"מדוע רק לאנשים לבנים יש כסף?"

השאלה שהיממה אותי במהלך הדרכה פיננסית לנערים
תמונה של ישראל
ד"ר ישראל בוקסק

נתתי לאחרונה הדרכות בנושא כלכלת המשפחה בישיבה תיכונית מוערכת הנמצאת בעיר שציונה באשכול הסוציו אקונומי עומד על 6.

ההדרכות עסקו בעיקר בכלכלת משק הבית ובמתן של כלים שמטרתם הקניית אוריינות כלכלית בסיסית לתמידי בתי ספר תיכוניים, שהידע שלהם בנושא טעון תגבור יסודי.

להדרכות יש ערך רב שכן כל התלמידים יידרשו בעתיד לתת את דעתם ולקבל החלטות בתחום זה, כגון קניות בכלל וקנייה חכמה ברשת בפרט, חיסכון, השקעות, משכנתא, קשרים עם הבנקים, ריביות, אינפלציה, מיסים, קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה, זכויות בעבודה, קשרים עם רשויות המדינה ונושאים רבים נוספים המצויים בתוך המכלול הכלכלי הרחב המכיל מאות רבות של פרטים ונתונים. היעדר ידע יביא בהכרח לפגיעה בנוער ויגרע מיכולתו להתפתח ולהשתלב בשוק העבודה ובאילוצים הכלכליים שהחיים מציבים בפניו.

כפתיח לדיון אני מבקש להבהיר – שיתוף הפעולה של המורים וצוות הישיבה היה לעילא ולעילא, ללא דופי כל שהוא, וגם התלמידים שהשתתפו בשיעורים היו קשובים וממושמעים וגילו עניין רב בחומר.

הנקודה שצרמה לי קרתה בזמן שדנתי במשמעות של "כסף" כאמצעי ולא כמטרה. בעת הדיון הצביע תלמיד וביקש לשאול. שאלתו, שהיממה אותי, הייתה "מדוע רק ללבנים יש כסף". אין לי עניין לחזור על המענה שלי לשאלה. הדיון צריך להתמקד בשאלות מהיכן באה השאלה, מהו המקור שלה, מהו הרציונל העומד בבסיסה ומהו פוטנציאל ההרס שלה?

ראשית, ברור שזו לא הייתה פליטת פה של התלמיד. זהו נושא שכנראה "התבשל אצלו בבטן" במשך זמן. מהו המקור של הבישול? האם בבית ההורים? או שמא בקרב חבריו? נקודה לציון: אף אחד מהתלמידים בשיעור לא תהה על עצם השאלה והיא לא עוררה אצלם דיון. חשוב לציין שבישיבה שבה הדרכתי נלמדים מעבר ללימודי קודש גם לא מעט לימודי ליבה, הרבה יותר מאשר רק אנגלית ומתמטיקה. הצוות נראה לי משכיל, מלח הארץ, וברור לי בתכלית שהם אינם המקור לשאלה נשוא טור זה. נותרו אפוא בית המשפחה או החברים. מעציב ומצער אותי לחשוב שבישראל של שנת 2024, שיש בה מאפיינים של לכידות חברתית שראויים לציון, בצה"ל ובשכבות רחבות בחברה, משייכים הימצאות של כסף בעיקר לאנשים שיש להם צבע עור מסוים.

שמענו על אפליות מסוגים שונים, בעיקר אצל פוליטיקאים ציניים שעושים מכך קרדום לחפור בו, אך על הרגשות של אפליה מסוג חדש זה בקרב בני נוער עוד לא שמעתי. אינני מנסה להביא עובדות כדי להפריך את החשיבה של הנער התמים. אומר רק שזה בא על הרקע של האמירה הידועה והמאוסה "אכלו לי-שתו לי", שבבסיסה עומד רעיון של אפליית מגזרים מסוימים, אך במהותה היא משרתת תסכול, ניכור, האשמת האחר במצב וגרוע מכל סטגנציה וקיבעון שיכולים למנוע מהנערים לפרוץ למרחב ולקטוף את ההזדמנויות שמצויות היום בשוק העבודה.

השוק הישראלי אוהב צעירים מוכשרים, חרוצים ורעבים להצלחה, בלי כל קשר חלילה למוצאם או לצבע עורם. התפקיד שלנו כהורים, מחנכים, מנהלים ומדריכי נוער באשר הם הוא לתת אופק בהיר לאותם צעירים ולהוציא מראשם את החשיבה הקלוקלת והרגרסיבית שרק לאנשים לבנים יש כסף. כנראה שיעורי האזרחות במערכת החינוך טעונים תגבור והעמקה רציניים, כולל התמודדויות עם תסכולים ואפליות למיניהם.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

20 תגובות

  1. רמי לוי, יצחק תשובה, קובי חקק, שלמה אליהו, בינו צדיק ועוד רבים וטובים הוכיחו שאין כמו מוטיבציה כתנאי הכרחי להצלחה ולהתגברות על כל רגשות הקיפוח

  2. שאלת התלמיד נכונה ולעניין. יש לכך סיבות טובות. מפליא שהשאלה היממה אותך. ברם ככל שחולף הזמן אנשים שאינם לבנים מתחברים גם כן לכסף.

    1. השאלה היממה אותי כי היא תורמת לרגרסיה של התלמיד. תודה לתגובה

  3. השאלה של התלמיד מוגבלת. אפשר להמשיך ולשאול:
    למה רוב זוכי פרסי נובל לבנים?
    למה התרבות שהביאה להתפתחות המדע, לשגשוג כלכלי, לחופש וזכויות הפרט,
    מקורה במוח הלבן?
    למה המדינות הלבנות הן המטרה של המהגרים מכל התרבויות האחרות? מישהו עומד בתור
    ונאבק להתברג למדינות אפריקה? לסין?
    וכ' וכ', ואפשר לסיים באירוניה שדווקא התרבות המערבית הלבנה פיתחה גם את האשמה הלבנה
    ועימה את כל הסינדרום הפרוגרסיבי המאיים על קיומה.
    צריך להדגיש שאין ולא צריכה להיות קורלציה בין צבע העור וצבע המוח. יש לא לבנים עם מוח "לבן", ויש לבנים עם מוח שחור.

    1. דיון מעמיק ויסודי גב' אביבה. כל נקודה ונקוה שהעלית טעונה מחקר, לימוד ובחינה. עם זה, ה"למה" הזה "תורם" לרגרסיה של התלמידים המעכבת את פוטנציאל ההשתלבות שלהם בחברה. זה הכי קל להאשים אחרים במצב שלך. תודה לתגובתך מאירת העיניים.

  4. חייב לציין שמאמרך נכתב בצורה רהוטה להפליא, מדאיגה אותי התיחסות למאמר של אחד הקוראים המזדהה לחלוטין לשאלתו של התלמיד

  5. התופעה המכוערת של ההתבכיינות מבהירה לאן דרדרו אותנו המנהיגים, והעם (העדר) דוהר אחריהם

  6. המצב ששהשאלה של התלמיד מעלה הוא בעיה חברתית ופוליטית של המדינה. יש גורמים, פוליטיים שמלבים את הרגשת הקיפוח. חסרה מדיניות חברתית וחינוכית שהממשלה היתה צריכה להפעיל כדי לשנות את המצב.

    1. אכן שמואל היקר, לא מעט מפלגות רוכבות על הגל העדתי. תודה לתגובה

  7. מדכא לגלות שיש מי שהצליחו להחיות את מסורת האכלוס לי שתו לי", שחשבנו שכבר נעלמה מעולמו. וברור מי הביא לפריחה מחדש של הטיעון המיותר והמזיק הזה

  8. מי מנחיל ללא לבנים את הרגשות הנחיתות? הפוליטיקאים. שבדרך זאת הם יוצרים קבוצות של משועבדים שיצביעו ויבחרו רק מפלגות מסוימות, ומנהיגים מסוימים, ולא משנה מה יהיה ומה יקרה

  9. ואני כמורה הייתי עונה לתלמיד בשאלה: ואתה רואה את עצמך שחור?

    1. תודה לתגובה. אין טעם בויכוחים מול תלמידים. הם לא יריבים

  10. מעמד האדם נקבע קודם כל על ידי: החינוך שקיבל בבית, ההערכה העצמית שלו, סדרי העדיפויות שלו, נכונותו להשקיע מזמנו ומרצו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן