רק אזכיר כי התחילה מגמה דומה גם בבקשת תרומות של תרופות הנחוצות לאוכלוסיות מוחלשות כלכלית.

ילדים רעבים עלולים להפוך לסימן השאלה הגדול ביותר על עתידנו. זו אינה רק שאלה מוסרית, זו גם סוגיה שיהיו לה השלכות על כולנו. מי שבטנם ריקה לא מרבים מדרך הטבע להתגייס לצבא. אלה שבכל זאת יגיעו לצבא, יתקשו להזדהות עם יתר חיילי החובה שנוהגים לסעוד עם בני משפחותיהם סביב שולחנות עמוסים ואף במסעדות. מי שתזונתם לוקה בחסר מרבים לחלות, ולכן הם מעמיסים על מערכות הבריאות. דרכם אל עולם הפשע קצרה יותר, ואותם עלולים ילדיכם השבעים לפגוש בקרן רחוב בשעת לילה מאוחרת. הם גם מתדרדרים באחוזים גדולים יחסית לסמים, לזנות וליתר מרעין בישין. מי שמתקשה להירדם בלילה בשל העובדה שקיבתו ריקה, קטנים סיכוייו להיות תלמיד טוב ולהפוך לבעל מקצוע משמעותי. אוכלוסייה כזאת מושכת את הפריון וההכנסה הלאומיים כלפי מטה.

אינטואיטיבית אני אכן מאמין שיש בארץ ילדים רעבים במספרים מדאיגים, אף שאין לי כלל נתונים. אם מדובר בהטעיית הציבור על ידי מארגני עמותות שדואגים לעצמם, יש פשוט לתבוע אותם ולא לאפשר להם להמשיך במשחק המעוות. אבל אם זוהי האמת המרה, יש לתקנה ומיד. אפשר לוותר כמעט על כל סעיף בתקציב, ובלבד שילדי עמנו לא יהיו רעבים. מביש לחשוב אילו סכומים נכללים ברשימת אין ספור הסעיפים הפחות חשובים, שהציבו נבחרי העם לפני מימון הזנת האזרחים הרכים. תזונה בסיסית בריאה לכל תושב היא חובת המדינה, ללא כל סייג והתפלפלות.

מבחינתי, ממשלה שלא תוכל לעמוד ולהצהיר כי מיגרה את תופעת הרעב בקרב ילדי ישראל, היא ממשלה לא ראויה שיש להחליפה. אני סבור שזה המבחן, כמו גם ההזדמנות של שר האוצר המיועד משה כחלון. בתקשורת התפרסם כי בין תנאיו שנתקבלו, ושבהם התנה את הצטרפותו לקואליציה, היה סכום של כ-7 מיליארד שקלים למלחמה בעוני. הזנת הילדים מזי הרעב כרוכה בסכומים קטנים בהרבה.

נכון שיש ראש ממשלה ויש שר רווחה, יש גם פורומים שונים של שרים שעליהם מוטלת לכאורה המשימה. אבל בפועל, הכסף והתקציבים בידי כחלון. אני מקווה מאוד שהוא לא יצטרף לרשימת המאכזבים הארוכה כל כך. אם בתקופת החגים הבאה לא נראה עוד את הושטת היד המתחננת לנדבות מהציבור כדי להאכיל ילדים בארצנו, נדע שכחלון עמד במבחן.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. יונתן היטבת להקיף את הבעיה. האחד סופר את הפנינים והנכסים שברשותו בעוד השני נאלץ לספור את גריסי הפנינים. לזה אין מחילה. הממשלה חייבת לחקור עד תום את המצב, להסיק את המסקנות ולפעול בהתאם.
    "ויפה שעה אחת קודם".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך