החברה הישראלית ואויביה

האם המושג "חברה ישראלית" מצדיק את קיומו

סוגיית החלוקה הצודקת בנטל ההגנה על העם היהודי בישראל מפני אויבים המבקשים להכחידו, מעמידה בפנינו את אחת השאלות העליונות שעל מדינת ישראל להתמודד עמה: האם קיימת בכלל חברה ישראלית לכידה, או שמא זהו אוסף מקרי של קבוצות זהות מנוגדות, בעלות רקע יהודי, ששנאתם זו לזו גדולה מאהבתם. כדי שקבוצת אנשים תהיה זכאית לתואר "חברה", יש כמה אמות מידה שעל פיהן ניתן לקבוע אם אכן מדובר בחברה. בראש כל אמות המידה הייתי מניח את שאלת הנרטיב המשותף. האם הרוב המשמעותי של אזרחי ישראל חולק נרטיב המתאר את סלע קיומו, את שאיפותיו ואת חזונו.

על השאלה הזאת ניתן לענות בקלות יחסית אם אנו לוקחים את מגילת העצמאות כמסמך שעליו קמה מדינת ישראל. אפשר להגדיר במילה אחת את תמצית המגילה, ציונות. מגילת העצמאות היא מגילת הציונות. מכאן עלינו לברר מיהן הקבוצות הרואות בסיפור המגילה את הסיפור שהן מספרות לעצמן מתוך הזדהות עמו, מדוע הן יושבות בארץ ישראל ולמה הן מחזיקות באזרחות ישראלית.

כל מי שמכיר מעט את ההרכב החברתי של אזרחי ישראל יודע כי כמה עשרות אחוזים של הציבור אינם רואים את הנרטיב הציוני של מגילת העצמאות כנרטיב שלהם. לא זו בלבד, אלא שמרבית הלא ציונים הם למעשה אנטי-ציונים וחלקם פועלים באופן מעשי להפרכת הציונות. קבוצות זהות אנטי-ציוניות ישנן הן בקרב יהודים והן בקרב מי שאינם יהודים. כך למשל רוב האוכלוסייה של עיר ציון אנטי-ציונים.

הרעיון של מדינה יהודית דמוקרטית, כנגזרת של הציונות, נמצא מותקף מצדדים רבים ולא רק בקרב האנטי-ציונים. המחלוקת ההרסנית סביב משבר החקיקה קרעה את מגילת העצמאות ויחד איתה את יתר הציבור המגדיר עצמו ציוני. בקרב חלקים ניכרים של הציבור הציוני נעשתה מגילת העצמאות לבלתי לגיטימית. הרושם העולה הוא שלרוב הציבור בישראל אין נרטיב משותף. אם כך הם פני הדברים, לדאבת לבנו, הרי שייתכן שאין בישראל חברה ישראלית. אם אין חברה ישראלית, ישאל השואל, מדוע זה אנו מקיזים את דמם של טובי בנותינו ובנינו במלחמות ההגנה על ישראל. אין ספק ששאלה זאת מנקרת בקרב משפחות רבות בטרם מתירות הן לילדיהן לשאת בנטל ההגנה על העם היהודי בישראל.

אווירת ההתגייסות הלאומית ששטפה את הציבור בישראל לאחר אסון שמחת תורה הייתה מרשימה ביותר. בצה"ל דיווחו כי אחוז המתגייסים עלה על מאת האחוזים. אפשר, למי שרוצה, להתבסם מכך. מי שעיניו בראשו יודע שהנתון הזה, אם מציגים אותו לבדו, מטעה. עובדה היא שצה"ל סובל ממחסור חמור בכוח אדם והדבר משפיע לרעה על מהלכי המלחמה, על הביטחון הלאומי, על הכלכלה ועל מצבה הבין-לאומי של מדינת ישראל. התגייסות היתר נמדדה לא על פי הצרכים האמיתיים של צה"ל אלא על פי מה שצה"ל הורגל בו עד למלחמה. במילים פשוטות, אם צה"ל התרגל לגיוס של 100%, באה המלחמה ולצה"ל התגייסו 130%, אבל הצרכים האמיתיים של צה"ל בעתות מלחמה הם 230%.

הגיוס לצה"ל או לשירות אזרחי חלופי הוא מבחן הנרטיב הישראלי והוא מבחן קיומה של חברה ישראלית. מי שאינו נושא בנטל איננו שותף לנרטיב הישראלי והוא במכוון או שלא במכוון מערער את רעיון החברה הישראלית. זהו איום לאומי קיומי דחוף שעל ממשלת ישראל להעמידו בראש סדר העדיפויות שלה. ההשקעות האסטרונומיות בניהול המלחמה ומחיר הדמים הנוראי שאנו משלמים לא יהיו מוצדקים ללא קיומה של חברה ישראלית החולקת נרטיב מרכזי אחד.

לסוגיית חשיבותו הדרמטית של הנרטיב הישראלי יש לצרף ממדים נוספים שעל פיהם ניתן יהיה לבחון את רמת הלכידות החברתית בישראל. רמה כלשהי של ערבות הדדית בין חלקי הציבור קיימת, אך רחוקה היא מלהיות מספקת. ביחסים בין פרטים ישנם גילויי גבורה מרשימים ואנשים מסייעים זה בידי זה ללא הבחנה בין מוצא, דת, גזע ומין. אך כאשר מגיעים לבחינה של הערבות ההדדית בין ציבורים, התמונה מצטיירת בכל חומרתה. אנחנו עדים לפסילה גורפת של ציבורים אלה את אלה. המאבק בכנסת ישראל על חלוקת המשאבים הוא דוגמה מכוערת לכך. עסקני הציבורים האלה חותרים להגדיל את המשאבים המגזריים שלהם מבלי לדאוג לרווחת הכלל. קופת המדינה הפרוצה קוראת לגנבים לחטוף ככל שיוכלו גם במחיר פגיעה אנושה בביטחון הלאומי. אין מדובר באי נשיאה בנטל אלא ביצירת נטל נוסף על המיעוט ההולך וקטֵן היוצא למלחמה על אויבינו, המניע את הכלכלה, המגביר את הפריון והמשלם מיסים כבדים. ביום שהמיעוט הזה יקרוס, אוי לנו ואבוי לגורלנו, ניתן יהיה לקרוא קדיש יתום על רעיון החברה הישראלית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. בראשית באה הציונות להחליף את הדת היהודית ששלטה והובילה את היהודים
    הציונות לכאורה הביסה את שליטת הדת, אלא שהגלגל מתהפך כעת בתהליך מואץ
    התוצאה בסבירות גדולה, ניפוץ החזון הציוני וחזרה לגלות

  2. אני מכיר את דעותיך. אם גם אתה כבר לא בטוח שהסוף יהיה טוב, אני ממש מודאג.

  3. מה כותב המאמר רוצה ?
    לשלול את זכות הבחירה מהערבים והחרדים ?
    לגרש את החרדים והערבים מהארץ?
    ========
    שירות לאומי הוא רעיון מטופש שאינו כלכלי.
    המדינה לא מרוויחה כלל משירות לאומי.
    הוא הפסד למדינה.
    שירות צבאי הוא עם תועלת אבל לא שירות לאומי.

  4. חייבים להתעשת ולהתקרב כולם על כולם. אחרת נאבד את כל כוחנו כמדינה.

  5. לכידות חברתית פירושו מפלגה חדשה שתאחד רוב גדול של העם שמאמין בלכידות, גם אם בנושאים מסוימים אנשים בתוך המפלגה יחשבו אחרת. פתרונות חיוביים יש תמיד. חייבים רק קודם להתאחד. ולא להתפצל למפלגות, ושברי מפלגות, ורסיסי מפלגות, ….

  6. מה קורה לנו? בואו נלכדו. אחרת אנחנו מחזקים את האויב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן