לנשים החרדיות העובדות בהייטק

תחילת שיח עם כוח משמעותי בחברה החרדית
תמונה של אורית
פרופסור אורית חזן

להערכתי, אם יתפתח שיח עם החברה החרדית, האמהות החרדיות הן אלו שתובלנה אותו.

היות שנשים חרדיות רבות עובדות בהייטק, זו הזדמנות מצוינת להתחיל בשיח מגשר ולהבין מה עובר עליהן בימים אלה של מחאה חברתית, שמצד אחד הן חוות אותה במקומות העבודה, אך מנגד, בביתן, הן מושאיה.

המכתב להלן נכתב אליהן. העובדים והעובדות עם נשים חרדיות בהייטק, אנא העבירו אותו אליהן.

לאחיותיי הנשים החרדיות,

שמי אורית חזן ואני פרופסור בטכניון. עולמי היום-יומי שונה משלכן, אך הפנימיות שלנו דומה – כך פשוט האבולוציה עיצבה אותנו ומאפשרת לי להבין, ולו במידה מסוימת, את מה שעובר עליכן בעת הזו כנשים, כרעיות וכאימהות.

אני מניחה שבמגזר החרדי ידוע כי חלק מהלומדים תורה מוכשרים יותר ללמוד תחומים אחרים שנמנע מהם ללמוד, בין השאר בגלל היעדר מיומנויות. מעבר לכך, כנראה חלק מהלומדים בישיבות חווים תחושות תסכול, שכן במקום למצות את כישוריהם המיוחדים עליהם ללמוד תורה ולטפל בילדים, בשעה שאתן עובדות ומצליחות. ועכשיו עוד נותנים להם תמריצים נוספים לא לעבוד. אתם ובעליכן בוודאי מדברים על התקציבים האלה, שאינכם חפצים בהם, ומייחלים ליום שבו תימצא הדרך עבורם לבחור במה לעסוק ולעבוד בתחום המאפשר להם למצות את כישרונם.

ומה עם הבנים שלכן? גם הבנים, כמו הבעלים, לא בהכרח יכולים ללמוד כל היום לימודי קודש. וזה בסדר. גם לא כל הילדים החילוניים יכולים ללמוד כל היום רק מקצוע אחד, אפילו לא מתמטיקה, שכולם מהללים את חשיבותה. ייתכן שהילדים שלכן יכולים ומוכשרים ללימודי קודש, אבל בוודאי יש לכן חברה, עמיתה לעבודה, שאתן אשת סודה, ואתן מדברות איתה ושומעות את תסכולה מכך שהבן שלה יכול היה להצליח כל כך בציור. אבל מחוסר ברירה אתן ממשיכות לשלוח את הבנים המוכשרים שלכן לשם יום אחרי יום, ואתן יודעות שהם סובלים, ומעבר לכך, אתן יודעות שהכישרון שלהם בנושאים אחרים פשוט מבוזבז, ולו היו יכולים לפתחו, היו יכולים להיות מסופקים הרבה יותר –  ממש כמוכן.

רגע, ומה עם הגיוס? גם שירות צבאי יכול היה לתרום לבנים המוכשרים שלכן. שירות משמעותי שבו היו מנצלים את הכישורים שירשו מכן היו הופכים אותם לבוגרים בעלי ערך עצמי. לא הייתי חוששת שיוותרו על הערכים שלמדו בבית. בזכות החינוך שהענקתן להם, הם ישמרו על אמונתם.

אני מבינה שלמרות הרגשות שאתן חשות, אתן מצדיקות את החינוך שקיבלתן ואת הנחת העבודה שעל כל הגברים ללמוד רק לימודי קודש. ואני שואלת את עצמי: אולי יש ברירה אחרת? מדוע אתן ממשיכות לשתוק? הרי גם בכן ובמשפחותיכן פוגעים התקציבים הקואליציוניים שאושרו השבוע.  

החשש לצאת מהקהילה המגינה מוכר. אבל המוסכמות בקהילה שלכן רומסות גם, אך לא רק, אתכן, את הנשים, ואת זכויותיכן. מעבר לחיי המשפחה, המוסכמות האלה מדירות אתכן ממוקדי קבלת ההחלטות, אולי בגלל חשש מכישורי המנהיגות שאתן מפתחות במקומות העבודה. אבל אין צורך לצאת מהקהילה, גם בתוכה הכוח בידיכן לשנות דפוסי התנהגות וחינוך ולדרוש מעורבות גדולה יותר בקבלת ההחלטות. וברגע שתדרשו – תקבלו. פשוט תנסו. "לא" כבר יש לכן היום. קראו את ספרן של לינדה בבקוק ושרה לשבר Women Don’t Ask. המסקנה ברורה: ברגע שנשים מבקשות, הן כן מקבלות, בדיוק כמו גברים.

אנחנו מכירים אתכן, אנחנו מכירות אתכן. יש לכן יכולות מדהימות. אם תרצו להתחיל בשיח ולחשוב יחד, נהיה שם איתכן.

*

ניתן ליצור קשר עם פרופ' אורית חזן בדוא"ל:

oritha@technion.ac.il

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. מאחלת המון הצלחה בניסוי החשוב הזה. הלואי וזה יוביל לתהליך שילוב. יחד עם זאת אני לא בטוחה שה"ראש" של נשים חרדיות – בעיקר אימהות – הולך בכיוון הזה. החינוך במגזר החרדי מבוסס על וודאות מוחלטת בניגוד לספקנות המטופחת בעולם החילוני. הוודאות הזו מבוססת על אמונת פלדה בטוב שיגיע כתוצאה מציות ל"גדויילים" ולמערכת הקיימת, הכוללת את החלוקה בתפקידים בין נשים וגברים באופן ברור והכרחי.
    לימוד התורה בישיבות מקביל בעולם החרדי ללימוד באוניברסיטאות האייבי ליג בעולם החילוני, ובוגריו יהיו בעתיד הבכירים במערכת השלטון החרדי, האוטונומי היום והשואף למדינת הלכה מחר. לכן גם לנשים חשוב מאד שבעליהן וילדיהם יגיעו לשם. זה גם שיקול בשידוכים. הצבא לעומת זאת נחשב לאירגון פסול, הן מחשש להתפקרות, והן כי זה בזבוז זמן וכמובן יש בו גם סכנת חיים.
    הקריאה כאן לאחדות אינטרסים נשיים מבוססת על תפיסת עולם חילונית הטוענת לנחיתות האשה בעולם החרדי ועידודה "להתקדם". אני חוששת שבעיני האשה החרדית ההיפך הוא הנכון. הלואי ואתבדה.

  2. פניה יפה ומרגשת של אשת אקדמיה בכירה לציבור הנשים החרדיות על בסיס של חיבור ורצון לשיתוף פעולה ואחדות.

  3. מהיכרות אישית של הבעיה אני יכולה להגיד שהנשים החרדיות, כולל אלה שעובדות בהייטק מקבלות ולא מתקוממות את אפליית הנשים ואת ההתנהגות הכללית של בעליהן וכך הן מעודדות את התופעות השליליות.

  4. אני חושבת שאולי דוקא אלה שיצאו לעבוד בהייטק יחששו להיחשף כדי שלא יחסמו להן את המרחב.

  5. כל הכבוד על היוזמה האישית. אבל מדוע שהמדינה לא תירתם. זה אינטרס של כולנו.

  6. אני רוצה להגיד משהו אחר. אבל חשוב מאוד לנושא. חלק גדול מהתופעה של "חרדיות בהייטק" נובע מהנטייה הטבעית של חברות ההייטק למצוא כח עבודה זול ואפילו אם פירוש הדבר תפוקה נמוכה יותר באיכותה. ולזה יש היבטים שליליים.

  7. כל הכבוד לכל מי שמסתכל חיובית, מחפש פתרונות של חיבור ושלום

  8. זאת קבוצה שיכולה להביא את השינוי אם היתה עומדת לנוכח הגברים החרדים ודוחפת אותם לכיוון הרצוי. אלא שהן תומכות בגברים המשעבדים שלהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של משה

כצפוי, שונה!

על "טעות אנוש – רומן מתח" מאת שולמית לפיד

תמונה של יורם

הידד למשתמט!

הכנסת אישרה את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס

דילוג לתוכן