על הדה-לגיטימציה של אזרחי ישראל הערבים

בעקבות מאמרו של ד"ר גדעון שניר והדיון בו
תמונה של נח
ד"ר נח שמיר

לפני ימים אחדים התפרסם מאמר מאת ד"ר גדעון שניר שכותרתו הראשית, "טובת הכלל חייבת להילקח בחשבון" וכותרת המשנה, "הצורך בפסקת ההתגברות לאור מטרת-העל של מדינת ישראל". לאחר שקראתי את המאמר, ראוי, לדעתי, לשנות את הכותרות ל"מותר לרמוס את זכויות המיעוט הערבי למען טובת היהודים" ו"הצורך בפסקת ההתגברות כדי למנוע מבג"ץ להתערב ברמיסה", בהתאמה.

מטרת-העל של ד"ר שניר היא שרידותה של מדינה יהודית ועל כך אין לי ויכוח. כציוני, זו גם מטרה שלי. אולם מדוע המטרה הזו לא עולה בקנה אחד עם מתן זכויות שוות (חוץ מחוק השבות) למיעוט הערבי?

דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב, אלא הגנה לא מתפשרת על זכויות המיעוט וזכויות האזרח, בלי הבדל דת, גזע או מין. בג"ץ משתדל (לא תמיד בהצלחה) לדאוג לכך, וזה מפריע, ככל הנראה, לד"ר שניר ולכן הוא מצדד בפסקת ההתגברות, שתנטרל את בג"ץ (כדאי להתייחס לדבריו של פרופ' דרשוביץ, תומך נתניהו בעניין), ותומך בחוק הלאום, שמגדיר למעשה את המיעוטים הלא-יהודים כאזרחים מדרגה שנייה. ד"ר שניר אפילו מפרט בדיון ואומר "חוק הלאום אינו מושלם מסיבות שונות וציינתי שיש מקום לתיקונים מסוימים, לדעתי, בעיקר בנושא המיעוטים שקשרו את גורלם עם המדינה ומשרתים כחוק באופן מלא בשירות הלאומי (שלא כמו המוסלמים למשל) כלומר – זכויות וחובות!". מתוך הכתוב אפשר להבין מי לא זכאי לזכויות המלאות של אזרח. אלה שלא משרתים. האם זה כולל גם את החרדים? מובן שלא.

הגדיל לעשות ד"ר דגני, שבתום הדיון שלי עם ד"ר שניר בנושא כתב: "נח לא מבין שעמדותיו יביאו לאנרכיה והרס מדינת ישראל, כיוון שהן תומכות במאוויים של אלה אשר שואפים לחסל את המדינה". כמובן, ד"ר דגני, שהדרישה לשוויון זכויות אזרחיות למיעוט הערבי, שהוא האויב שלנו, תביא לאנרכיה והרס המדינה. ועוד הוסיף ד"ר דגני: "הוא עצמו כותב שאינו רוצה לחיות במדינה יהודית כיוון שהיא מפלה ערבים". ואילו אני כתבתי בפירוש שאיני רוצה לחיות במדינה שאינה דמוקרטית ולא הזכרתי מדינה יהודית. עצוב שיש החושבים שמדינה יהודית, משמעותה מדינה לא-דמוקרטית.

אני תוהה, עם כמה אזרחים ערבים דיברו הדוקטורים הנכבדים בשנים האחרונות? אני מכיר כמה פרופסורים ערבים באוניברסיטת בן-גוריון. נפגשתי עם רופאים ואחיות ערבים, בעיקר בעת שטיפלו בבני, מנוחתו עדן. במסגרת עידוד ההצבעה בנגב (ראו מאמר קודם 30.09.2022), נפגשתי עם מאות אזרחים בדואים ברחוב, בשוק, בחנויות ובבתי קפה. רובם המוחלט של האזרחים הערבים הם שומרי חוק, שרוצים להשתלב במדינת ישראל כאזרחים שווים. הם סובלים יותר מכולם מהפשיעה הלא מטופלת ברחובותיהם. הם גם סובלים מקיפוח ומדה-לגיטימציה מצד הציבור הישראלי.

לסיום, אבקש להשוות את המגזר הערבי לזה החרדי. גם בציבור החרדי יש מיעוט קיצוני המתנגד לקיומה של מדינת ישראל, עד כדי הופעות בעצרות באיראן. תרומתו של המגזר החרדי לחברה ולכלכלה בישראל פחותה בהרבה מזו של המגזר הערבי. האם התנהגותם זו מביאה להכללה סטראוטיפית של המגזר החרדי כאויב למדינה וכאיום על קיומה? מובן שלא. האם היא גורמת לדה-לגיטימציה ולקיפוח? מובן שלא. הרי הם אחינו היהודים ולכן אין חשש שהם יהוו איום.

אילו נכתב המאמר הזה במדינה אירופית או אמריקאית ואת מקום הערבים היו תופסים היהודים – הייתה קמה זעקה מוצדקת בטענה לאנטישמיות. אבל סטראוטיפים, גזענות ודה-לגיטימציה של הערבים בישראל מותרים באווירה הציבורית הקיימת היום בישראל, והמצב אף ילך ויחמיר בשנים הקרובות.

אני מאמין שהמיעוט הערבי של אזרחי ישראל לא מהווה סכנה לקיומה של המדינה היהודית, כזו שמצריכה נקיטת חקיקה מפלה נגדו, אלא להפך. יצירת האפליה, הדה-לגיטימציה והעמקת תחושת הקיפוח שלו הם-הם הסכנה האמיתית לשרידותה וגם לדמותה של מדינת ישראל.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

28 תגובות

  1. נח
    אין זו הפעם הראשונה שאתה מייחס לי דעות שאני לא מבין מהיכן הקרצת אותם,וכבר אחד הקוראים העיר לך על כך. למען הקוראים אחזור על העיקר:
    הכותרת החליפית שלך ""מותר לרמוס את זכויות המיעוט הערבי למען טובת היהודים" ו"הצורך בפסקת ההתגברות כדי למנוע מבג"ץ להתערב ברמיסה" היא עיוות מוחלט של כל מה שכתבתי. הקורא הנבון יזהה מיד שהתייחסתי לסוגיית "חוק השבות" שנועד מבחינתי ובצדק רק ליהודים! אף שיש הרואים בכך אפליה- אני מוכן לחיות עם הטיעון הזה. אבל מכאן- ציינתי במפורש שזכויות האזרח צריכות להיות שוות – אף שאין שוויון בחובות! ובכך אני מאשים את המגזר הערבי ואת המגזר החרדי כאחד, באותה מידה!
    ההשוואה שאתה עושה בין המגזר הערבי/ מוסלמי לחרדים בהיקשר לאיום על מדינת ישראל -הוא כול כך מופרך שחבל להשחית מילים על כך. כנ"ל לגבי פסקת ההתגברות- הצגתי רשימה של סוגיות משפטיות שבג"צ שהיה מעורב בהם- שראוי לדעתי שפסקת ההתגברות תעמוד מולם ונימקתי היטב מדוע. ציינתי רק אחת נוגעת למגזר הערבי והיא "איחוד משפחות" חד סיטרי שבעזרתו נכנסו למעלה מ 150 אלף פלסטינאים לישראל!!. מלבד זאת- לא נגעתי באף זכות אזרחית אחרת!! זה שאתה חושב שאישור בג"צ לעניין זה ראוי- אני רק יכול להצטער על כך. ואם תקרא את המאמר שלי היטב וודאי תשים לב שאני מעלה את פסקת ההתגברות כברירת מחדל, כי אם בג"צ יוכיח כי הוא שוקל בפסיקותיו גם את טובה הכלל לצד זכויות הפרט- ברוח "חוק הלאום"- כי אז יתייר הצורך בפסקת התגברות. מה לא מובן לך?
    אסתפק בשתי הערות אלה, כי תקצר היריעה ואני מנסה להימנע מלהעליב .כבר הצעתי לך בהזדמנות קודמת להתנתק, תנסה לעמוד בזה..

    1. גדעון: כשאתה מציע במאמר שלך מעין תכנית פעולה, שתדאג באופן אופטימתי למטרה של מדינה יהודית ובתור כלים לתכנית הפעולה הזו מצמיע את חוק הלאום ופסקת ההתגברות, זה לא ממש משנה למה אתה מתכוון, כמו שהסברת כאן. הכוונות שלך טובות. הבעיה היא שכאשר אתה מציע את התכנית הזו, לא אתה תהיה המוציא לפועל שלה, אלא בן דביר וסמוטריץ' והרעיונות שלהם מה לעשות עם התכנית שלך, שונות לחלוטין. לרכן, ההסברים שלך לא ממש רלוונטיים.
      אתן לך דוגמה. אחד החוקים שמתכוונים להעביר בקרוב הוא שלתומכי טרור לא יהיה יצוג בכנסת. מי יגדיר תומכי טרור? לא אתה ואני אלא בן גביר וסמוטריץ'. והם כבר כללו גם את רע"ם, כך שלדעתם כל הערבים הם תומכי טרור. גם אתה לא ממש מבדיל בין הצנגדות לכיבוש והבעת סולידריות עם הנכבשים לבין הרצון בהשמדת המדינה. לכן, בדוגמה הזו, יעבור חוק שימנע מערבים להבחר לכנסת. בג"ץ כמובן לא יאשר חוק הזוי כזה, אבל כאן תבוא פסקת ההתגברות ותנטרל את בג"ץ. אז השימוש בכלים שאתה מציע, לא יהיה לפי ההסברים שנתת כאן והכוונות הטובות שלך, אלא לפי מה שהשלטון הנוכחי ירצה. רק דוגמה, לא יודע אם זה יהיה המסלול, אבל הוא אפשרי.
      אגב, כיוון שאתה חושב שהערבים ברובם, כפי שהתבטאת כמה פעמים, רוצים בהשמדת המדינה, אני באמת לא מבין מדוע אתה רוצה לתת להם זכויות אזרחיות. אני לא רוצה לתת אותם לאויבים שלי…
      ובקשר לניתוק מגע בינינו, אם אתה רוצה, רצונך כבודך. אבל זכיוון שאני לא מתכוון להשאיר את הבמה לך ולד"ר דגני (שאיתו אכן יש נתק כזה), זה יגרום לי לכתוב מאמרים כגון המאמר הזה, כל פעם שאחשוב שהגדשתם את הסאה בחד צדדיות שלכם. הבחירה בידך.

    2. אגב, אני, כציוני, בעד חוק השבות, אבל צריך לאזן את חוק הלאום בחוק מפורש של שוויון זכויות, לפי מגילת העצמאות, שלא קיים עכשיו.

    3. לגדעון: שוב, כדי להבהיר ולחדד. אני לא שם דברים בפיך ומתייחס לא למה שכתבת, אלא כיוון שאתה מציע דרך פעולה, אני מתייחס לתוצאות הצפויות מדרך זו, שתהיינה שונות ממה שאתה מצפה, כיוון שדרכי הפעולה לא יהיו כפי שאתה מציע.

    4. גדעון, ממליץ לך לקרוא את מאמרו של אברום בורג בהארץ היום. משקף את דעתי במלואה. אני גם אהיה שותף ליוזמה שלו לשותפות יהודית ערבית.

  2. כמו בין הזיות מוסרניות למוסר מציאותי. נכון – רבים מערביי 1948 וצאצאיהם אומרים שברצונם להשתלב במדינת ישראל. לא צריך לדבר עם מאות מהם כדי לדעת זאת. אולם ערביי ישראל אינם עשויים לפי אותו שטנץ. יש בהם עובדי מערכת הבריאות מצוינים. אך יש בהם גם שונאי ישראל שאחדים מהם אפילו משרתים בכנסת. זו הדמוקרטיה הישראלית. אבל האם קיימת בעולם מדינה ערבית או מוסלמית שקיימת בה דמוקרטיה – כידוע שאין. אז מדוע שדווקא ערביי ישראל ישתלבו באמת בדמוקרטיה הישראלית? זו אשליה שנולדה בנבכי מחשבתו של שמיר. אם מדובר בבדואים הרי שעם קום המדינה היו בה כ- 12.000 בדואים. כיום הם מונים כ- 300.000 נפש. בהם אלפי נשים פוליגמיות מה"שטחים" שכבר ילדו עשרות אלפי ילדים, שלהם דודים ובני דודים ברצועת עזה או בסביבות חברון. האם אלה ייטלו על עצמם את עול הדמוקרטיה הישראלית? האם הם מוכנים ליטול על עצמם את כל החובות שנטלו על עצמם אזרחי ישראל? הדברים מדברים בעד עצמם ואינם אלא רק חלק ממציאות ישראלית שכל הזמן ערבים מתנכלים לה.
    האם שמיר יודע מה גודל והיקף העבודה שעושים (בהצלחה רבה) מנגנוני הביטחון הפנימי בישראל וכמה פעולות טרור נמנעו וכמה חיי אדם ניצלו בשנה החולפת בארץ? ד"ר שניר הצדק אתך למרות שהנך משתמש בכפפות משי בוויכוח שלך עם שמיר. איימן עודה, מציוניי אל אקצה הגדולים, כועס עליך מאד כשהוא קורא את דבריך.

    1. טוב, אתך זה קל, כי אני לא מרגיש צורך להתדיין אתך. לגדעון, אענה בערב, כשאתפנה.

      1. נח
        וודאי שזכותך לכתוב כול מה שעולה על דעתך, אבל מה שמפריע לי שאתה מייחס לי דברים שאני לא אומר, לא מתכוון, בעודך מפרש ומסלף כאופן מוטה ומכוון, ובכך מטעה את הקוראים, יש לך בעיה עם בן גביר וסמוטריץ (בזה יש בינינו הסכמה)- תקוף אותם ישירות. אני משתדל לא לדרדר את האתר לשיח לא מכובד ברמה הבין אישית.

    2. טוב, אתך זה קל. לא רואה צורך להתייחס לאדם שמתייחס אלי בזלזול.

      1. לא מתייחסים אליך בזלזול. ההפך הוא הנכון. מנסים להסביר לך שהצעותיך יגרמו ללבנוניזציה של ישראל. אתה מתעלם מה"מודוס אופרנדי" של האסלאם הערבי. דווקא כיוון שלא מזלזלים בך מנסים להסביר לך את המציאות כיוון שחסר לך ידע בעניין זה. בטוחים שלבסוף תבין.

        1. גדעון, אני מצטער אם לא הצלחתי להבהיר למה כתבתי את מה שכתבתי. אני לא מייחס לך דברים או כוונות שאנן מופיעות במאמר שלך. אני רק טוען שההצעות שלך הן הדרך לגיהינום הרצופה כוונות טובות. הכותרות החלופות שלי אינן מה שאתה מתכוון אליו אלא התוצאה שתהיה אם תיתן לבני העוולה את הכלים שאתה מציע לתת למדינה, כדי להגיע למטרה שאתה רוצה בה.

        2. אין לי בעיה לדון אתך בתנאי ש: 1. צא מאלמוניותך 2. תפסיק להתנשא ולקרוא לדברים שלי הזיות ולייחס לי חוסר הבנה
          אני לא נגד משילות, אבל תסביר לי בבקשה מדוע זכויות אזרח מלאות למי שיש לו אזרחות תביא ללבמוניזציה.

          1. לערבים ישראלים יש זכויות אזרח אישיות מלאות. לא זכויות לאומיות. יש להם אפילו יתרון על היהודים כיוון שאינם חייבים בגיוס לצבא. אבל אתה לא דרשת זכויות אזרח מלאות לערבים. דרשת את "התאמת" חוק השבות לפי רעיונותיך. לגבי הלבנוניזציה – קטונו מלהסביר לך את הדבר. הסבר יכול להינתן במערכת מושגים שלא מוכרת לך. כך על פי דבריך. על כן עם כל הכבוד אי אפשר למלא את בקשתך.

            1. למגיב האלמוני: 1. יש לך כנראה סיבה טובה לא לחשוף את זהותך. ניחא.
              2. לערבים יש זכויות אזרח מלאות רק לכאורה. האפליה מובנית וגדולה. מנצור עבאס ניסה לתקן ולא הספיק.
              3. תמצא לי איפה דיברתי על חוק השבות וניסיתי להתאים אותו. קצת התבלבלת. כתבתי אפילו בדיון עם גדעון שאני תומך בחוק השבות.
              4. לגבי חוק הלאום, הוא יוצר אזרחים סוג ב' ולא סתם הדרוזים כל כך כועסים עליו.
              5. ההתחמקות שלך מלהסביר את נושא הלבנוניזציה היא לא מכובדת ומתנשאת. אולי בגלל זה, אתה מסתיר את זהותך, כדי שיחשבו שאתה מומחה גדול בנושא, עד כדי כך שאני, הקטן, לא מסוגל לרדת לעומק מחשבותיך.

  3. הערכתך לגבי ההתנהגות של הערבים תלויה בהתנהגות שלנו
    לפני עשרות שנים הידועים היו אוהדי ישראל ולא מעטים מהם התגייסו בהתנדבות לצה"ל
    היום התמונה השתנתה מאוד כידוע

    1. זה נכון מאד והסיבות רבות. בעיקר תחושת הקיפוח וחוסר השוויון. אני שותף ליוזמה לבנות שותפות יהודית-ערבית אמיתית, שתשנה את המגמה הזו.

      1. אם אתה שותף ליוזמה לבנות שותפות יהודית-ערבית אמתית, כפי שאתה כותב, הרי שאתה מבזבז את זמנך לריק. שותפות כזו לא תוכל להתקיים לעולם. הסיבה – הקוראן מול התנ"ך. קשה לך לקבל זאת כיוון שהנך פיסיקאי מדופלם. תנסה לחדור לעומק העניין. אל תשכח, למשל, שחלק מסוים מהבדואים בישראל התקדמו בתחומים רבים אך ורק כיוון שהם חיים, לומדים ועובדים בישראל אצל היהודים. כיום חיים בישראל כ- 300.000 בדואים. מקור רובם בחצי האי ערב. הם וצאצאיהם נושאים על עצמם כשלושים פורמציות גנטיות שמופיעות בהרחבה אצל הבדואים בחצי האי ערב. חלק אחר הן נשים שהובאו מרצועת עזה ואזור חברון רובן בנישואי פוליגמיה. הן ילדו עשרות אלפי ילדים שלהם דודים ובני דודים מעבר לגבול. הם מתייחסים לעצמם כפלסטינים אויבי ישראל. הם מתרבים במידה רבה יותר מהישראלים. כבר כיום הם מתקיימים בקנטונים המתבדלים ממדינת ישראל. הבעיה שנגרמת לישראל מאוכלוסייה זו רק הולכת וגדלה. שלא לדבר על אוכלוסיית בקה-אל גרביה המחוברת בעבותות בלתי ניתנים להתרה עם בני עמם ומשפחותיהם בבקה-אל שרקייה. וכל אלו הינם רק מעט מתוך הסבך שבו הערבים בישראל נתונים. אז עם אלו אתה חושב שתצליח לקיים שותפות יהודית-ערבית אמתית? מילא הערבים, אבל לדעתך כמה יהודים ילכו אתך?

        1. למגיב: המבחן יהיה מבחן המעשה ולא הדיבורים. במי שמכיר את הדברים בשטח (לא כפיסיקאי, אלא זה שמדבר עם אנשים), אני חושב שיש סיכוי טוב. אכן, לא ברור מה יהיה הגודל, אבל הרבה דברים מתחילים בקטן. השמאל הישראלי תקוע כיוון שאין שותפות אמיתית. אתה חוזר לעייפה (בכל מיני כובעים) על התיאוריות שאומרות שאין סיכוי. הכי רע שיכול להיות הוא שתהיה צודק ואז המאמצים שלי ושל חברי יהיו לשוא. אני איש עשיה בתחומים רבים ומי שלא מנסה, ודאי שלא מצליח.

    2. רביב- אם אני מבין נכון, מה שאתה אומר הוא שכול העימות הזה בין היהודים והערבים (מלחמה, טרור וכו) הוא תוצאה של ההתנהגותם של היהודים. אני מתקשה/מסרב לקחת על עצמי את ה"אשמה" שעצם קיומה של המדינה הציונית במזרח התיכון- נחשבת עי המוסלמים לכפירה , וברוח הגיהאד יש להשמידה.. זה דומה למה שקרה ליהודים בגולה שבשבכול צרה (חולי, רעב, וכו) האשימו את היהודים , אז מה ההבדל? אני חושב הגיע הזמן להפסיק להתנצל על העובדה שאנחנו חיים בארץ אבותינו.
      לגבי הבדואים- אכן יש כאן בעיה קשה. נכון שבתחילת הדרך הם אפילו התגייסו לצבא ונלחמו בשורותיו- כפי שהבדוואים תמיד מקבלים את השליט החדש ומשתפים פעולה עם החזק. אז הם מנו 15 אלף נפש והיום יש בארץ- כבר 250 אלף (כי מותר להם לשאת 4 נשים ועם מענק הביטוח הלאומי ל 20 נשים במשפחה המורחבת- הפרנסה מצוייה ובמקביל אפשר לעסוק בפעילויות מכניסות הרבה יותר ..) הדרישה להמשיך אורח חיים נוודים במדינת ישראל הקטנה והצפופה כבר אינו יכול להתקיים ויש לערוך שינויים משמעותיים התואמים לעידן המודרני. אבל כאשר במקביל צעירי הבדוואים חשופים לתעמולה של התנועה האיסלמית ( האחים המוסלמים ) ודאעש- מתערבבים גורמים דתיים קיצוניים שאינם מקבלים את מדינת ישראל ולכן בקושי רק אחוז אחד מבני העדה הבדוואית משרתים היום בצהל. המורה הבדאויי שרצח 4 אזרחים יהודים בבאר שבע במאי 2021- לא עשה זאת כי רעב ללחם או היה חסר בית- רק משום ההסתה הדתית האנטי ציונית

      נכון שיש כאן בעיה ועדיין- לא מוכן לקבל את האשמה כולה למצב

      1. גדעון, אני מסכים אתך שבברור לא כל האשמה עלינו. אתה צודק במה שכתבת כאן, אבל האשמה היא גם לא כולה עליהם. אם יצא לך להיות בכפרים בדואים, מוכרים ולא מוכרים, זה עולם שלישי וכאשר מי שהיה חייל בדואי מספר לי שכשהגיע לחופשה מהצבא מצא שהרסו את בית משפחתו, אז כדאי שנבחן גם את עצמינו ונראה האם פעלנו כראוי לפתרון הבעיות, או שטאטאנו אותן מתחת לשטיח ולא התייחסנו לפתרונות שהוצעו בועדות שונות. קיצונים ורוצחים יש בכל החברות, אבל מרבית הבדואים עובדים ומנסים להיות אזרחים מהשורה. בעומר, כל הפועלים השחורים הם בדואים, אבל יש גם רופא ואחיות. יש מצב קיים וצריך להתייחס אליו ולטפח את תחושת השוויון והשותפות ולא את הקיפוח ותחושת אזרחים מדרגה שניה (מה שהם באמת). הפתרון לא יבוא מהאשמות הדדיות. לצערי, אני חושש שהעתיד לא צופה טובות בעניין.

        1. אני חושב שתכניתו של אודי פרוור היתה פריצת דרך אילו היה לנתניהו הביצים לממש אותהוסופו שקבר אותה לצד פתרונות נוספים במהלך 12 שנות שלטונו ודאג – כמו תמיד – להעביר בעיות קשות למישהו אחר. מהיום- אסור לאפשר לו להחלץ- וככול שיתמהמה – הבעיה רק תחריף עד כדי מלחמת אזרחים. נכון שברמת הפרט (החייל החוזר לכפר והבית הרוס) זו טרגדיה ידועה מראש כי צו הריסה ניתן כבר לפני שנים…הפתרון הוא ברמת הקהילה כולה והוא אכן יהיה קשה אך בלתי נמנע.

          משפחת רנא אבו פריחה (בדווית מ תל- שבע במקור) מתגוררת מזה 20 שנה בעומר, האם נפטרה ב 2017 וסרבו לבקשת המשפחה לקבור אותה בבית העלמין של עומר בטענה שאי אפשר במקום כזה לפתוח בית קברות ליהודים, מוסלמים, נוצרים (קתולים פרוטסטנטים וכו). בסוף נקברה בעיירה ג'ת מקום הולדתה. מעניין כיצד התמודדתם עם אי השוויון הזה בעומר

          1. גדעון: אכן, ההתחמקות מיישום תוכניתו של פראוור היתה אסון ואת תוצאות ההזנחה, כולנו נשלם, אבל הפתרון הוא לבנות שיתוף ולא מלחמת אזרחים.
            אני לא הכרתי את סיפור הקבורה הזה ולא היו לו הדים, כאן אצלנו. כחילוני, לי אין בעיה לקבור כל אחד בכל מקום, אבל אני בהחלט יכול להבין את הדתיים שלא מאפשרים למיעוט קטן לבנות להם חלקה בבית הקברות. יש אפליות מזעזעות יותר.

  4. מול דה לגיטימציה של התושבים הערבים, יש כמובן דה לגיטימציה של הישראלים היהודים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן