מדינות בישראל

פיסת אדמה זעירה עם תביעות מדיניות רבות
מפת הפיצול

התלמוד, כדרכו, איננו פסקני. מחד גיסא, "מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים" (ב"ב יב ע"א), ומאידך גיסא "מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות" (שם ע"ב). מיהם חכמי העת הזאת בישראל המודרנית או נביאיה, ומיהם שוטי ישראל או תינוקותיה, ישפטו הקוראים לעצמם. אדם המבקש לצְפות פני עתיד והוא ניחן בשכל סביר, יש לו על מה שיסמוך והוא צריך לנסות "להתנבא". אפשר לומר על דרך ההיפוך, צריך להיות שוטה או תינוק כדי לא לצְפות לאילו תהומות מתגלגלת החברה הישראלית בעתות סופה שכאלה. חכם הוא הרואה את הנולד. צירי הלידה המבעיתים את החברה הישראלית מבשרים על הולדת אסון היסטורי, חברתי, יהודי, לאומי ומדיני. מוטב לנו להתנבא על התסריט הגרוע ביותר ואולי נתבדה (הלוואי) מאשר נשב בטח ושאנן עד שהצרה תקפח את ראשנו.

אחת מן ההזיות הנוספות הפוקדות את החברה הישראלית בזמן האחרון היא רעיון פירוק החברה היהודית בישראל לשתי יחידות מדיניות: ישראל ויהודה. בני העם, הנחשב חכם ונבון בעיני העמים, מבקשים לחקות את המודל הפלסטיני, שהוכיח את "הצלחתו" היתרה בלי שום ספק: מדינת חמאס בעזה ומדינת פת"ח ביהודה ושומרון. מובילי ותומכי רעיון העוועים הזה טוענים שכבר היו דברים מעולם. במשך רוב ההיסטוריה המקראית בעידן המלכים חיו זו בצד זו שתי ממלכות עבריות, יהודה וישראל. מכיוון שמובילי ההזיה החדשה-ישנה הזאת נמנים בדרך כלל עם הציבור הדתי, מוטב שנלמד ממערכת היחסים בין ממלכות יהודה וישראל לפי תורת ישראל. להלן כמה קטעים קצרים מספרו של כותב שורות אלה, יעקב מעוז, "ירושלים ונינוה" בהפקת "לִישָׁנָא", שיצא לאור אך לאחרונה, ביום תשעה באב תשפ"ג.

"בימיו של המלך האשורי תִּגלַת פִּלאסֵר השלישי (727-745 לפנה"ס) מולכים בישראל בזה אחר זה, מנחם בן גדי ופקח בן רמליהו (733-747 לפנה"ס). תגלת פלאסר השלישי שולח את חילותיו לארץ ישראל לפי הזמנתו של אחז מלך יהודה, שהיה נתון תחת איום קיומי מצד ממלכות ישראל וארם. אחז פונה לתגלת פלאסר בלשון כניעה 'עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי, עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ אֲרָם וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, הַקּוֹמִים עָלָי' (מל"ב טז, ז). עקב כך עולה צבאו של תגלת פלאסר על ארם ועל ישראל, באזורי הגליל ועבר הירדן. הוא כובש, מחריב ומגלה בעיקר את המנהיגות" (ירושלים ונינוה, עמ' 35–36). בסופו של סיפור, בהזמנת ממלכת יהודה מחסלת האימפריה האשורית את ממלכת ישראל לצמיתות. מדוע נאלצה ממלכת יהודה לנקוט צעד קיצוני שכזה? מפני שאחותה הישראלית התעללה בה וסיכנה את קיומה: "במשך רוב תקופת השלטון האשורי במזרח הקרוב היו נתונות שתי הממלכות, ישראל ויהודה, במלחמה מתמדת ביניהן. במלחמה זאת היו כל האמצעים כשרים ובכלל זה שיתוף פעולה עם האויב ופשעים נוראיים שביצעו אלה באלה… 'וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ בִּיהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד… וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲחֵיהֶם מָאתַיִם אֶלֶף נָשִׁים, בָּנִים וּבָנוֹת וְגַם שָׁלָל רָב בָּזְזוּ מֵהֶם וַיָּבִיאוּ אֶת הַשָּׁלָל לְשֹׁמְרוֹן' (דבה"ב כח, ו–ח), (ירושלים ונינוה, עמ' 46–47). מי שלוקח את מודל הממלכות העתיקות יהודה וישראל, מקדם באופן פעיל מלחמת אחים בישראל המודרנית. מי שעושה זאת, מדרדר את החברה הישראלית אל המודל מפוקפק של החברה הפלסטינית; מדינת ארגון הטרור חמאס בעזה ומדינת הרשות הפלסטינית מבית היוצר של ארגון הטרור פת"ח ביהודה ושומרון.

לרעיונות, גם אם הזויים ביותר, עדיין יש כוח והם עלולים לשמש מקור השראה ומתן לגיטימציה לקבוצות זהות אחרות בחברה הישראלית לתבוע להן מדינה או לפחות אוטונומיה. יש עוד שתי קבוצות זהות שאינן רחוקות מכך. ערביי ישראל, שבחלקם מגדירים את עצמם פלסטינים לכל דבר ועניין, דורשים אף הם אוטונומיה. זה מכבר הם מתלוננים שאינם מעוניינים ללמוד לבגרות את תוכני משרד החינוך הישראלי, אלא ללמד היסטוריה ואזרחות פלסטינית על פי הנרטיב הפלסטיני בלבד. אינני מתווכח על תוכן טענתם, אם כי יש לי מה לומר, אין זה המיקוד כאן. מי שחווה את פרעות "שומר חומות" בשנת 2021 יכול להבין את הפוטנציאל הנפיץ של מתן השראה יהודית לתביעה של ערביי ישראל הפלסטינים. קבוצת זהות אחרת, שחלקים ממנה מכחישים את מדינת ישראל ואף יוצאים נגדה חוצץ, הן בעולם והן במדינות אויב, היא קבוצת הקיצון של יהודים אנטי-ציוניים. הללו באים בדברים הן עם הרשות הפלסטינית והן עם שלטונות הרשע של איראן כדי לחסות בצילם בארץ ישראל. כדי שזה יתרחש, יש לחסל את מדינת ישראל ולהמתין לימות המשיח. מדי שנה ביום העצמאות הם משמידים את דגלי ישראל ומטיפים לחורבן מדינת ישראל. כמוהם כמו יתר אויבי ישראל: "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד" (תהילים פג, ה). בפועל יש אזורי אוטונומיה בירושלים ובבית שמש שישראלים אינם מעזים להיכנס אליהם, כפי שלא ייכנסו לשכונות הענק המוסלמיות במאלמו שבשוודיה או במולנבק שבבלגיה.

תמונת המצב הפוטנציאלית היא שעל פיסת האדמה, מן הקטנות ביותר בעולם, יש תביעות להקמת מסגרות מדיניות ואוטונומיות ממספר גדול של קבוצות: מדינת חמאס, מדינת יהודה ושומרון הפלסטינית, מדינת יהודה היהודית, מדינת ערביי ישראל בגליל, במשולש ובנגב, מדינת יהודים אנטי-ציוניים ולבסוף מדינה של סתם ישראלים הטורחים להגשים את המפעל הציוני. אותם סתם ישראלים מצויים כעת במחלוקת עמוקה ביותר ומי יודע אם גם הם לא יבקשו להתפצל ולהיפרד שלא באופן ידידותי אלה מאלה. לפיצול זה קוראים במונחים המטעים "מדינת תל אביב" לעומת "ישראל השנייה".

מאחר שזו הזיה בעליל, אשר עלינו לגדוע אותה בעודה באיבה, אינני נכנס לשאלות משנה, איך יחוּלקו הנכסים בין היחידות המדיניות האלה והאם אפשרי הדבר מבחינה מעשית. חכמים ישראלים, צופי פני העתיד, החייבים להתנבא, יכולים ללמוד מהנעשה סביבנו במזרח התיכון. מדינת לבנון התיאורטית נחלקת לעדות המנהלות את עצמן ומריבות אלה עם אלה ללא הפסק. מריבה אין סופית שכזאת הצמיחה את ארגון הטרור "מפלגת האלוהים", חזבאללה, שניכס לעצמו את כל מדינת לבנון. מדינות סוריה ועיראק הפיקטיביות, שאותן ייסדו באופן מלאכותי שני שרי חוץ של מדינות הכיבוש בריטניה וצרפת (הסכם סייקס-פיקו), מתפרקות לנגד עינינו לקנטונים; הפירוק מונע חזרה למצב הקודם לפחות בעשורים הבאים. הוא הדין בתימן ואפילו בירדן, שאלמלא האינטרס הישראלי לשמור על שלמותה, הייתה אף היא מתפרקת מזמן.

שנים ארוכות מתקיים שיח בחברה הישראלית על ההשתלבות במזרח התיכון מבחינה מדינית, כלכלית, תרבותית ולשונית. רעיון נאה כשלעצמו ומי ייתן שיתקיים במהרה בימינו. אבל קבוצות בחברה הישראלית מבקשות להשתלב במזרח התיכון מן הצד האלים, המכוער והחשוך שבו. חלקים ממנה מבקשים לחקות את התפרקות החברה הערבית לעדות ולמלחמה אין סופית ביניהן. מישהו מוכן לנחש כמה מוסלמים רצחו מוסלמים בעשורים האחרונים במזרח התיכון? לא ספרתי, אבל אני מעריך שלפחות פי עשר מאוכלוסיית ישראל. אם זה המודל, הרי שאבדה תקוותנו!

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. אין שום סיכוי שמדינת ישראל תצליח לשרוד במבנה של קנטונים או קונפדרציה. לא מעשי.

    1. כבר כיום ישראל, משנת 1995, היא קונפדרציה אסימטרית (עם איו"ש ורצועת עזה) של 3 יחידות פוליטיות. יש הסכם. מוכר דה-יורה, ע"י המעצמות.
      עם כל הקשיים, שבהחלט קיימים, המבנה הפוליטי הזה מתקיים. רק צריך ללמוד את החומר.

  2. אתמול בתוכנית של אופירה וברקוביץ עלה רעיון הפרדת המדינות, או חלוקה וכדומה. ההסברים רק הוכיחו לי כי מדובר ברעיון הזוי.

    1. צודקת 100%. כל הקקפוניה ב"אופירה וברקוביץ" היא תכנית הזויה ללא יותר מדי רצינות.

  3. אתה מאמין באמת שאפשר לחזור לחזור לחיים נורמליים כאן? שבאמת יהיה פתרון? או חזרה למה שהיה כאן עד לא מזמן?

  4. ליעקב מעוז!
    המערכת הפוליטית באשר היא, שראשיתה במעבר מציד וליקוט ליצור מזון, התיישבות קבע, ופיתוח טכנולוגי בעזרת "פרי עץ הדעת", היא רעועה, ונוטה לקרוס, לא רק בארץ ישראל, אלא בעולם כולו. ראה מה קרה לאימפריה הרומית בעבר ומה קרה למעצמת-העל ברית המועצות בהווה. אפלטון כבר עמד לפני 2300 שנה על הליקויים היסודיים של המערכת הזאת והציע פתרון הנחשב לאוטופיה. גם קרל מרכס עמד על כך במאה ה-19 והציע פתרון שבינתיים אכזב מאוד אפילו אצלנו. לעניות דעתי הפתרון האופטימלי הוא בשינוי שיטת ממשל: מעבר מדמוקרטית, שאותה ביקר אפלטון, בצדק, למריטוקרטיה – לכולם יש זכות לבחור אך לא לכולם יש זכות להיבחר. על הנבחרים להוכיח גם כישורים וגם הכשרה כמו כמעט בכל ארגון היום – צבא, בתי חולים, בנקים אוניברסיטאות – ורק לא במערכת הפוליטית.

    1. הרי באימפריה הרומית ובברית המועצות, שאתה מזכיר בתגובתך. התקיימה בדיוק מריטוקרטיה. כולם בחרו אבל רק לאצילי רומא ולמנהיגי הקומוניזם הייתה אפשרות להיבחר. ונכון הם התמוטטו. אז איך אתה ממליץ היום על מריטוקרטיה? ואיך זה יהיה בישראל? רק בני רבנים או בני רוויזיוניסטים, או חברי קיבוצים יהיו בעלי זכות להיבחר?

  5. אין מצב כזה. יש אופציות: או כולם יחד, או אף אחד. אם לא נבין זאת מהר פשוט נפסיד את הכל. כן, חורבן בית שלישי.

  6. אם נתחלק למדינות אני לא רוצה שהמדינה שלי תקיים בכלל קשרים עם כמה מדינות כמו זאת של החרדים למשל

  7. אם בתוך אותה מדינה איננו מסתדרים, איך נסתדר בנינו כאשר נחיה בכמה מדינות שונות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

דילוג לתוכן