לאחרונה נחשפתי יותר ויותר לשתי תופעות מעניינות, האחת חיובית והשנייה איומה. התופעה החיובית – לא מעט אנשים שהגדירו עצמם כאנשי ימין, שתמכו במשך שנים בתנועת הליכוד ובממשלות שהקימה, טוענים, לפחות בדיבור, כי כיום, עם ממשלת הליכוד הנוכחית ועם שותפותיה מימין, הם אינם מתכוונים לתמוך בה. חלקם אף יוצאים להפגין נגדה במקומות שונים. לדעתי זו תופעה מרעננת ומעודדת, שפירושה כי גם בין אנשי "ימין-ימין" יש הרואים סכנה למדינת ישראל בהמשך המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל.
התופעה השלילית, שלצערי הולכת ומתגברת, היא השנאה בפומבי שמתגלה בקרב אותם מתוכנו הפועלים כנגד כוונות ממשלת ישראל ומפגינים נגדה בכל הזדמנות. אני תומך מאוד בהפגנות, אף שמסיבות שונות אינני משתתף פעיל בהן, אך מה שעולה לאחרונה בשיחות עם אנשים שונים – זו אטימות מוחלטת, המלווה בהבעת רגשות קשים של שנאה וכעס כנגד כל אלה שאינם מוכנים לקבל את דעתם במלואה.
חלק מהאנשים קובעים כי כל חובש כיפה הוא בהכרח ימני קיצוני השואף להשתלט על כל השטח ממערב לירדן ולצרף אותו למדינת ישראל, ולכן אין כל טעם לשוחח עם חובש כיפה. אחרים טוענים כי האפשרות שהממשלה הנוכחית תיסוג מרעיונותיה ותחזור בה ממרבית המהלכים שיזמה, איננה כלל בנמצא, ומי שחושב כך הוא במקרה הטוב טיפש, ובמקרה הרע הוא בהכרח "ביביסט ופשיסט". אחרים מפנים אצבע מאשימה כנגד נשיא המדינה יצחק הרצוג ומציגים אותו כנמושה חסרת ערך, ומאמינים שהוא אפילו כרת ברית עם נתניהו – זה האחרון הודיע לחברי הליכוד לתמוך במועמדות הרצוג לנשיאות, ולכן הנשיא איננו פועל לפגוע בו. כתוצאה מכך הנשיא כלל איננו כשר ליזום ניסיונות הידברות ואין כל הערכה לפעולתו בעניין.
הקיצונים אומרים כי לצד שפועל נגד נתניהו חסר – ואני מהסס לכתוב זאת – חסר איזה "יגאל עמיר" (ימ"ש), שיעשה בנתניהו מה שעשה ארור זה ביצחק רבין ז"ל. עד כדי כך מגיעה שנאת אחים.
זכרו כי ירושלים נפלה לידי הרומים בגלל שנאת אחרים. השנאה המופנית כלפי כל מי שאיננו מזדהה אתנו בכל מאת האחוזים, שלא לדבר על שנאה תהומית כלפי אנשים מהצד האחר המכונים בבונים, פרימיטיביים, חסרי חינוך והבנה ועוד כינויים מעליבים – היא תופעה רעה שנמשכת כבר שנים, אך כאשר היא מופנית כלפי אנשי שלומנו, כאשר זה מגיע להתייחסות לצד האחר כ"לא אדם", מהשנאה הזאת אני חושש, ומנסה בכל כוחי הדל להקטין אותה. לצערי, אף שאיש דברים אני ויודע לדבר ולהציג את רעיונותיי, אנשים נבונים ומכובדים סביבי אינם מוכנים אפילו להאזין לקולות אחרים מקולותיהם שלהם.
אנה אנחנו באים?
חתימה טובה לכל מי שיקרא דברים אלה ולכל בית ישראל באשר הם ולכל הברואים בצלם אדם.
19 תגובות
כמה שאתה צודק
ברור לכל
רק הולך ומחמיר
מה שקרה בתל אביב שלשום טאתמול רק מוכיח כמה חמור המצב
האם יש פתרון?
יש סיכוי?
סיכוי תמיד קיים וגם פתרון אפשרי, באם שני הצדדים ידעו לרדת מהעץ האידיאולוגי. כרגע נראה אולי ללא מוצא כי הממשלה והמתנגדים לרפורמה כל צד מתבצר בעמדותיו.
יחסים של הכלה, של שותפות גורל, של קרבה, של החברות, לא יכולים להתקיים אם הם באים רק מצד אחד
באנושות בכלל וביהדות בפרט, אין שניים המאמינים באותו דבר בדיוק, כפי שאמר גנדי.
כך גם קבוצות קטנות, או גדולות של אנשים אינן עם אותה אישיות וגם לא עם אותם אמונות.
אכן במציאות יש גם אנשים עם אמונות ואישיות, בתחום שאקרא לו טירוף והתמכרות רעיונית.
קבוצות קטנות שלהם, עם גרעין של עשרות עד מאות.
ובתוכן אנשים עם אישיות שמתאימה לחברות בכת,
מגיעות לחשיבה של כת, השבויה בידי נוכל תאב שליטה וניצול.
כיום אנחנו כבר כ10 מליון, ולכן מספר הכתות, והחבורות עם נפש של כת, גדולה יחסית.
אני מניח שזה היה המצב גם שיהודה היתה בשיאה מבחינת מספרה, טרם החורבן.
הטעות היא לייחס לגורמים השוליים האלו, את
תפיסת העולם של הרוב המוחלט מימין ומשמאל.
תפיסת העולם של הרוב המוחלט, היא שלטון העם, מדינה יהודית,( ולפחות של היהודים), יתרון שלטון החוק על שלטון הכוח.
הבעיה היא, להצליח לא ליפול, למסרים הממכרים אך הזויים שלהם. כיום כסף רב וטכנולוגיות עצמתיות, אורבים לנו כמלכודת.
הסיסמא שלי היא.
"זהירות, מלכודת רוחנית הולכת ומתהדקת, ברח מיד".
מסה מעניינת על אופי האדם והחברה. אסור לנו לחשוב שהאחר הוא פסטל מעיקרו, גם אם קבוצה זו אחרת איננה חושבת כמונו. בשעת הצורך, בעיקר בשעת סכנה, הכיתות מתלכדות לכלל פעולה משותפת. מאידך – וישמן ישורון ויבעט. ככול שטוב יותר לאנשים הם מחפשים מטרות שיוציאו אותם משיעמום. רוב העם היושב בציון רוצה לחיות במדינה דמוגרפית משגשגת כמו רבות בעולם. עתה נפלה עלינו חשכה רגעית אך עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
אכן כך. ים זאת, אני כיוונתי דברי לא רק לשנאה בין תומכי ומתנגדי הרפורמנ כי אם לרגשות טינה ויותר מכך בתוך מחנה מתנגדי הריפורמה. גם בתוך קבוצה זו מתגלים רגשות איבה חזקים כלפי כל מי שחושב קצת אחרת וזה מה שמדאיג אותי. הקיטוב המלא, רק שחור ולבן. ביטויים כמו " אם אינך חושב בדיוק כמוני – אתה שייך לצד האחר ואני לא מעוניין בכלל לדבר אתך". דברים כאלה הם המפעלים בי דאגה.
זאת כרגע הבעיה המרכזית. ההתפוררות, והתפוררויות המשנה בקרב המרכז-שמאל
אין התפוררות בקרב במרכז שמאל. מעולם לא הייתה שם אחידות פרט לאחידות נגד השמרנות של הימין. ריבוי דעות איננה התפוררות. עם זאת – על מנת להתגבר על הצד האחר, יש לצרף הכוחות, להעמיד מנהיג או הנהגה אחת בראש המחנה, לוותר על שאיפות אישיות ולהנהיג את המצבים לכך לקראת פעולה לתבוסת הצד האחר
זה החלק הכי קשה והכי כאוב. מעיד משהו על האופי הישראלי השלילי
לא יודע מה זה "אופי ישראלי שלילי". יש ישראלים המתנהגים כך ויש המתנהגים אחרת אך אין אופי כולל לישראלים.
פרופסור נכבד,
זיהית נכון את הבעיה הכי קשה שלנו
אם אני מבין נכון זיהית גם שכנראה אין פיתרון, אם כי זה לא בדיוק נאמר
פתרון וודאי קיים, וזאת בצירוף כל הכוחות למקשה אחת, ויתור על שאיפות אישיות להנהגה, בחירות אדם אחד שיעמוד בראש המחנה עם מטרה ברורה, ולא אוסף של רצונות. " המליכו מלך" אמר שמשון התנכי לבני שבאו. "המליכו מלך ולימדו לצחוק". כך משיגים את המטרה.
השנאה היא החזק שבאויביינו. הוא שיגרמו אותנו עד כה בהיסטוריה היהודית
תומכי משטר נגד מתנגדי המשטר
אכן כך אך כולי תקווה שלא נגיע למצב בו נתנהג כמו האריתראים, שפועלים בצורה כזו לא רק אצלנו כי אם ברחבי העולם. לשמחתי אצלנו לא לוחמים בכוח אלים אחד נגד האחר ולא בוזזים חנויות וזורעים הרס ברחובות
שי את האחר היא אכן מחלה הפוגעת גם בשונא ולא רק במושבה השנאה. חלילה לנו לשנוא את האחר גם אם הוא חושב אחרת מאיתנו.
סליחה על השיבוש בכתיבה – צריך להיות "שנאה את האחר היא אכן מחלה, הפוגעת גם בשונה ולא רק במושא השנאה"
אכן, מזהה את החרדים שלנו ולאחרונה גםאת נוער הגבעות של המחינה שלנו
ואני התכוונתי לשנאה בתוכנו כנגד כל מי שלא חושב כמונו, אך כמובן – עכשיו זה כבר לא חשוב .