לאחרונה אנו עדים למאבק עמוק וקשה, המפלג את החברה הישראלית בנושא הגיוס והשוויון בנטל. שר הביטחון כץ מבקש לקדם את חוק הפטור מגיוס לחרדים, שחלקים רבים בציבור הישראלי מכנים אותו "חוק ההשתמטות". "חוק ההשתמטות" הוא כינוי לחוק או הצעת חוק שמטרתם להסדיר את גיוס בני הישיבות החרדים לצה"ל. במדינת ישראל יש גם מי שרואים בלימוד התורה ובלימודי הקודש חשיבות עליונה, רבה יותר משירות צבאי.
ללימוד התורה היה תמיד מקום חשוב ביהדות, בעיקר בתקופת הגלות, שבה חיו היהודים תחת שלטון זר ולא הייתה להם יכולת השפעה על החיים שלהם. היהודים סבלו מרדיפות, מפרעות וממגבלות בתחומים שונים. הם היו כפופים למרותו של הקיסר, הצאר או הפריץ, ללא יכולת השפעה. אבל, על פי הקבלה, הם יכלו להשפיע על אלוקים. הקבלה הציעה ליהודים יכולת השפעה על ידי לימוד תורה ומעשים טובים, ולמעשה פיצתה את היהודים בגלות, ונתנה להם תחושה של עוצמה ויכולת להשפיע בעולם של נרדפות.
כיצד נתנה הקבלה ליהודים את תחושת העוצמה והיכולת להשפיע? ראשית יש להדגיש שלקבלה יש שורשים עמוקים במחשבה היהודית. על פי תפיסת הקבלה והיהדות, ביקום קיימים עולם עליון (העולם האלוהי) ועולם תחתון (העולם שבו אנו חיים). בעולם העליון קיימות ספירות, כל ספירה היא גילוי נוסף של האלוהות. כאשר הספירות יוצאות מאיזון, כאשר העולם העליון יוצא מאיזון, כל היקום יוצא מאיזון.
העולם התחתון הוא שיקוף של העולם העליון. אם נעשה מעשים טובים בעולם התחתון, המעשים הללו ישפיעו על ההרמוניה בעולם העליון, וזו תביא הרמוניה גם לעולם התחתון, וכך העולם התחתון יהיה מקום טוב יותר. זהו תהליך הוא דו-סטרי.
במרכז מחשבת הקבלה עומדת שאיפתו של המקובל להתאחד איחוד מיסטי עם האלוהות. לצמצם את הפער בינו ובין העולם הגשמי שבו הוא נטוע, לבין האל. האמונה והלימוד משפיעים על העולם העליון, וללימוד התורה ההשפעה הגדולה ביותר על האלוהות. לכן חשוב יותר להיות בישיבה, ללמוד תורה במקום ללכת לצבא, מתוך אמונה עמוקה, שלימוד התורה יביא לגאולה. הלמדנות הזו מחייבת הסתגרות והתבדלות, ואותה פעולה של הסתגרות והתבדלות מצילה את העולם.
לגישה זו היה תפקיד חשוב בגלות, היא נתנה ליהודים בגלות כוח, תחושת השפעה ותקווה. השאלה היא האם היום יש לגישה זו מקום? הרי אין אנו חיים בתוך הגויים, ולכן, האם יש צורך בהתבדלות? נוסף על כך, היום יש לנו מדינה, לא פריץ או צאר, אלא הנהגה שאותה אנו בוחרים ועליה ניתן להשפיע או להחליפה, ועל כן, האם לא נכון לצד לימוד התורה, לשלב השקעה בביטחון, בכלכלה, בהשכלה וחינוך בנוסף ללימוד התורה?
להבנתי, לא תהיה הרמוניה בין העולם הפיזי לעולם המטפיזי ללא הרמוניה בין חלקי החברה המשוסעת.






15 תגובות
נעמי- אם כול הכבוד לניסיון להסביר לציבור המשרת העובד והנלחם את נימוקי ההתנגדות של הממסד הדתי לשרות צבאי ואולי אף לחוש סמפתיה לנחישות לדבוק בלימודי התורה במודל ימי הביינים- שעה שהמדינה נלחמת על חייה, אני חושב שהציבור כבר עבר את הנקודה הזו נוכח התנהלות המופקרת והאנטי יהודית שאנו חווים מדי יום תחת קריאת הקרב "נמות ולא נתגייס" והעיקר תעבירו לנו את הכסף.
ההסבר נהדר. אבל הוא לא מעשי. החרדים לא יתגייסו.
כל נושא גיוס אי גיוס החרדים גורם לי לכעס גדול וזעם רב ( וזה בלשון המעטה ).
לפני כל צורך כזה או אחר (לימוד תורה לצורך העניין) אדם צריך לדאוג לעצמו ולילדיו לצרכים בסיסיים שהם אוכל לאכול בגד ללבוש וקורת גג, בלי זה לא ניתן להתקיים ובוודאי שלא ניתן ללמוד תורה, אז שהחרדים ידאגו לספק לעצמם צרכים אלו ואח״כ שיעשו מה שהם מבינים
אבל שלא יבנו עלינו שאנו נדאג לכל מחסורם לרבות ביטחונם.
מקומם אותי מאוד שהם לא תורמים לחברה בישראל ולא מכירים במדינת ישראל מחד, ומאידך נלחמים שהיא תספק את מחסורם, ומתעוררים כשיש בחירות ובוחרים את נציגיהם שיילחמו על קבלת תקציבים מהמדינה שהם לא מכירים בה וכמה שיותר.
אני מאמינה שאי אפשר לגייס אותם בכוח אבל להבהיר שמי שלא ממלא את חובותיו לא רשאי להנות מהזכויות כלומר: שלא יקבלו שום שקל מהמדינה ושלא יצביעו וישפיעו בבחירות.
מה שעצוב בסיפור הזה שאני שומעת מסביבי דיבורים על כעס גדול שלעיתים גובל בשינאה ( אני יודעת שזו מילה קשה אבל אני שומעת אותה שוב ושוב וזה גורם לי להיות עצובה ומודאגת)
כולי תקווה שיחול שינוי גם כי צו השעה וגם משום השיוויון בנטל
נעמי יקרה(וחכמה), אין עליך בהסבר כ"כ מפורט, וזה חשוב ביותר להעלות, עייפתי מלעסוק בו, לדעתי המ שהיה טוב,נהוג ומקובל לפני מאות ואלפי שנים בעם המפוזר לא מתאים לימינו מה עוד שלמצב הנוכחי מלחמה וביטחון יש מה להגיד.תודהעל שהעלית את הנושא. שבת שלום וגיוס שיויוני
תנסי לפרסם תוכן כזה באתר או עיתון, או כתב עת חרדי! מהתגובות תביני כמה חמורה הבעיה
אני ממש לא מאמינה בתפיסת העולם החרדית אבל נניח שהיא נכונה והחברה בישראל מוכנה להתחשב בה, יש הרבה מאוד חרדים שלא לומדים בישיבות וגם אותם החרדים לא מוכנים לגייס וזה מקומם מאוד. לא יכול להיות שהמדינה תזרים תקציבי ענק לחרדים מבלי שהם ישאו בנטל הביטחוני והכלכלי.
מעניין, מעורר מחשבה, שהמתנגדים לגיוס יפנימו…
ממספר גדול של הכתבות שהופיעו בנוסא הנ"ל בזמן האחרון הניתוח שבכתבה הזאת נראה לי האובייקטיבי
ביותר.
יפה נכון כתבת אבל למי שצריך לקרוא זאת כאילו שאין להם להם טלפון דברייך שאינם מגיעים אליהם.אותנו שכנעת. זה מה שקורה היום.אנחנו כותבים ומדברים אבל העגלה ממשיכה הלאה ולא יודעים לאן תגיע בברכה חנה
מצטער אבל כנראה שלא תושג ההרמוניה עליה את מדברת. ההתפתחויות מסמנות את זה
שום דבר ערכי, הסברה, שכנועם, וכדומה – לא ישפיעו על החרדים. רק ויתור סופי, או הליכה עד הסוף בכל הכוח
אין להבדיל לימוד תורה מלימוד פיזיקה, פילוסופיה, מחשבים, הוראה, וכדומה. מי שלא מתאים לו שיעבור למדינה אחרת שבה אין שירות חובה בצבא
לא מסוגלת להבין את מי שמוכן להצביע בעד חוק ההשתמטות. אפשר להתווכח בהחלט על נושאים פוליטיים אבל לא על התגייסות כולם לצבא העם
נעמי , קראתי מה כתבת? אך אפשר גם ללימוד תורה וגם להלחם! אי אפשר ליצור מצב ש-בין 15% -20% מהאוכלוסיה לא יגיעו לצבא , ובעוד שהמדינה נלחמת על חייה
ברור לחלוטין.
לא חושבת אחרת.
לא ניתן מהמאמר להבין אחרת, זה רק הסבר למצב, לא הסכמה…