חזון אחרית הימים בגרסה המודרנית

עשרה עקרונות שיבטיחו את עתידה של ישראל לאורך זמן
צילום של אליהו
אליהו וידן

אזרחי מדינת ישראל שמוצאם מוגדר כיהודי, נחלקים לשני עמים: ישראלי ויהודי. דמעות התנין וזעקות השבר הצדקניות על השסע שבין החרדים לחילונים, על שנאת חינם ועל מלחמת אחים – הן קלישאות חסרות משקל ואמת פנימית. אלה הם שני עמים נפרדים ושונים, על פי כל אמת מידה ועל פי כל קריטריון, על אף מוצאם המשותף, לכאורה. זו מלחמת עמים, לא מלחמת אחים.

בעת הזאת, המאה העשרים ואחת, עם ניכר על פי ארצו ועל פי שפתו. הישראלים, כעם, ניכרים בשפתם – העברית, ובארצם – ישראל. היהודים החרדים ניכרים, על פי בחירתם לפני כ-2000 שנה, כבני העם היהודי, על פי שפתם – העברית, ועל פי דתם – היהודית.

היהודים החרדים החיים במדינת ישראל נבוכים. מחד גיסא, רואים הם את עצמם כבשר מבשרו של העם היהודי; קהילה כאחת מקהילות הדת הפזורות ברחבי העולם, וניכרות בדתן היהודית ובשפתן העברית. מאידך גיסא, רואים הם את עצמם כבשר מבשרו של העם הישראלי, שארצו ישראל ושפתו עברית. עליהם להכריע לאיזה עם הם שייכים – היהודי או הישראלי? מהו, לדידם, מקור הסמכות העליונה בעולם הזה, בשונה מן העולם הבא – ההלכה היהודית, או חוקי-היסוד וכנסת ישראל?

ללא הכרעה שכזו ייחרב בית שלישי, טרם הקמתו; וזאת לא משנאת חינם, אלא ממלחמת זהויות.

לעומת הקהילה היהודית החרדית בארץ, הקהילה היהודית החרדית בארצות הברית חיה באושר ובשלווה, ללא כל חשש שתפרוץ מלחמת אזרחים. מדוע לא לאמץ את המודל האמריקני גם בישראל?

להלן כמה סיבות עיקריות להשתלבותם המוצלחת של היהודים החרדים בחברה האמריקנית: ראשית, בארצות הברית יש הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה, וסובלנות בסיסית כלפי בני דתות שונות; שנית, הלאומיות האמריקנית מבוססת על שותפות אזרחית וקבלת החוקה ולא על מוצא אתני משותף. כל אדם מכל קבוצה אתנית או דת כלשהי יכול להיות לאמריקני בזהותו; שלישית, ארצות הברית היא מדינת מהגרים המורכבת מקבוצות אתניות שונות. היהודים אינם נתפסים כחריגים אלא מהווים קבוצה אחת מני רבות; ורביעית, היהודים תורמים לחיי הכלכלה, המדע והתרבות באמריקה, תרומתם היא משמעותית וזוכה להערכה רבה.

מעט נתונים: 468,000 החרדים בארה"ב מהווים 0.13% מהאוכלוסייה; 1,175,000 החרדים בישראל מהווים 12.6% מהאוכלוסייה, וצפויים להגיע ל-16% בשנת 2030. זהו, בלשון המעטה, מיעוט גדול מהכיל.

הדרישה הבסיסית של שוויון בפני החוק, זכויות וחובות, אינה ישימה כיום בהקשר של החברה החרדית בישראל. חוק הגיוס, לימודי ליבה, תורתו אומנותו, צביון המרחב הציבורי, שמירת השבת, הצומות והימים הטובים והנוראים – הם כולם בבחינת קלישאות, מוקשים שלא נמצאה הדרך לנטרלם.

האם מודל מדינה אחת לשלושה עמים הוא הפתרון? מודל זה הוא אומנם נאיבי ואוטופי, אך הוא גם הפתרון היחיד שיכול, בעיקרון, להבטיח חיים לאורך זמן למדינת ישראל.

אפשר למקם את שלושת העמים על הציר הפוליטי: בקצה הימני – החרדים והמשיחיים היהודים; בקצה השמאלי – הקנאים המוסלמים הפלסטינים; ובתווך – הישראלים הליברליים, החרדים למרכזיותם. על הספקטרום, בין הקצוות למרכז, נמצאים המסורתיים לדרגות מסורתיותם או חילוניותם או ליברליותם.

מיזוג שלושת העמים החרדים, כל עם לענייניו הוא, לכדי עם ישראלי אחד, בן שלוש (או יותר) קהילות דת, יכול להתממש אם יכובדו העקרונות הבאים:

  • הסמכות העליונה והיחידה, לכל דבר ועניין, נתונה בידי השילוש הקדוש: הכנסת, הממשלה ובג"ץ.
  • שוויון מוחלט בזכויות ובחובות.
  • הסכם עם הרשות הפלסטינית, באופן כללי, על פי הגבולות וההסדרים שנקבעו בהסכם אוסלו, ובהתניות הבאות:

         –  לא יפונו התנחלויות שלא ירצו בכך. המתנחלים שלא יפונו יהיו אזרחי המדינה הפלסטינית בעלי אזרחות כפולה, כשם שתושבי אום אל-פחם הם אזרחי מדינת ישראל.

         –  ירושלים, בירת ישראל הנצחית (עם הפסקות), תחולק על פי בסיס לאומי, ישראלים כאן, פלסטינים שם. אין שום קדושה בכפרים הערביים של עוטף ירושלים, שמצדיקה להעניק לתושביהם ביטוח לאומי; ולגזול מהם את זכותם להגדרה עצמית.

         – האתרים הקדושים ינוהלו על ידי כוהניה של כל דת, לפי העניין.

  • גיוס חובה לשירות לאומי למשך תקופה אחידה, לכל האוכלוסייה, ללא יוצא מן הכלל, וייקוב הדין את ההר. אופציות שירות: צבא, משמר אזרחי, משטרה, כיבוי אש, איכות הסביבה, הוראה, בתי חולים, סיעוד ועוד. כל איש וכל אישה – על פי המגבלות האישיות או הכישורים או הנטיות הפיזיות, המנטליות והקוגניטיביות.
  • חינוך חובה חינם מלידה ועד גיל 18. 65% מהתכנים של תוכנית הלימודים יהיו אחידים לכל הסקטורים ויכללו לימודי ליבה, תכנים אוניברסליים ותכנים ישראליים. יתר 35% יכללו תכנים סקטוריאליים, לכל סקטור, להוציא ריטואלים דתיים.
  • הזכות להשכלה גבוהה, מקצועית או אקדמאית, חינם, תוקנה רק למי ששירתו שירות לאומי.
  • לא תתקיים "זכות השיבה"; ולעומת זאת, תבוטל "הפרה הקדושה": "חוק השבות". לא ייתכן שלכל יהודי בעולם, או למי שמתחזה לכזה, בשונה מכל האומות, תעמוד, לנצח, הזכות לאזרחות רזרבית, למקרה שתתרחש שואה, חס ושלום. נדמה כי גם יהודי העולם לא יחושו נפגעים מגזרה זאת, וייתכן שאף יברכו על ביטול מדיניות האפרטהייד, שזהו ביטויה המובהק ביותר.
  • יותרו קליטת "עולים", או "שבים", או "איחוד משפחות" בשיעור מסוים מן האוכלוסייה, שיעור שיהיה אחיד לכל הסקטורים.
  • שירותי דת ולימודי דת ימומנו PER CAPITA מתקציב המדינה, בנפרד ממערכת החינוך, לכל סקטור.
  • צביון המרחב הציבורי ייקבע ברמת הרשות המקומית, באופן דמוקרטי.

אפילוג: כשם שקרא שמשון הגיבור אל אלוהיו, "זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה" (שופטים טז, כח) – כך נקרא אף אנחנו: תחזקנה ידי העם בישראל אך הפעם הזה, למען אשר יתקיים חזון אחרית הימים, בגרסתו המודרנית חזון המדינה האחת לשלושה עמים. ובא לציון גואל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. מי שחושב שהחרדים יתפשרו, טועה. לא יזוזו אפילו במילימטר

  2. אליהו וידן היקר,
    חד משמעית – לא. זכות השיבה של יהודים לישראל הנה היסוד להקמת המדינה. תפרק את היסוד – הבית יתמוטט.
    מה הכנסת לכאן את ביטול מדיניות האפרטהייד? האם אינך יודע שמי שסובלים הכי הרבה ממדיניות אפרטהייד
    עד כדי איום בג'נוסייד זו האוכלוסייה היהודית בישראל?
    חזון מדינה אחת ל- 3 עמים? כל המוסלמים כאן הם עם אחד? אולי גם הם נחלקים ל- 2 שני עמים, או אולי אף יותר?
    אליהו היקר – תפנים. קודם כל ולפני הכל ישראל היא מדינה יהודית. נכון. יחידה מסוגה בעולם. בישראל מתקיימת דמוקרטיה ליברלית.
    כל היתר חייב להיגזר מזה. ההצעה שהבאת מהווה מתכון לכאוס רבתי.

    1. וכעת אין כאוס? וכל רוסי לא יהודי לא יכול להפוך תמורת סכום לא גבוה ליהודי ישראלי שממשיך לחיות ברוסיה? וכל מוסלמי יכול להתחתן עם כמה מוסלמיות מחו"ל ולהביאן ארצה ולהפוך אותן לישראליות? וכל ישראלי שלישי מוציא דרכון נוסף זר והוא גם ישראלי וגם אזרח של מדינה אחרת? ועוד ……

    2. שלום לך יצחק דגני,
      לאחר מלחמת העולם השנייה, צירוף מקרים מדהים ובלתי אפשרי, הביא להקמתה של מדינת ישראל:
      – השואה הגדולה בתולדות האנושות ובעקבותיה- מאות אלפים של יהודים עקורים וחסרי בית;
      – שידוד מערכות גיאופוליטי שהתבטא בוואקום שלטוני במזרח התיכון, בחסותה של בריטניה;
      – התנהלות פוליטית של מדינות העולם (ברובן), נדירה מאין כמותה, שנובעת מתחושות אשם ואי צדק, ולא מאינטרסים .
      – הכרת אומות העולם בזכות אבות מופרכת וחסרת תקדים, שמלפני 3000 או 2000 שנה.
      כיום הדברים שונים.
      המצוקה כיום היא של העם הפלסטיני והאהדה הבינלאומית ניתנת לו. מדינת ישראל מחזיקה, בניגוד לחוק הבינלאומי, בשטחי הרשות הפלסטינית. חוק השבות אינו היסוד של קיומנו. קיומנו נישען על החוק הבינלאומי, על צה"ל ועל לגיטימציה בינלאומית.
      מן הבחינה מוסרית, שלשמחתנו אינה תופסת בחוק הבינלאומי, זכות הפלסטינים על הארץ, ממנה גלו לפני 74 שנים, חזקה לאין שיעור מזכותנו על הארץ, ממנה גלינו לפני 2000 שנה. ויתור על חוק השבות יקל עלינו למנוע את זכות השיבה מהפלסטינים, תנאי הכרחי בכל הסכם עתידי. זה יכול להיות פתיח סביר למשא ומתן לשלום וזאת במחיר זעום: עיון מהיר בגוגל מלמד שמספר העולים לא בהכרח עולה על מספר היורדים.
      באשר לכאוס: אנחנו כבר נמצאים בתוכו. בין 12 ל- 14 מיליוני התושבים (איש אינו יודע את המספר המדויק) השוהים בחבל הארץ שבין הירדן והים- כמחציתם אינם מכירים בלגיטימיות של מדינת ישראל. כמחצית מן היהודים באותו חבל ארץ אינם מכירים בלגיטימיות של הממשלה. ללא הסכם שתי המדינות לשני עמים – חורבן הבית השלישי הוא רק עניין של זמן.

      1. גישתך מסולפת מנקודת מבט היסטורית. מה השטות הזו – זכות הפלסטינים על הארץ חזקה מזכותנו?
        אינני מוצא לנכון להיכנס לוויכוח אתך. בוודאי לא על חורבן בית שלישי. אם תקרא את דברי גיורא קימל בהמשך תתחיל להבין את המציאות.

  3. מסובך מאוד ולא יודעת אם אפשר ליישם
    אלא שכל האלטרנטיבות לא פחות בעייתיות.

  4. אני חולק על הרעיון לבטל את חוק השבות. למראית עין נראה כי ישראל מפלה בין יהודים בכל העולם שיש להם זכות אוטומטית להתאזרח בישראל ובין דחיית שיבת צאצאי הערבים שברחו מישראל במלחמת השחרור. אבל יש נקודת מבט שונה. יהודי בניכר שחש מצוקה עקב אנטישמיות זכאי להחשב כפליט. בתקופת השואה היו מעט מאד מדינות שאפשרו ליהודים להמלט מהשמדה, למשל שבדיה, ספרד, ברית המועצות, סין ויפן. דווקא ארץ ישראל הייתה חסומה עבורם. כל המדינות האלה הן מדינות זרות לעם היהודי והיהודים לא נטמעו בהן. ישראל היא המדינה היהודית היחידה בעולם ולכן היא פתוחה לקליטת כל יהודי בעולם שהיא בעצם רואה אותו כפליט. הערבים שעזבו את בתיהם עשו זאת עקב מלחמה שנכפתה על ידי מדינות ערב כי בהכירם את אחיהם הם צפו לטבח ללא אבחנה כאשר הצבא היהודי יקרוס אז למה להם להשאר באיזור אסון. הייתה להם ברירה לעזור ליהודים נגד הפולשים אך הם ראו את עצמם בצד של הפולשים, ורצו לצפות בטבח ממקום בטוח. למרבה המזל הישוב היהודי שרד את המתקפות של כל המדינות השכנות ועוד היה צריך לקלוט יותר ממליון פליטים יהודים מארצות ערב. חלק מערביי ישראל לא ברחו וחלק מאלה שברחו שבו והם אזרחים שווי זכויות בישראל. בעיית הפליטים הערבים נוצרה על ידי מדינות ערב. הערבים תושבי הארץ בחרו לנטוש את ישראל במקום לתת כתף וללחום לצד היהודים נגד הפולשים כמו שעשו הדרוזים. לכן יש להתייחס אליהם כאל בוגדים ללא זכות שיבה. לעומת זאת חוק השבות הוא הזכות של כל יהודי שחש מצוקה בניכר לשוב לצור מחצבתו. ביטול חוק השבות הוא הכחשת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי.

  5. זה הגיוני ולא מעשי. כי כולם מתעקשים לא להיות הגיוניים ולא מוכנים להתפשר.

  6. אתה מבסס את דעתך על הגיון. החרדים במוצהר לא מתבססים על הגיון. יש להם לכאורה צו והם ממלאיםם אותו. ובסופו של דבר כוח עליון דואג להם. אי אפשר לנהל משא ומתן מול ציבור כזה

  7. הכל נשמע הגיוני אולם אין שום סיכוי להסכמה על עשרת העקרונות, ואפילו לא על חצי מהם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך