תנו לי נקודת משען….

המאמר נכתב ביחד עם ד"ר ראובן גל ועם ד"ר נוהאד עלי

זה שנים שהחברה הישראלית שסועה בצירים רבים: שמאל מול ימין, חרדים-חילונים, יהודים-ערבים, מזרחיים-אשכנזים, מרכז-פריפריה וכו'. גם מפלס הדמוקרטיה בירידה, האי-שוויון בין קבוצות האוכלוסייה גדל והמתח בשיאו. עדות לכך ראינו במו עינינו באירועי מאי 2021. הרעיון המרכזי שהביא להקמת המדינה – הציונות – איבד רבות מכוחו: קיים פער משמעותי בתפיסת ערכי הציונות בין מרכיבים שונים בחברה הישראלית ובמיוחד לא ניתן להתעלם מהעובדה שכשליש מאזרחי המדינה – בעיקר ערבים וחרדים – אינם מזדהים עם ערכים אלה כלל, או אף מתנגדים להם. התחושה היא שבשנה ה-75 לעצמאותה מדינת ישראל חווה משבר חברתי מעמיק והולך אשר פוגע בחוסנה. עוצמה צבאית ושגשוג כלכלי הַייטֶקיסטי עלולים שלא להספיק לשמירת לכידותה של החברה הישראלית ולהמשך קיומה של מדינת ישראל העצמאית כמדינה יהודית ודמוקרטית, ערכים שלאורם קמה. המערבולת הפוליטית המלווה אותנו בשנים האחרונות ממחישה את עומק המשבר.

בדומה לקריאתו של ארכימדס במאה השלישית לפני הספירה – "תנו לי נקודת משען ואזיז את כדור הארץ" – כך גם האתגרים שהמדינה ניצבת בפניהם כיום קוראים לבדיקה מעמיקה של הפרדיגמות המעצבות את פני החברה הישראלית, תוך חיפוש נקודת משען שיכולה להביא לתיקון החיוני. למשימה זו נרתמו חוקרי מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, בעזרתם של 40 אישים ישראלים מוּכָּרים, נשים וגברים, מתחומי עיסוק שונים, מכל קצות הקשת הפוליטית, בעלי רקע, אמונות, השקפות עולם וגילים מגוונים, ובהם גם ערבים וחרדים. בראיונות עומק עם כותבי המאמר פרסו בפנינו אישים אלו את מחשבותיהם, חששותיהם ותקוותיהם לגבי עתידה של מדינת ישראל. בשיחות אלו הם הצביעו על "הרעיון המסדר" והערכים החשובים (בעיניהם) שעליהם יש להשתית את החברה הישראלית בעשורים הקרובים.

על אף מגוון המרואיינים והדעות, צוות המחקר (שנוסף לכותבי המאמר כלל את יו"ר המוסד פרופ' זאב תדמור, לשעבר נשיא הטכניון, ופרופ' עירד יבנה, מנכ"ל מוסד שמואל נאמן) זיהה מכנה משותף שעבר כחוט השני בדבריהם של כל המרואיינים כמעט. בלא שכיוונו לכך מלכתחילה, התגלה לחוקרים שהמכנה המשותף הזה מתלכד אחד-לאחד עם פרק החזון במגילת העצמאות, שעיקריו:

"המדינה תהיה מושתתת על יסודות החירות הצדק והשלום… תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות … אנו קוראים … לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים."

על מנת לבחון את מידת ההיתכנות של השימוש בערכי פרק החזון של מגילת העצמאות כבסיס ל"רעיון מסדר" שיהיה מקובל – עם כל מורכבותו – על הציבור הישראלי בעשורים הבאים, ערכנו סקר עמדות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית (שבוצע בעברית על ידי חברת "מדגם" בהנהלת מנו גבע ומינה צמח) ושל האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל (שהועבר פנים אל פנים בערבית, באחריות ד"ר נוהאד עלי).

סקר העמדות אשר נערך בקרב 700 מרואיינים יהודים (מעל גיל 18) המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת (טעות דגימה 3.7%) העלה ש-79% מהנשאלים היהודים תומכים בכך שפרק החזון במגילת העצמאות מתאים לשמש כחזון משותף לכל אזרחי מדינת ישראל.

בדומה, סקר העמדות בקרב 504 מרואיינים (מעל גיל 18) מהחברה הערבית, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת, העלה שעל אף הביקורתיות של הערבים על ההתייחסות של משטר המדינה כלפיהם, 71.8% מהנשאלים הערבים תומכים בכך שפרק החזון במגילת העצמאות מתאים לשמש כחזון משותף לכל אזרחי מדינת ישראל.

נוסף לשאלה מרכזית זו, נמצא גם שמעל מחצית מהנשאלים בשתי הקבוצות (51% מהנשאלים היהודים ו-69.6% מהנשאלים הערבים) סבורים שאימוץ פרק החזון במגילת העצמאות תהיה לו השפעה חיובית על היחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

אלה הם ממצאים חסרי תקדים: סדר גודל שבין מחצית לשלושה רבעים מהאוכלוסייה הישראלית הבוגרת, יהודים וערבים כאחד, תומכים כעת בהצבת פרק החזון של מגילת העצמאות כבסיס לרעיון מסדר שיביא לגישור וקירוב בין הקבוצות היריבות, המשוסעות כיום, בחברה הישראלית. נראה שנקודת המשען הארכימדית נמצאת באותה מגילה שנכתבה לפני 74 שנים.

בד בבד עם הממצאים מעוררי התקווה, תוצאות הסקר מצביעות גם על ספקנות לגבי היענות הקבוצות השונות באוכלוסייה. אכן, אימוץ וחיזוק פרק החזון של מגילת העצמאות מחייב התגייסות של כל גורמי המנהיגות בישראל לפעולה נחרצת רב-ממדית. זו צריכה להתקיים הן במערכת הפוליטית על כל גווניה, הן בארגוני החברה האזרחית למיניהם והן במערכות החינוך השונות במדינה. בדומה לקריאה שהושמעה כבר בעבר הרחוק, על מנהיגי ישראל לגייס כעת עוז לתמורה מעמיקה בטרם תתחולל פורענות ללא-תקנה.

*

ד"ר איתן אדרס, ד"ר ראובן גל וד"ר נוהאד עלי הם עמיתי מחקר בכירים במוסד שמואל נאמן, הטכניון.