גיוס ופיוס

איזהו מנהיג, המגייס את בוחריו לפיוס לאומי
תמונה סמלית
תמונה: יעקב מעוז

המשחק הפוליטי, גם אם לעיתים נראה מבאיש, הינו הכרחי לקיומה של דמוקרטיה תוססת. כיפופי הידיים בין פלגים ומפלגות הינם חלק מהטקס וכפי שאנו נוכחים לדעת, רוב המשברים הגדולים באים לידי פתרון המשביע את רצון הצדדים גם אם לא כל תאוותם בידם. אינני יודע כיצד ייפתר, אם ייפתר, המשבר בקואליציה סביב סוגיית הגיוס. יש לי מחשבות בעניין, אך הן פחות רלוונטיות בהקשר זה. אותי מעסיקה תופעה שהייתה קיימת מאז ומתמיד אך היא נחשפת לנגד עיני הציבור יותר ויותר מאז פרוץ סדרת המלחמות שראשיתה בשואת שמחת תורה וסופה מי ישורנו.

שאלת הגיוס פרצה את גבולות מתחם הכנסת, נשמטה מידיהם של עסקנים, לוביסטים וסוחרים ונעשתה לסוגיה של העם היהודי בארץ ישראל. מי שחשב שבאמצעות לחצים כאלה ואחרים ובאמצעות שקלא וטריא יסגור עסקה חשב כנראה באופן שגוי. אמנם כן, התרבות האמריקנית הנוכחית מאלפת אותנו לדבר בשבחם של דילים גם כאשר מדובר בדיני נפשות של ממש. אך דיל הגיוס הישראלי לא יוכל לצאת לעולם אל הפועל; בוודאי לא בתנאים החברתיים הקיימים.

החברה הישראלית בדרך כלל סובלנית ביותר. היא מוכנה לבלוע צפרדעים, כשרות למהדרין כמובן, ולבלום פיה ברוב סוגיות הליבה. כך למשל סוגיית הכלכלה החזירית ויוקר המחיה, שבמדינות אחרות הייתה מביאה למהפכת סדום. יתרה מכך, אני משתומם מן הדממה הדקה שמפגינות משפחות שכולות בכל טקס הלוויה של בנם (או בתם). מה יכול להיחשב קשה יותר מאשר בת או בן משפחה שנפלו למען ההגנה על המולדת; התוצאה, וַיִּדֹּם אַהֲרֹן! אבל, ויש כאן אבל גדול, עצום ורב, שכל עסקן ציבורי חייב להפנים; את עוולת הגיוס הלא שוויוני אין החברה הישראלית מסוגלת להכיל.

הדיל, אם יהיה כזה, לא ייכרת בין מפלגה א' למפלגה ב', אלא הוא חייב להיכרת בין ציבור א' לבין ציבור ב'. לכנסת ישראל אבדה השליטה בהתוויית פתרון המסוגל להשביע את רצון הצדדים לעימות. כעת מקומה של החברה האזרחית לתרום את חלקה; היא יודעת לעשות זאת כפי שראינו אותה במיטבה מיד לאחר שואת שמחת תורה בידי הנאציזם הפלסטיני. הגיוס לצבא הקודש כמוהו כתורת ישראל הקדושה; היא יכולה להיות סם מוות באותה המידה שהיא יכולה להיות סם חיים. הכול תלוי בבחירה של המשתמשים בה. משבר הגיוס עלול להמיט עלינו אסון כמו שהוא יכול להיות הזדמנות היסטורית להצמיח תועלת גדולה למיעוט היהודי במזרח התיכון. גדולי ישראל ייבחנו אם תרמו לתועלת הזאת או בר מינן הכשילו אותה.

אם לסכם באופן סכמתי את טענות הצדדים, גם אם הן נשמעות למי מאתנו מופרכות מיסודן, הרי שתובעי הפטור מגיוס טוענים שהם שומרי ישראל מכוח תלמוד התורה שלהם בלבד, ואילו תובעי הגיוס השוויוני טוענים שטוב תלמוד תורה עם דרך ארץ, ודרך ארץ, כידוע לכולנו, קדמה לתורה. בטענות אלה ישנן שתי נקודות הסכמה: האחת, חובת כל אזרחי מדינת ישראל לשמור על עם ישראל (ישנם גם לא יהודים). השנייה, תלמוד תורה חשוב כשלעצמו והוא הנכס של כל הצדדים במחלוקת. אינני יכול להתחייב ששני הצדדים רוצים בכך, אך אני בהחלט רואה בשתי נקודות אלה מתווה לפתרון סוגיית הגיוס באמצעות פיוס.

עם או בלי קשר לסוגייה שבנדון דידן, הרושם העז הוא שהעם היושב בציון משווע לפיוס. נקעה נפשנו מן המריבות, מן המחלוקות, מן ההתרסות, מן הגסויות ומן ההתבהמות שחלקים מאתנו לוקים בהן. העם דורש פיוס חברתי ואני תוהה מי מבין המנהיגים שלנו בעת הזאת מוכן לגייס את בוחריו למען פיוס לאומי. את המלחמות הגדולות עם אויבינו מחוץ אנו יודעים לנצח אך במלחמות הפנימיות אנו אובדי עצות, נלאים, מפוחדים ומובסים. הצעקנות מלמדת על ריקנות, הקללה מעידה על קלקלה וההתרסה על תבוסה. הפתגם הערבי אומר: הנמך את קולך וחזק את טיעונך. ככל שרמת הקול נוסקת איכות הטיעון מתרסקת. איננו רוצים לחיות בסרט הזה יותר, די לנו, הרף!

קריאה לפיוס סביב סוגיית הגיוס, כנראה שלא תצא מחוגי המבקשים להיפטר ממנו. מאוד מתסכל לדעת בכל פעם מחדש כי אותה קבוצה ההולכת ומצטמצמת של משרתי סדיר ומילואים, של כוח הפריון במשק ושל משלמי המיסים היא זאת שצריכה להיכנס מתחת לאלונקת יוזמת הפיוס. אין זה צודק בשום אופן אך זהו הצעד החכם ביותר שהכוחות השפויים בחברה הישראלית חייבים להוביל. פיוס, גם הוא עשוי להיחשב כצו-8 ואין לנו רשות להשתמט ממנו בעת הזאת.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

15 תגובות

  1. אתה צודק, זאת לכאורה הדרך היחידה לפתרון. אלא שמי שמכיר את החברה החרדית, זה רק יגביר את דרישות החרדים, עד מעבר לכל הגיון ואפשרות. ומפלגות הימין, שמצביעיהם משלמים מחיר יקר, מאפשרות זאת

    1. זאת הדרך
      אין דרך אחרת
      להעביר את החרדים לגוש של התורמים

    2. לדריה ליאון
      גם את צודקת. אין מה ועל מה להתפייס עם החרדים. רק לשמוע את גולדקנופף ולהתמלא בחילה. בעצם הטוב ביותר היה אם אלה שנדרשים לשרת יסרבו וירדו לחו"ל – כפי שאומר גולדקנופף. לא מעוקצם ולא מדובשם. זה יציל את מדינת ישראל מכאוס בלתי נמנע.

  2. יעקב-אני מניח שרוב הציבור (החילוני התורם, העובד, הנלחם, המקריב את חייו)- מקבל את קריאתך לפיוס. אלא שאני לא בטוח שרוב הציבור מבין מהו ה"פיוס", כיצד עושים אותו, אלו מחירים (ויתורים) נדרשים לשם כך. אני יודע שציונות הדתית פועלת בכיוון זה מכבר, והתוצאות? שווה להרחיב.

  3. נושא חשוב מאד לעתיד המדינה
    יישר כוח

    אלפים רבים מהציבור החילוני, והציוני דתי משקיעים מזה חדשים רבים, בפיוס ובשכנוע

    גם בחברה החרדית יש ניצנים של התגייסות, ויש רבים שעוסקים בחינוך מחדש… למשל קיום ישבות הסדר חרדיות!
    חייבים לשלב הוצאת צווים כחוק, סנקציות, שיחות ומפגשים, השקעה בחינוך מחדש ( לא אהוב על העסקנים והמנהיגים הקשישים הנוכחיים) בע"ה נצליח, כי הנושא בנפשנו
    מסיבות שונות, לצערי הנהגת המדינה פוגעת כיום קשות בהתקדמות

  4. מי שממשחך להצביע למפלגות הימין, גורם בפירוש להגברת הניצול של הפריירים על ידי חביבי השלטון, וזה רק ילך ויחמיר

  5. מדוע גיוס החרדים פוגע בלימוד התורה אך גיוס אקדמאים לא פוגע בלימודי
    האקדמיה? איך הטכנולוגיה, המדע והרפואה משגשגים בישראל לא פחות מאשר במדינות מפותחות אחרות למרות שכל הסטודנטים משרתים בצבא לפני או אחרי הלימודים? האימרה שגיוס חרדים יפגע בלימוד התורה היא הונאה!

  6. האם החרדים הם העידה הכי מטומטמת בעולם? 2000 שנה הם לומדים את התורה ועדיין לא גמרו?

  7. נקווה שהגיוס החרדי יבוא מהר. אחרת אחרי עוד ועוד רצון טוב של המתגייסים, הם עלולים להישבר ולפרוש מהמשחק

    1. "תם מה הוא אומר…" אינו פוסל את שאלת הילד "המלך הוא עירום". אמנם התשובה הצפויה של החרדים תהיה : "והגיתה בהם יומם וליל" כי תמיד ימצאו הפסוקים המתאימים לתפיסת עולמם ולא "האחיכם למלחמה יבואו ואתם תשבו פה?" (משה במדבר פרק לב). אך המטרה במקרה שלנו- היא לא להבטיח עמידה בעשרת המצוות- שכן בישיבה לא לומדים תורה אלא גמרא- שמטרה להבטיח שההסדר האנכרוניסטי מימי הביניים נשמר, והמוסד הרבני ממשיך להתקיים, מעמלם ודמם של האחרים. על כן אני תומך בשאלת התם.

  8. עד שלא תתחלף הממשלה אין סיכוי שיתחיל תהליך אמיתי כלשהו של גיוס חרדים

  9. הרעיוןלא מעשי. אין זמן.ומערך המתגייסים מתפורר והולך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מישיגן פינת רהט

המהפך בקונגרס, ההצבעה ברהט והשפעתם על עתיד ישראל

דילוג לתוכן