בעולם המדעים – הן מדעים מדויקים הן בתחומי הניהול – קיים המונח "סינרגיה". משמעות המונח היא שיתוף פעולה בין מרכיבים שונים הקשורים זה לזה כדי להשיג מטרה אחת או יותר.
בעולם הפיזיולוגיה מושג זה קשור לפעולה משותפת של איברים או שרירים; בעולם של תורת המערכות מושג זה קשור להסבר ארגוני על מחלקות שונות שחייבות לשתף פעולה ביניהן על מנת להשיג תפוקה ארגונית; בעולם הפסיכולוגיה סינרגיה קשורה ליכולת של קבוצה חברתית המורכבת מפרטים שונים לשתף פעולה כדי שהשלם יהיה גדול מסכום חלקיו. בכל המקרים התפוקה הסופית של הקבוצה תהיה גדולה מסכום התפוקות היחידניות של כל פרט בקבוצה. היכולת השונה של כל פרט בקבוצה והתיאום שלו עם פרטים אחרים יביאו לערך סינרגטי חיובי, הנובע מעבודת צוות יעילה.
לעומת זאת, כאשר מרכיבי הקבוצה נמצאים בקונפליקט מתמשך ואינם יכולים להגיע להסכמות, תיווצר סינרגיה שלילית, וזו תביא להתפרקות הקבוצה, אפילו אם הפרטים בה מוכשרים כל אחד כאינדיווידואל. בעולם הספורט הדבר בולט במיוחד כאשר רואים קבוצות של שחקנים מוכשרים מאוד שלא הצליחו להתגבש חברתית. קבוצות כאלה נכשלות במשחקים נגד קבוצות נחותות מהן מבחינת הכישרון אך טובות מהן בהרבה מבחינת עבודת הצוות, חלוקת התפקידים וניצול היכולות המשלימות של חברי הקבוצה.
בהשאלה של מושג הסינרגיה לחברה הישראלית, אני סבור שאפשר לזהות כי אנו נמצאים במצב של סינרגיה שלילית מובהקת. הקבוצות או השבטים השונים בחברה הישראלית חיים פיזית ובעיקר מנטלית באזורים שונים ובתפיסות עולם שונות – יהודים חילוניים, מסורתיים, חרדים, חרד"לים לצד ערבים מוסלמים, נוצרים, בדואים, דרוזים ועוד. כל זאת ללא חוקה, ללא גבולות באזור יהודה ושומרון ובמובנים רבים ללא גבולות נורמטיביים בשיח הציבורי.
המנהיגות הפוליטית במדינת ישראל נכשלת שוב ושוב ברצון וביכולת לגבש חזון והסכמות בנושאים של יהדות ודמוקרטיה, השתתפות וחלוקה בנטל, ועסוקה בעיקר במהלכים מגזריים ופופוליסטיים, שמשרתים אינטרסים פרטיים וקבוצות אינטרס אך יוצרים סינרגיה שלילית המפרקת את היסודות שחברה נורמטיבית אמורה להתבסס עליהם.
חוקרים שונים הציעו פתרון אפשרי למצב זה: אימוץ מבנה מדינתי פדרטיבי של קנטונים שונים, שינהלו את עצמם כלכלית, חברתית ותרבותית ויהיו כפופים לשליטת המדינה רק בתחומים קריטיים של ביטחון. הבעיה היא שגם לפתרונות כאלו נדרשת הסכמה, וזו נראית רחוקה ביותר בהעדר מנהיגות וללא החשיבה האסטרטגית הדרושה למהלכים מרחיקי לכת.
הסינרגיה השלילית הנוצרת בין הקבוצות השונות על בסיס ריחוק פיזי ומנטלי או סטריאוטיפים ושנאות, לצד מנהיגות פופוליסטית שמלבה את אש השנאה ומתנהלת על בסיס הישרדות אלקטוראלית קצרת טווח, אינה מבשרת טובות לעתידה של החברה הישראלית. דומה כי הממלכתיות הבסיסית והאינטרס המשותף – כמו אלה שהניעו את יצחק שמיר ושמעון פרס להקים ממשלת אחדות ב-1985, למרות היריבות הפוליטית העמוקה ביניהם, על מנת להתמודד עם משבר שאיים למוטט את כלכלת מדינת ישראל – הממלכתיות הזאת והאינטרס המשותף הזה נעלמו, וכעת אנו נמצאים במדרון חלקלק שהסינרגיה השלילית הנובעת ממנו עלולה לפרק את החברה הישראלית מבפנים.
26 תגובות
מה זאת אומרת "לפרק את החברה הישראלית מבפנים? האם לא אמרו כך כבר קודם? אולי דווקא מתרחש כיום תהליך הפוך?
בעולם הפיזיולוגיה (גנטיקה) קיים תהליך שנקרא הטרוזיס (און כלאיים). נדמה שכתהליך רב שנתי ישראל דווקא מתעצמת.
נדמה שישראל מתעצמת…
הלוואי שאתה צודק אבל המילה נדמה מעידה על פרשנות בעוד שהקיטוב בעם הוא לא פרשנות אלא מגובה לצערי הרב בנתונים וכוונתי להיבט החברתי והפסיכולוגי חברתי
אכן סינרגיה שלילית
אכן התפרקות
ובעיקר בשל שינאה שהולכת ומתדרדרת
אוי לנו
מקווה שזה לא יקרה ונתעשת
מקווה שזה לא יקרה ונתעשת
רעיון יפה, אבל לא ישים:
הן החרדים והן המתנחלים תלויים בחברה החילונית-יצרנית-לוחמת לקיומם
אם אני צריך להעתיק מקום מגורים, כבר עדיף לעבור למקום שמראש פטור מהחוליים של מדינת ישראל
הפיתרון היחידי לעניות דעתי זה שינוי שיטת הממשל בישראל, הקמה של ארבעה מפלגות בלבד (מרכז ימין, מרכז שמאל, חרדים, מיעוטים).
שלום זוהר
תודה על תגובתך
השאלה אם אכן יעלו את אחוז החסימה וישנו את השיטה זה מה שיפתור קיטוב חברתי עמוק.מעבר לזה במפלגות הקטנות בינוניות לא ייתנו לעשות זאת ויטענו לפגיעה בעיקרון הייצוגיות
דודי
מי שעוקב אחרי תוכניות בינלאומיות כגון "אג'נדה-21" ואו "אג'נדה 2030" של האו"ם, יכול להיווכח במגמה ברורה ומכוונת להרס טוטלי של רעיון "מדינת הלאום"- בכול מדינות המערב- וחתירה עקבית ומתמדת לקראת מצב של "ממשלה עולמית אחת" בשליטת האוליגרכיה הגלובליסטית, כמפורט (גם) בתוכנית רוקפלר משנת 2010 >> https ://t.me/TPlinx/481.
ההקצנה הגוברת הופכת את פתרון הפדרציה ללא ישים. תהיה כאן מלחמה בין מדינות הפדרציה
נגעת בעצם העניין רק מהכיוון ההפוך. בהקמת כל הפדרציות הקיימות בעולם, ללא יוצא מהכלל, התקיימו מלחמות דמים כאשר בסופן הצד החזק ניצח וכפה את הסידור הפדרטיבי. בחלק מהפדרציות הצדדים לא נרגעו ומלחמות מתעוררות מחדש מידי פעם. בכך לא שונה המצב בין הים לנהר מהמצבים ביתר המקומות ששם הסידורים הפדרטיביים אפשרו למקומיים לחיות במצב מתקבל על הדעת. בדיוק בכיוון זה מתקדם המצב הפוליטי גם כאן.
תודה על תגובתך יעקב
כתבתי שאופציה כזו קיימת של פדרציה אבל אני לא ממש חושב שזה יהיה פתרון ראשון ועדיפה לדעתי חוקה בהסכמה והגעה למיבנה פדרטיבי אפשרית רק כיתרון של ברירת מחדל
דודי
ניתוח מעולה. הבעיה היא שיש סינרגיה חיובית של שני גושים דתיים: החרדים והמוסלמים, המתרבים בהתמדה, והם אנטי ציונים. במציאות הגוש הציוני המקיים ומעצים את המדינה הוא ברובו חילוני או דתי / מסורתי מתון. במלים אחרות מדובר למעשה בשני שבטים בלבד: הציונים והאנטי ציונים. ישראל היא מדינת היהודים הציונית, לא מדינה יהודית לפי הפרשנות החרדית, ולא מדינת כל אזרחיה. היהודים הציונים הם אלה שהקימו את מדינת היהודים, והם אלה ששומרים עליה.
שלום אביבה
תודה על תגובתך
אל תשכחי שלא ניתן להגדיר את החרדים כגוש אחד .יש בתוכם זרמים שונים וצריך להיזהר בהכללות
החלוקה האמיתית בין השבטים בארץ לעניות דעתי היא בין הציונים לבין האנטי ציונים. בגדול נראה שהחרדים משתייכים לקבוצה הלא ציונית. אולי זו הכללה אבל מדובר ברוב, לפחות לפי מנהיגיהם. בכל קבוצה יש אינדוידואלים חריגים. אם יש חרדים ציונים הרוצים בהישרדות מדינת ישראל הציונית, אהלן וסהלן.
מתפרקים ונמוגים
מקווה מאוד שלא
ניתן לעצור תהליכים שלילים
המדרון אכן חלקלק. השיפוע גדול. המדרון גם רטוב מאוד.
אמת
נדמה שגם אתה מתחיל להבין שהסיפור אבוד אבל לא מוכן להודות בכך
לא אבוד אבל מאוד מסוכן
אמת
הרוב הרימו ידיים
בעייתי מאוד
הרגשתי כהרגשתך
תודה יזהר
דודי