סליחות חברתיות

ההתקפות על מערכת המשפט, הניסיון לבצע רפורמה וההתנגדות לרפורמה גרמו לטלטלה רבתי בחברה הישראלית, נוסף על כך האלימות בחברה הישראלית שוברת שיאים, הן זו המתבטאת בהתקפות פיזיות של אזרחים כלפי אזרחים אחרים, והן זו המילולית. ברם בעיות במערכת המשפט ואלימות חברתית אינן הנחלה הבלעדית של עם ישראל.

במאה שעברה ידענו שתי מלחמות עולם, השמדת 6 מיליון יהודים, ומאז בני אדם רבים חפים מפשע נרצחו ונרצחים יום-יום ברחבי תבל, כמעט באופן בנאלי מזעזע. מערכות המשפט בכל העולם מתמודדות עם בעיות אלו והתוצאות אינן משביעות רצון. ללא ספק העונשים הכבדים המוטלים על מבצעי פעולות אלימות אינם מרתיעים, ולעיתים אף פועלים כבומרנג. אלימות מולידה אלימות וחוזר חלילה.

האם יש פתרון לאלימות הגוברת בעולם? חוקרים שלומדים את בעיות האלימות הגיעו למסקנה שצריך למצוא דרך אחרת, נוספת, מעבר לשפיטה ולענישה המקובלות. הנחת היסוד היא שמערכת השפיטה והענישה הקיימת לא מחסלת את תופעת האלימות, לא מפחיתה אותה ולא פותרת סכסוכים אלימים, אלא להיפך.

אי לכך, בשלהי המאה העשרים התפתחה גישה חדשה להתמודדות עם תופעת האלימות, גישה הקוראת לשינוי דרכי השפיטה והענישה ושינוי הדרך לניהול סכסוכים. תהליך משפטי זה נקרא "אמת וסליחה/מחילה" ובאנגלית "Truth and Reconciliation". זהו הליך משפטי המייתר את השימוש במערכת המשפט המקובלת, ומציע במקומה מערכת של סליחות חברתיות. העיקרון הוא שהפושע "יאמר את האמת והנפגע ימחל לו".

גישה זאת מבטאת את הנחת היסוד שהמערכת המשפטית הקיימת והמקובלת להענשת פושעים אינה יעילה, העונשים, כבדים ככל שיהיו, אינם מרתיעים, ולמעשה, מערכת המשפט המקובלת אינה מהווה פתרון לאלימות, לאי-צדק, ולהפרת זכויות אדם.

המערכת המשפטית המקובלת איננה מונחית על ידי עקרונות הצדק או האמת, אלא על ידי עקרון החוק. העונש איננו על אי-אמירת אמת, או על אי-צדק. העונש ניתן אך ורק על הפרת החוק.

השיטה המשפטית של "אמת וסליחה" מייצגת תפיסת עולם המבוססת מעל לכול, וראשית כול, על האמת, או על חשיפת האמת. מערכת שפיטה זאת איננה תיאורטית, היא מתבצעת, הלכה למעשה, במדינות שונות באפריקה, והיא מחליפה את המערכת המשפטית החוקית. להלן דוגמאות אחדות למדינות שבהן יושמה השיטה: רואנדה לאחר סיום הטבח בבני שבט הטוטסי; דרום אפריקה לאחר סיום האפרטהייד; קונגו בזמן מלחמת האזרחים; ואפילו במידה מסוימת באירלנד לאחר סיום מלחמת האזרחים.

ארבעה עקרונות בסיסיים מנחים את שיטה המשפטית של "אמת וסליחה":

1. חיפוש וגילוי האמת – חיפוש האמת, בעיקר בקרב מנגנוני השלטון ועד כמה השלטון עצמו היה מעורב בהפרות זכויות אדם, וחיפוש אחר מבצעי הפשעים. לדוגמה, מה באמת התרחש בזמן הטבח ברואנדה או בזמן האפרטהייד בדרום אפריקה? אילו הפרות זכויות אדם התחוללו – אונס? רצח? עינויים? שריפת כפרים? מי הם מבצעי הפשעים?
2. הודאה באשמה – המערכת איננה גוזרת עונשים על האשמים, אלא דורשת ממבצעי הפשעים להודות במעשיהם, ולפרט במדויק מה קרה ומהו חלקם בביצוע פשעי המלחמה. גילוי האמת הוא המטרה של סעיף זה.
3. לקיחת אחריות – הפושעים חייבים לקחת אחריות על מעשיהם, משמעה של לקיחת אחריות זו היא הודאה באשמה, וחרטה!
4. פומביות הדיון – כל ההליך המשפטי של "אמת וסליחה" מתבצע קבל עם ועדה. מנהלי ההליך מודיעים על האירוע ומזמינים את הציבור כולו להשתתף בו.

רק אחרי שהתקיימו כל התנאים: חשיפת האמת; ההודאה באשמה; לקיחת אחריות והבעת חרטה; ופומביות הדיון – יוכל הנפגע לסלוח ולמחול לפושע שפגע בו.

הניסיון מראה שלהליך המשפטי "אמת וסליחה" יש תוצאות חיוביות בעיקר בהקשר החברתי. הוא מסייע בהפחתת כאב הנפגעים, ומוריד את רמות התסכול והאגרסיביות שלהם. והתוצאה החשובה ביותר שמתקבלת מההליך היא הקטנת שסעים חברתיים ומתחים בין קבוצות אתניות ושבטים למיניהם. לדעתי, אומנם איננו יכולים להחליף את שיטת המשפט שלנו בזו של "אמת וסליחה", אבל אולי נוכל לאמץ מספר עקרונות של השיטה, בעיקר בהקשר של חשיפת האמת ולקיחת אחריות.