טרגדיית הזיכרון הישראלי

מעורבותן של משפחות שכולות בשיח המפלגתי
צילום: Damsow commons.wikimedia.org

כותב שורות אלה איננו ניחן בתכונת אומץ הלב שיש לרבים וטובים בישראל. רק לאחר לבטים רבים הנני בא להציע את תפיסתי בשאלה הרגישה של מעורבות משפחות שכולות, מתוקף היותן משפחות שכולות, בשיח המפלגתי.

לא לחינם נקראות המפלגות בשם זה, שהרי הוא מכיל מניה וביה יסוד של פלגנות. החברה הישראלית נתברכה באירועי פלגנות ואפשר לומר שמדי יום אנו שוברים שיאים חדשים בעוצמת השיח האלים ובקעקוע מתמיד של הביטחון הלאומי החברתי. נותרו רק כמה חלקות חברתיות טובות שטרם עלה בידנו להשחיתן, והן המעט המחזיק את המרובה, ובלעדיהן אין לנו כל תוחלת. אחת מהן היא "חג" יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. היום האיום והנורא הזה שימש במשך רוב שנות עצמאות ישראל כחג הלכידות החברתית של יהודי ארץ ישראל. אין לנו יום אחר בלוח השנה העברי שבו רוב מוחלט של החברה מתכנס סביב ערך גדול אחד; ערך הזיכרון של בנות ובנים שמסרו נפשם למען ביטחוננו והביאו את המעצמה האזורית ישראל למקום המופלא שבו הינה כיום.

הנה כי כן, גם על חלקה אלוהית זאת מאיים המשחית. קבוצות גדולות והולכות מאיימות לקעקע את מידת הלכידות החברתית סביב אחד מאחרוני הערכים שסביבו קיימת הסכמה רחבה. מלחמת איתנים פורצת בהתקרב יום הזיכרון בין מחייבי ושוללי הטקסים האלטרנטיביים, בין מקיימי ומחריבי הטקסים של יהודים עם ערבים ובין סוחרי אמונות ודעות לבין מתחסדים וטהרנים. לכל המהומה הזאת נוספה כעת קבוצת משפחות שכולות שבחרה לתקוף את הממשלה הנוכחית. היא פרסמה מודעה בעיתון "מקור ראשון", בשבת האחרונה, וזה לשונה: "לא רוצים חיבוק מכם! אנו, משפחות שכולות, שהקרבנו את היקר לנו מכל, דורשים שחברי הממשלה עם תומכי הטרור לא יגיעו לטקסי הזיכרון של קרובינו שנרצחו על ידי מחבלים". מעל לכיתוב זה מופיעה תמונתם של נפתלי בנט, יאיר לפיד ומנסור עבאס. (ראו צילום בתחתית המאמר כאן). אין צורך בפרשנות מעמיקה כדי להבין את כוונת החתומים ולכן אקצר. הדבר הראשון, שני יהודים ציוניים בני ציוניים ועתירי זכויות נחשבים בעיני מחברי המודעה חבריהם של תומכי טרור. בדומה האשימו את ראש הממשלה דאז יצחק רבין, עד שהרוצח הנתעב ירה בגבו ובגב האומה היהודית שלושה כדורים בוגדניים. כדי להמחיש לקוראים במי מדובר, הוסיפו את התמונה שבה מופיעים נפתלי בנט, ראש ממשלת ישראל החוקית, יאיר לפיד, שר החוץ של ממשלת ישראל החוקית ומנסור עבאס, חבר חוקי בכנסת ישראל החוקית. האחרון נחשב תומך טרור ואילו הראשונים חבריו של תומך טרור. לכן הזדהותם הטבעית והממלכתית עם משפחות השכול נדחית בשאט נפש, כאילו הזכות להשתתף בטקסי הזיכרון שמורה ליהודים מסוימים בלבד ולפי קריטריונים שיקבעו חותמי העצומה ודומיהם.

אמנם אין קשר ישיר ליום הזיכרון, אך חובה להזכיר שמנסור עבאס הוא המנהיג הערבי-פלסטיני הראשון בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי שבחר לפעול לשילוב הציבור הערבי במדינת ישראל ובחברה הישראלית. אם הוא יצליח במפעל ההיסטורי הזה ואם נדע לעזור לו בכך, ייתכן שבימי הזיכרון הבאים יהיו פחות נופלים בקרב ופחות נרצחים בחוצות ישראל. באותה השבת שבה פרסמה קבוצת המשפחות השכולות את המודעה האיומה הזאת, בחר ראש המחבלים של עזה לתקוף את מנסור עבאס, לאיים עליו ולהסית את העולם הערבי והפלסטינים נגדו. בה בעת התפרסמו ידיעות על איומים ברצח ראש ממשלת ישראל. כך יוצא שבאופן אבסורדי את הממשלה הזאת מובילים אנשים מאוימים משני הצדדים. המשמעות היא שכוחות מנוגדים לחלוטין, יהודים ומחבלים, משתפים פעולה כדי לחרב את ממשלת ישראל החוקית.

אפשר להבין מה עורר אותי מרבצי כאשר באתי לכתוב את הדברים האלה ולא מבלי לבטים קשים. בעיניי יום הזיכרון הוא היום המקודש ביותר במעגל השנה העברי. לבושתי, גזרתי על עצמי תענית מלאה ביום זה רק לפני כעשרים וחמש שנה. לנגד עיניי עומדות תמיד דמויותיהם של שליחי מערכת הביטחון ואני משתדל בכל יום למלא את צוואתם הרוחנית חברתית. הם נפלו כדי שאנו הנותרים נדע לשמור את מה שהם נפלו למענו. הם נפלו כאשר הגנו על ישראל מאויב הצר עליה מבחוץ ואנו הפכנו למחבלים בישראל מבית. אין לך ביזוי גדול מזה של זכר הנופלים. צערי עמוק מתהום רבה על שקבוצת משפחות של נופלים בַּקְרַב ונרצחים בפעולות טרור של האויב המר, היא בתורה תורמת כעת להרס האווירה ביום המיוחד הזה והיא שמקדמת את פירוק הלכידות החברתית בישראל. זאת לדעת, כי אין ביטחון צבאי לאומי מבלעדי הביטחון ההדדי החברתי. אם נחדל לכבד אלה את אלה, על אף דעותינו השונות נמצא את עצמנו תלויים אלה בצד אלה בידי אויבינו, וכבר היו דברים מעולם.

שאלה חמורה אחרת היא, האם למשפחות שכולות זכות עודפת בדעותיהן המפלגתיות על פני כל משפחה אחרת מן השורה. בטרם אומר את אשר אומר, אסייג את דבריי בכך שקבוצת המשפחות הנ"ל איננה בהכרח מייצגת את כל המשפחות השכולות ואף לא את מרביתן. אך מקרה זה העלה את השאלה העקרונית. המשפחות השכולות הן בבת עינה של החברה הישראלית. בזה אין מקום לוויכוח מבחינת כותב שורות אלה. עם זאת, לא רק שאין להן זכות עודפת, אלא שהן צריכות להיזהר יותר מכולם שלא לערב את זכרם המקודש של יקיריהם בשאלות מפלגתיות. בוודאי שלא לתקֵף את דעתם המפלגתית בכוח השכול. אלו הן שתי קטגוריות נפרדות לחלוטין. השכול מזכה את המשפחות בכבוד לזכר יקיריהם מצד הקהילה, בתמיכה נפשית ובסיוע כספי מצד המדינה. אך בענייני מפלגות, לא רק שאין זכות עודפת אלא שיש אפילו חובה עודפת. החובה היא לעשות ככל שניתן לחזק את הלכידות החברתית בישראל. גם מפני שזוהי צוואתם של הנופלים; גם מפני הכבוד שרוחשת להם החברה וגם מפני הסבירות שקולם יישמע באהדה יתרה בקרב רוב הציבור הישראלי. בל נשכח לרגע קט, יום הזיכרון לחללי מערכת הביטחון ולנפגעי פעולות האיבה הוא חג הלכידות החברתית בישראל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. מזדהה עם המסר. אחים אנחנו. שנאת אחים היא האויב המסוכן ביותר.

  2. מסכים לכל מילה. אין גבול לשנאה והצביעות וחבל מאד שזה פולש גם לתחום הזה. המשפחות האלה, שלוקחות לעצמן זכות פוליטית ב"זכות" השכול, פוגעות בעצם התייחסות הקודש של הציבור כולו לשכול בכלל ולמשפחות השכולות עצמן.

  3. למה לא שומעים את מנהיגי האופוזיציה שקוראים לאנשיהם להפסיק להסית ולא לפגוע בעצרות הסיכרון.

  4. מסכים לחלוטין, בלי הלבטים שליוו אותך בכתיבה זו
    בתודה

  5. כל הכבוד לד"ר יעקב. כולנו חייבים להרים קול כנגד המעשים הלא מכובדים שהופכים למסוכנים.

  6. מה שקרה בטקס יום הזיכרון, הצעקות הבזויות ובעיקר "בוגד", גרם לי להתבייש שמי שגם הם מכנים עצמם ימניים, שייכים כאילו לאןתו מחנה איתי

  7. מי שלא מכבד את סימלי השלטון בישראל, ראוי לבוז. ראש הממשלה הוא של כולנו.

  8. בשום מקרה אינני שומע מילה של המנהיג הדגול של הימין כנגד הסתה. הוא לא מבין שאם אפילו הוא יחזור לשלטון זה ישחק נגדו. ובעצם התנהגות כזאת זה רק מוריד לגמרי את הסיכוי שיחזור לשלטון. די.

  9. דינו של בוגד הוא חמור ביותר
    לקרוא לראש ממשלה נבחר בוגד זו לדעתי עבירה קשהלמה לא מטפלים באנשים מנבלי הפה, גם אם חלקם הורים שקולים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך