תנו לי נקודת משען….

חזון מגילת העצמאות – בסיס ערכי לחברה הישראלית
תמונה של איתן
ד"ר איתן אדרס

המאמר נכתב ביחד עם ד"ר ראובן גל ועם ד"ר נוהאד עלי

תמונה של ראובן
ד"ר ראובן גל
ד"ר נוהאד עלי

זה שנים שהחברה הישראלית שסועה בצירים רבים: שמאל מול ימין, חרדים-חילונים, יהודים-ערבים, מזרחיים-אשכנזים, מרכז-פריפריה וכו'. גם מפלס הדמוקרטיה בירידה, האי-שוויון בין קבוצות האוכלוסייה גדל והמתח בשיאו. עדות לכך ראינו במו עינינו באירועי מאי 2021. הרעיון המרכזי שהביא להקמת המדינה – הציונות – איבד רבות מכוחו: קיים פער משמעותי בתפיסת ערכי הציונות בין מרכיבים שונים בחברה הישראלית ובמיוחד לא ניתן להתעלם מהעובדה שכשליש מאזרחי המדינה – בעיקר ערבים וחרדים – אינם מזדהים עם ערכים אלה כלל, או אף מתנגדים להם. התחושה היא שבשנה ה-75 לעצמאותה מדינת ישראל חווה משבר חברתי מעמיק והולך אשר פוגע בחוסנה. עוצמה צבאית ושגשוג כלכלי הַייטֶקיסטי עלולים שלא להספיק לשמירת לכידותה של החברה הישראלית ולהמשך קיומה של מדינת ישראל העצמאית כמדינה יהודית ודמוקרטית, ערכים שלאורם קמה. המערבולת הפוליטית המלווה אותנו בשנים האחרונות ממחישה את עומק המשבר.

בדומה לקריאתו של ארכימדס במאה השלישית לפני הספירה – "תנו לי נקודת משען ואזיז את כדור הארץ" – כך גם האתגרים שהמדינה ניצבת בפניהם כיום קוראים לבדיקה מעמיקה של הפרדיגמות המעצבות את פני החברה הישראלית, תוך חיפוש נקודת משען שיכולה להביא לתיקון החיוני. למשימה זו נרתמו חוקרי מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, בעזרתם של 40 אישים ישראלים מוּכָּרים, נשים וגברים, מתחומי עיסוק שונים, מכל קצות הקשת הפוליטית, בעלי רקע, אמונות, השקפות עולם וגילים מגוונים, ובהם גם ערבים וחרדים. בראיונות עומק עם כותבי המאמר פרסו בפנינו אישים אלו את מחשבותיהם, חששותיהם ותקוותיהם לגבי עתידה של מדינת ישראל. בשיחות אלו הם הצביעו על "הרעיון המסדר" והערכים החשובים (בעיניהם) שעליהם יש להשתית את החברה הישראלית בעשורים הקרובים.

על אף מגוון המרואיינים והדעות, צוות המחקר (שנוסף לכותבי המאמר כלל את יו"ר המוסד פרופ' זאב תדמור, לשעבר נשיא הטכניון, ופרופ' עירד יבנה, מנכ"ל מוסד שמואל נאמן) זיהה מכנה משותף שעבר כחוט השני בדבריהם של כל המרואיינים כמעט. בלא שכיוונו לכך מלכתחילה, התגלה לחוקרים שהמכנה המשותף הזה מתלכד אחד-לאחד עם פרק החזון במגילת העצמאות, שעיקריו:

"המדינה תהיה מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום… תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות … אנו קוראים … לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים."

על מנת לבחון את מידת ההיתכנות של השימוש בערכי פרק החזון של מגילת העצמאות כבסיס ל"רעיון מסדר" שיהיה מקובל – עם כל מורכבותו – על הציבור הישראלי בעשורים הבאים, ערכנו סקר עמדות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית (שבוצע בעברית על ידי חברת "מדגם" בהנהלת מנו גבע ומינה צמח) ושל האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל (שהועבר פנים אל פנים בערבית, באחריות ד"ר נוהאד עלי).

סקר העמדות אשר נערך בקרב 700 מרואיינים יהודים (מעל גיל 18) המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת (טעות דגימה 3.7%) העלה ש-79% מהנשאלים היהודים תומכים בכך שפרק החזון במגילת העצמאות מתאים לשמש כחזון משותף לכל אזרחי מדינת ישראל.

בדומה, סקר העמדות בקרב 504 מרואיינים (מעל גיל 18) מהחברה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת, העלה שעל אף הביקורתיות של הערבים על ההתייחסות של משטר המדינה כלפיהם, 71.8% מהנשאלים הערבים תומכים בכך שפרק החזון במגילת העצמאות מתאים לשמש כחזון משותף לכל אזרחי מדינת ישראל.

נוסף לשאלה מרכזית זו, נמצא גם שמעל מחצית מהנשאלים בשתי הקבוצות (51% מהנשאלים היהודים ו-69.6% מהנשאלים הערבים) סבורים שאימוץ פרק החזון במגילת העצמאות תהיה לו השפעה חיובית על היחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

אלה הם ממצאים חסרי תקדים: סדר גודל שבין מחצית לשלושה רבעים מהאוכלוסייה הישראלית הבוגרת, יהודים וערבים כאחד, תומכים כעת בהצבת פרק החזון של מגילת העצמאות כבסיס לרעיון מסדר שיביא לגישור וקירוב בין הקבוצות היריבות, המשוסעות כיום, בחברה הישראלית. נראה שנקודת המשען הארכימדית נמצאת באותה מגילה שנכתבה לפני 74 שנים.

בד בבד עם הממצאים מעוררי התקווה, תוצאות הסקר מצביעות גם על ספקנות לגבי היענות הקבוצות השונות באוכלוסייה. אכן, אימוץ וחיזוק פרק החזון של מגילת העצמאות מחייב התגייסות של כל גורמי המנהיגות בישראל לפעולה נחרצת רב-ממדית. זו צריכה להתקיים הן במערכת הפוליטית על כל גווניה, הן בארגוני החברה האזרחית למיניהם והן במערכות החינוך השונות במדינה. בדומה לקריאה שהושמעה כבר בעבר הרחוק, על מנהיגי ישראל לגייס כעת עוז לתמורה מעמיקה בטרם תתחולל פורענות ללא-תקנה.

*

ד"ר איתן אדרס, ד"ר ראובן גל וד"ר נוהאד עלי הם עמיתי מחקר בכירים במוסד שמואל נאמן, הטכניון.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. חברים יקרים
    למען האמת אני מופתע שנמצאו 70-80 אחוז בלבד ולא 100 אחוז תמיכה ברשימת ערכי מגילת העצמאות, אני מתקשה למצוא מישהו שימנע מלחתום על רשימה כזו ברוח חזון אחרית הימים של הנביא "וגר זאב עם כבש". נוח להתבסם בשאיפה לשלום גלובלי, זה עושה טוב לנשמה, וכאן מגיע האבל- שחסר במאמר כובש הלבבות.
    לתפיסתי, חסר דיון מקדים לאיזו מטרה הוקמה מדינת ישראל. ומכן שאלת המפתח: "מהי מטרתה של מדינת ישראל?", תשובתי למיטב מצפוני היא:" להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי בארץ ישראל, לדורות רבים ככול האפשר". ולפיכך כול מעשה שאינו תומך ישירות בהשגת תכלית זו- או שלא יעשה כלל, או שמקומו יהיה בסדר עדיפות נמוך יותר (לפחות נקודתית), וזה נוגע לכלל שאלות אקטואליות חשובות כמו מהי שיטת הממשל הרצויה (האם מדינת "כול אזרחיה"), האם לאפשר אוטונומיה לכול מיעוט אתני לאומי (ברוח ערכי החירות האישית מגילת העצמאות), האם שירות ביטחון חובה לכול, האם כפייה או הפרדת הדת מהמדינה, וכך הלאה.
    אי אפשר לנתק את ישימות רשימת הערכים מהמציאות הייחודית של העם היהודי במזרח התיכון. לכן, יהיו ערכי האישיים אשר יהיו, היום אני יותר הובס מאשר קאנט, כי חפץ חיים אני ברוח מטרת קיומה של מדינת ישראל.

    1. לד"ר איתן אדרס וחובריו –
      אז מה – אתם מכינים תשתית רעיונית להפיכת מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל תושביה? מבקשים להתחרות עם מכון ון-ליר?

  2. מחקר יוצא מהכלל. את היהודים שואלים בעברית. את הערבים בערבית. ממש אותה משמעות מבחינה מחקרית. מתאים בהחלט לסיפור המפורסם שהאיש שלא ידע לשחות טבע באגם שעומקו הממוצע 25 ס"מ. גם הציטוט עוז לתמורה בטרם פורענות שהושמע מפי עובדיה פורת בכינוס פוליטי, ממש מתאים לעניין. פורת התכוון שחייבת לבוא תמורה בטרם תאבד מפלגתו את השלטון. וזה באמת קרה בהמשך הדרך.
    חברים יקרים ב"מוסד שמואל נאמן", ד"ר איתן אדרס וכל היתר, המחקר שלכם, כולל כל המלומדים שהשתתפו בו, נערך תוך הטעיית ציבור הנשאלים, מתוך מגמה מתוכננת, או אקראית, להתעלם מעובדת היסוד העיקרית שהיוותה בסיס להקמת מדינת ישראל – הציונות. דהיינו, היותה של ישראל מדינה יהודית. להזכירכם – "בארץ ישראל קם העם היהודי" וכיו"ב.
    יש לחשוש שלפחות היהודים שנשאלו במחקר זה לא ירדו לסוף העניין. אולי בכוונת מכוון. האם היה ברור לנשאלים שכאן נפתח פתח לשינוי הפרדיגמה של ישראל כמדינה יהודית? כאילו כדי למנוע פורענות.
    בגדול ההפך הוא הנכון. שינוי הפרדיגמה יהפוך את ישראל לעוד משהו כמו לבנון. ואז הסוף ברור. רק צריך להסתכל על "נקודות המשען" של המשטרים סביבנו, בערבית כמובן, וגורלם המלבב ברוח השריעה השוויונית.
    כבר נאמר – "חכמים היזהרו בדבריכם", קל וחומר ב"מוסד שמואל נאמן".

  3. מעניין שדווקא בתקופה של שסע ומריבות יש הסכמה גדולה ועקרונית בין רוב תושבי ישראל.

  4. השילוב של שלושה חוקרים גם הוא יש תו תרומה לרצינות המאמר

  5. מאמר כזה שהנו יצירה של שלושה דוקטורים ממוסד מכובד, איננו דבר מובן מאליו באתרי אינטרנט

  6. היום אין לנו הנהגה ולא ערכים שיכולים לשמש תשתית למסמך לאומי מכוון ומחייב

  7. רק פיתרון של שתי מדינות לשני עמים יוכל אולי להביא לקיום של ערכים נעלים גלובליים, וליישומם. הדרכים האחרות, שכנראה כעת מובילים אליהם, יהפכו כל הצהרה גבוהה לבדיחה. זה בגלל חוסר היכולת לממש עקרונות כאלה באוויה ובמציאות שתקרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך