מדינה הטומנת ראשה בחול

נדרש שינוי חד בהשתלבות החברה החרדית בישראל
תמונה של פרץ
פרופ' פרץ לביא

בשבועות האחרונים התקשורת הישראלית מקדישה כיסוי חריג, אינטנסיבי ורציף לציבור החרדי, בעיקר סביב סוגיית הגיוס, חלוקת התקציבים ותפקיד המפלגות החרדיות בקואליציה בזמן מלחמה ומשבר לאומי.
הכיסוי מאופיין בחזרה יום-יומית על אותם נושאים, בטון ביקורתי ולעיתים מכליל, ובהצגת החרדים כקבוצה אחידה העומדת במרכז ויכוח ציבורי על שוויון בנטל ואחריות אזרחית. אלא שדומה שמדינה שלמה, ובמיוחד מנהיגיה, טומנת את ראשה בחול ומתעלמת לחלוטין מהעתיד הצפוי לנכדינו וילדיהם אם לא יחול שינוי משמעותי בעמדות החברה החרדית.

מדינת ישראל של שנת 2040 צפויה להיראות אחרת לחלוטין מזו שאנו מכירים. על פי נתוני שנת 2025, האוכלוסייה החרדית צפויה להוות כ-22% מכלל האוכלוסייה עד שנת 2045. שינוי דמוגרפי זה אינו רק מספר בסטטיסטיקה; הוא האתגר המשמעותי ביותר לעתידה של המדינה.

הנתון הדרמטי ביותר הנוגע למבנה החברה העתידית הוא הגידול המעריכי בעולם הישיבות. אם לא יחוקק חוק גיוס אפקטיבי והמדיניות הנוכחית תימשך, מספר תלמידי הישיבות והאברכים, שעמד בשנת 2025 על כ-170,000, צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע לשיא של כ-340,000 לומדים בשנת 2040. הצעירים החרדים יהוו כ-25% מכלל מחזור הגיוס הפוטנציאלי. מציאות זו תיצור סכנה קיומית: בעוד שהמגזר הדתי-לאומי מיוצג במילואים פי 2.5 מחלקו באוכלוסייה והמגזר החילוני נושא בנטל החובה, שיעור הגיוס החרדי ב-2025 נותר מזערי (מומשו כ-1.2% בלבד מצווי הגיוס). בהיעדר חוק גיוס אמיתי בשנת 2040 יוטל עומס בלתי נסבל על המשרתים, שייאלצו לשאת בנטל המילואים לתקופות ממושכות כדי לפצות על היעדרם של רבע מבני המחזור.

במישור הכלכלי האתגר חמור לא פחות. נתוני 2025 מצביעים על קיפאון מדאיג בשיעור תעסוקת הגברים החרדים (כ-53%–54%), לעומת שיא בתעסוקת הנשים החרדיות (81%). מבחינת הכנסות המדינה ממסים הפער בין משקי בית חרדיים לאלו שאינם חרדיים הוא עצום, ונובע מרמות שכר נמוכות בחברה החרדית ואי-השתלבות במקצועות הפריון הגבוה. האם ניתן יהיה לקיים את מודל "חברת הלומדים" הנוכחי, הנתמך על ידי קצבאות וכספים קואליציוניים בהיקף של מיליארדי שקלים, כאשר האוכלוסייה החרדית תהפוך לרבע מהציבור? אזהרות ה-OECD ודוחות מבקר המדינה משנת 2025 מדגישים כי ללא העלאת פריון העבודה ושילוב במקצועות הליבה, ייווצר עומס תקציבי שיאיים על איכות השירותים הציבוריים של כלל אזרחי ישראל.

על מנת להבטיח את שגשוג המדינה ב-2040, יש לבצע מהפכה בתחום הפיקוח והחינוך של האוכלוסייה החרדית. דוחות הביקורת של 2025 חשפו כי מיליארדי שקלים הועברו לרשתות החינוך החרדיות ללא פיקוח פדגוגי ממשי על לימודי הליבה. הדרך ל-2040 חייבת לעבור דרך התניית תקציבים בעמידה ביעדי לימודים (מתמטיקה, אנגלית ומדעים) ושקיפות תקציבית מלאה. רק דור חרדי המצויד במיומנויות המאה ה-21 יוכל להשתלב בשוק העבודה העתידי ולהוביל את הכלכלה הישראלית קדימה.

לסיכום, ישראל של 2040 יכולה להיות מדינה משגשגת שבה הגיוון הדמוגרפי הוא מקור עוצמה, אך הדבר מחייב מעבר מ"חברת לומדים" ל"חברת עובדים ומשרתים". המנהיגות הישראלית תידרש להחלטות אמיצות שיבטיחו שוויון בנטל השירות והתעסוקה, תוך שימור עולם התורה, כדי שלא יתמוטטו הכלכלה והביטחון הלאומי. עתיד הציונות תלוי ביכולתנו לגשר על פערים אלו בטרם נגיע לנקודת האל-חזור.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

  1. כדי להבטיח אולי את השינוי ההחיוני כפי שהיטבת לפרט נדרשים מהציבור העובד המשרת הנלחם שעל גבו המדינה מתקיימת לעשות שני דברים: הראשון- להבטיח שבבחירות הקרובות תקום ממשלה ללא המפלגות החרדיות וגם שלא תהיינה מפלגות מאזניים סקטוריאליות סחטניות והעלאת אחוז החסימה ל5% לפחות. השני- לפעול ברמה החינוכית והערכית בקרב צעירי המגזר החרדי לעיצוב מנהיגות חדשה שתתנער משרידי תפיסת העולם הגלותי, שנכון להיום אינו מכיר במדינת ישראל הציונית על שהעזה לקום ללא המשיח חמורו והעגלה האדומה, להכיר במדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי בציון.

  2. נהייה ריאלים. שתהייה חברת עובדים כמו החברה הערבית-מוסלמית. הם לא ציונים לכן הם אינם משרתים אך הלא משרתים האלה אינם נתמכים. הרעיון של תמיכה + פטור לאברכים היא אבן שהוטלה לבאר ולא מצליחים להוציא אותה. קודם שיבטלו את התמיכה. אם כולם יעבדו, המשק יתקדם. ואז, כמו שהצליחו במערכות הגנה מעולות נגד טילים וכטבמים אפשר גם להעצים את הטכנולוגיה של כוחות היבשה על ידי רכבים קרביים אוטונומים המון כטבמים וגם רובוטים לוחמים. זזה מה שיפחית את הצורך בכוח אדם לוחם. ולא יצטרכו לכפות שרות חובה לציבור שחי בימי הביניים.

  3. עומדים כנראה לקדם את החוק הגרוע והנושא בימים הקרובים, העברתו רק תביא לקרע גדול עוד יותר בין החרדים ליתר. ויאפיל על עתיד המדינה

    1. אסי- אני מאד מקווה שהממשלה תאשר את החוק הזה לאלתר, זה יבטיח מכנה משותף לכול הציבור העובד, המשרת, משלם המיסים שעל גבו מתנהלת ביזת הקופה הציבורית ושאר עוולות הממשלה הנוכחית. אם נגיע לבחירות הקרובות ללא החוק הזה- כי אז הממשלה הנוכחית תמשיך..ואנחנו נדרדר עוד יותר. לכן עדיף להקשות את לב ראש הממשלה שיתמיד ויעמוד בהבטחותיו החתומות על ידו בהסכם הקואליציוני בנפש חפצה!

  4. לממשלה יש סדר עדיפויות אחר. הם רוצים הכל כעת ומה שיהיה בעתיד כלל לא נלקח בחשבון. ואני לא אתפלא אם בבחירות הם ינצחו שוב

  5. סרט אימה. איזה עתיד צפוי כאן לנכדינו? בתקופתך כנשיא, הטכניון השקיע רבות בשתי קבוצות שזכו להטבות מפליגות הודות לתרומות של איתן ורטהיימר ז"ל: צעירים חרדים שקיבלו אישור רבני בקריצת עין ללמוד בטכניון, וצעירות וצעירים ערבים. מעניין כמה מהם הצליחו לסיים את לימודיהם.

    1. אלא שלא הבהרת אם לדעתך הפערים יגושרו או לא. וזה הרי הכי חשוב

  6. על המדינה להחליט ולהכריע אחת ולתמיד:״יהדות החלוקה או חלוקת היהודים״ .דהיינו, או שמשתתפים ומשרתים וגם נהנים מהעוגה או שחסל סדר המענקים וההטבות על חשבון משלמי המסים. אמנם הסוגיה הדמוגרפית לא תיפתר לגמרי אך לפחות יבוא סוף לאי השוויון בין האזרחים.

  7. הנה מגיע מה שפחדנו ממנו. החוק הולך ומתקדם. נתניהו כנראה החליט סופית להעביר אותו. מה יהיה?

  8. יותר ויותר מתרחקים מהסיכוי שההשתלבות תקרה. הם מקבלים מה שהם רוצים ונמנעים יותר ויותר מלתרום. והכי גרוע שהם מרימים קןל, עוברים לאלימות,, והדרישות כל הזמן עולות

  9. אלא שלא הבהרת אם לדעתך הפערים יגושרו או לא. וזה הרי הכי חשוב

  10. כמה שאתה צודק.אבל למרבית הצער רוב אוכלוסית ישראל לא איתנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

גדעון גולדמן

תורת הפערים

המתח בין האמביציה לבין המימוש

דילוג לתוכן