הברכה שבקללה

השפעות חברתיות חיוביות שכפתה עלינו המלחמה

החברה הישראלית חלתה בתסמין אוטו-אימוני קשה שהגיע לשיאו בערב שמחת תורה תשפ"ד. אסון שמחת תורה תפס אותנו בשפל חולשתנו, לאחר שנים של בחירות חוזרות ונשנות, של מריבות נוראיות בין מגזרים, של התדרדרות השיח בקרב הנבחרים ובקרב הבוחרים ושל איום מוחשי להתמוטטות המפעל הציוני בישראל. אלמלא האסון המטלטל, מעשי הזוועה של הנאצים-פלסטינים וכיבוש חלקי ארץ ישראל, לא הייתה תחושת התעוררות מיידית בחברה הישראלית. שילמנו במיטב בנותינו ובנינו רק כדי להגיע למסקנה הבסיסית כל כך, שבלעדי לכידות חברתית ברמה מסוימת, אין תקומה לישראל. אפשר לומר שאחת הברכות הידועות יותר בקללת המלחמה הזאת היא התעשתות החברה הישראלית והשהיית המריבות הפנימיות (אין ערובה שמצב זה יימשך לאורך זמן). מעבר לכך, ישנן עוד כמה ברכות חברתיות שנחו על ראשנו ולא נתנו עליהן את הדעת כל צרכן.

אנו זוכרים היטב את טענותיהם של תושבי קו העימות עם עזה טרם המלחמה. פעמים רבות מספור טענו יושבי הערים והקיבוצים הדרומיים באמצעות כלי התקשורת, שאילו היו נופלים טילים בתל אביב, המדינה הייתה מתעוררת. רצה הגורל ומלחמה זאת הביאה חלק גדול של האזרחים האלה למגורים זמניים בתל אביב, למקום שנהנה מביטחון יותר מכל יישוב אחר בישראל. אך אותו הגורל מתעתע רצה שמתקפת הטילים תורחב לתל אביב דווקא כאשר יישובי חבל עזה מתארחים בתל אביב. המסקנה הפשוטה מתבקשת, גורל אחד לשדרות ולתל אביב. שותפות גורל זאת תחמיר עוד יותר אם חלילה תיפתח חזית צפונית וְחִיזֶבּ-זְבַּאלֵה (זו לא טעות) עם טילים ארוכי טווח ומדויקים ישיג את פליטי גבול הלבנון בתל אביב או בכל אחת מערי המרכז הנינוחות יחסית. שותפות גורל עצובה זאת היא הדלק להגברת הלכידות החברתית בישראל. הגברת הלכידות, גמילה מהמחלוקות ההרסניות ומיקוד בייעוד של החברה הישראלית היא ברכה שבאה אגב קללה.

ברכה אחרת היא זו שפליטים מקווי העימות מתארחים במיטב המלונות ובמיטב השכונות של ערי המרכז. כך למשל, כמה קיבוצים (אור הנר ועוד) מתארחים במלון Orient בירושלים. מלון זה ממוקם באחת משכונות היוקרה של ירושלים, המושבה הגרמנית. ירושלמים רבים משתוקקים להתגורר בשכונה זו, שבה יושבת אוכלוסייה חזקה מכל בחינה, שבה שירותים מפותחים ואתרי בילוי מובילים בעיר. ליושבי קווי העימות ניתנת ההזדמנות הנדירה להחליף אווירה, להכיר סגנונות התיישבות אחרים ולהתמזג בנוף התרבותי החדש להם. במקרה מעניין אחר, תושבי ניר עוז, שסבלו אבדות רבות, חטיפות ופליטוּת, התמקמו בשכונת כרמי גת של קרית גת. עיירת פיתוח ותיקה מתחדשת משתי בחינות, תנופת בנייה מרשימה ואוכלוסייה ייחודית המצטרפת ליישוב. שנים רבות הורגלנו למתח שבין הקיבוצים לעיירות הפיתוח והינה עיירות הפיתוח מארחות את הקיבוצים בנדיבות לב. הפליטוּת המקוללת הביאה את ברכת חציית הגבולות החברתיים וערבוב בין אוכלוסיות מרוחקות ומנוכרות מבחינה חברתית. הערבוב הזה יצמיח ברכה גדולה בעתיד והוא זה שייצור אתוס חברתי חדש, עדכני ורענן.

אינני יודע לצפות את העתיד, אך נראה כי כמה יישובים שנפגעו באסון שמחת תורה, לא יאוכלסו מחדש בכל אותם התושבים. חלקם לפחות יהווה אוכלוסייה חדשה שיש בה התעוזה להתגורר בקווי העימות ולהשתלב בקהילות הפצועות המבקשות להשתקם. יימצאו בוודאי מי שלא יאהבו את הדימוי, אך אפשר לכנות זאת התנחלות. הפעם לא באזורי המחלוקת אלא במקום שאין מי שמטיל ספק בהיותו ארץ ישראל. ממשלות ישראל מכל הקשת הפוליטית רואות אזור זה כאזור מועדף מבחינת התחדשות היישוב. שיקום יישובים, קיבוצים, מושבים וערים, התחדשות האוכלוסייה, עידוד צעירים לגור באזורי העימות, הקמה של יישובים חדשים, הקמה של עיר נוספת ועוד פעולות אסטרטגיות נוספות יקדמו בנייה איתנה של החברה הישראלית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. המחלוקות בתוך עם ישראל היו מאז ומתמיד. בדמוקרטיה יש חופש דיבור וכתיבה וזה מבליט אותן. אינני מודאג מריבוי הדיעות במדינה היהודית והדמוקרטית, אדרבא שכולם יריבו עם כולם בדיבור ובכתיבה אך ללא אלימות פיזית. בינתיים אין מה לשנות פה. מי שצריך להשתנות הם השכנים שלנו שאצלם אין דימוקרטיה והאלימות הפיזית חוגגת.

    1. טלי, את יותר מצודקת. אין אפילו שמץ של ברכה במה שקרה לנו ב- 7 באוקטובר, לפניו ואחריו. ולגיורא קימל: אתה כל כך צודק בדבריך. השכנים שלנו, על פי מעלליהם ב- 7 באוקטובר הם לא פחות מחיות אדם. עדיין לא הראו לנו את סרט הזוועות בן 47 הדקות. נכון שאין אצלם דמוקרטיה. באף ארץ מוסלמית אין דמוקרטיה. הם גם הורגים אחד את השני בסיטונות. זה גם גולש לחברה המוסלמית בישראל. אין להניח שהם ישתנו, לפחות לא בימי חיינו. את זאת יש להבין ולפיכך לנהוג בעיקר בתוכנו בהתאם.

  2. לא מצליח להבין איך התחשבות, ובטח התנחלות, יכולה להגביר את הביטחון. בדיוק ההיפך

  3. למדתי שכולנו ובעיקר מנהיגינו נוטים לחזור על שגיאות שעשינו

  4. מסתבר שקיבוצי העוטף היו חשופים וביכולת הרבה יותר מההתנחלויות ביהודה ושומרון עליהן טרחו להגן

  5. הקללה שבברכה
    כשהכל חיובי, ויש פוטנציאל עוד יותר חיובי
    נוח לנו לחשוב שהכל יהיה בסדר ושאנחנו הכי חכמה ושיהיה בסדר
    ואז באה המכה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שאול אייזנברג

רומן שהצליח

ההצלחה של רובי קין בעונה הראשונה במכבי תל אביב

תמונה של שי

יום הדין

ישראל זקוקה לחזון מדיני אמיץ ולאסטרטגיה לאומית

תמונה של אבי

המתרץ

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (5)

דילוג לתוכן