לא מכבר חגגנו את ט"ו בשבט, חג האילנות החביב, שבו נוהגים לנטוע עצים ולאכול מפירות הארץ. זוכר אני איך בצעירותי ציפינו לצאת יחד – מורים, תלמידי בית הספר והורים מלווים – לנטוע שתילים קטנים במצע אדמה ולראותם גדלים עם השנים. כחלק ממנהגי החג, היינו מתכנסים כל בני המשפחה ערב קודם ואוכלים מפירות הארץ, יבשים וטריים. אך השנה, לצערי הרב, על גבו של חג חשוב זה, המציין את פריחת האילנות והבשלת פירותיהם, יש המנסים לעשות הון פוליטי.
מראות המקומיים המתעמתים עם כוחות הביטחון ומנסים למנוע בכל מחיר את נטיעת העצים המתבצעת על ידי קק"ל בדרום הארץ, חסימת כביש 25, או עקירת השתילים שעות ספורות לאחר שנשתלו, היו מחזות לא נעימים.
ההתפרעויות בנגב בשל אותן נטיעות אשר עוררו את זעמה של סיעת רע"ם, והגעתם של חברי כנסת מהליכוד לדרום, אינן מוסיפות להרגעת הרוחות. בשנים האחרונות אנו עדים לעליית מדרגה באירועים המתרחשים בנגב: פורעי חוק לוקחים את החוק לידיים ומבצעים פוגרומים כנגד משתמשי הכביש.
לטענת המתפרעים, האירועים הם על רקע אותן נטיעות מדוברות של קק"ל בנגב, ובשל העובדה שגורמים בקק"ל לא הגיעו עימם להידברות מבעוד מועד, ולא עדכנו אותם על כוונותיהם לנטוע עצים במטרה להפריח את שממת הנגב.
לצערי הרב, עוצמת האירועים רק גוברת בעידודם של חברי הכנסת מהסיעות הערביות. אותם חברי כנסת המגיעים לשטח, מסיתים ונהנים מחסינות פרלמנטרית המונעת עיכובם או מעצרם על ידי המשטרה. חברי הכנסת הערבים, בעבר ובהווה, טוענים כי המשטרה מפעילה אלימות יתר כלפי המפגינים "התמימים" המבקשים לשמור על אדמתם.
אודה ולא אבוש, כי אובדן המשילות בדרום אינו חדש. אך נדמה כי אט אט אנו עדים להמשך לאירועי "שומר החומות", הפעם סביב סוגיית הנטיעות. מאחורי כל אירוע שבו ערביי ישראל נוטלים חלק, עומד איזה "טריגר" שלטענתם הביא את הפורעים לכלות זעמם כנגד אוכלוסייה יהודית. כבר כתבתי בעבר, כי האוכלוסייה הערבית ברובה אינה מעוניינת באלימות אשר תוביל לצמצום זכויותיה במרחב הציבורי, ולדעתי אף נכון לתת לה זכויות. עם זאת, על כלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים, להבין כי אנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית. העם בישראל מאס לשמוע או לראות השכם וערב אירועים שבהם קומץ פורעי חוק מוסת, מתפרע ותוקף.
הגיע הזמן לומר לא עוד. הפסקת הנטיעות ל-48 שעות של הידברות אינה מצב לא תקין. האם בכל פעם שרשויות במדינת ישראל יבקשו לנטוע, לסלול או לבצע עבודות, יהיה עליהן לנהל משא ומתן לפני?
לצערי הרב, נוכחנו לראות "כי עם האוכל בא התיאבון" ובכל עת שמשהו לא מוצא חן בעיני ערביי ישראל, הם פונים לאלימות ולכוח הזרוע. התנהלותם זו מביאה את מנהיגינו להיכנע לדרישותיהם ולסחיטה הפוליטית רק בשביל להימנע מאותם מראות. כמו באישור "חוק החשמל", המאפשר חיבור מבנים בלתי חוקיים לתשתיות החשמל. התגובות האלימות מצד החברה הערבית בכל עת שהיא מבקשת להעביר מסר ציבורי או פוליטי, חייבות להיפסק לאלתר.
האוכלוסייה הערבית חייבת להבין, כי קומץ פורעי חוק אלים זה גורם לה נזק הרבה יותר גרוע מהתוצאות שהיא משיגה בסופו של יום. בל נשכח שערביי ישראל עדיין משלמים על אירועי "שומר החומות", הן במעצרים המתבצעים בשטח על ידי המשטרה, אף על פי שכבר חלף זמן רב מההתפרעויות, והן בפן הכלכלי.
13 תגובות
כתושב עומר שבדרום, חשתי את הדרום הפרוע וחוסר המשילות על בשרי, במשמע יריות בלילה(שגם פגעו בכמה בתים), בהתפרעות צעירים בדואים בכבישים וגם אירועי זריקת האבנים בכבישים, כחלק מהתסיסה בפרשת הנטיעוטת. הפעילות האינטנסיבית של המשטרה בהחלט הביאה לירידה ואפילו הפסקה של חלק מהבעיות.
ואחרי שאמרתי את זה, יש לי בעיה עקרונית עם המאמר הזה. זהו תיאור חד צדדי, שאינו מזכיר אפילו את הבעייה של הבדואים ואת צרכיהם ומראה באיזו מידה הם נחשבים לאזרחים סוג ז'. ראשית, הנטיעות האלה לא באו לשמר את הטבע ולחזקו. החברה להגנת הטבע מתנגדת , לפחות בחלק מהשטחים שבהם נוטעים, לנטיעות, בטענה שהם לא מתאימים לטבע המדבר ופוגעים בו. לכן ברור שהמטרה היחידה של הנטיעות היא לתפוס שטחים שבהם רוצים למננוע את התתפשטות הבדואית. נכון, יש בעיה בהתפשטות הזו, אבל צריך לפתור אותה בצורה מושכלת ולא בתקיעת אצבע בעין. השטח שעליו קמה הסערה (ולא בשטחי נטיעות אחרים) הוא שטח שבמחלוקת והבדואים טוענים שהם יושבים עליו עוד מהתקופה שלא תועדה במסמכים והוא נחוץ לפרנסתם. הנטיעה דוקא במקום הזה היתה פרובוקציה, עם קריצה ברורה לבייס בוחרים.
יש בעיה ענקית של הבדואים בדרום. הזנחה פושעת של הממשלות, שלא מביאה בחשבון את הגידול הטבעי, הצורך בפרנסה והצורך במגורים, גרמה להתפשטות נרחבת ולכפרים בלתי מוכרים. הבדואים נכנסים לכל ואקום שמאפשר להם את זה , כשלא מוצעים להם פתרונות אלטרנטיביים. הם בהחלט לא צדיקים, אבל לא מותירים להם הרבה ברירה. יש הצעות להסדרה (אם אני לא טועה, האחרונה הייתה של בני בגין), אבל הם לא נידונו וודאי שלא יושמו.
הפתרון ארוך הטווח, שצריך להתחיל אותו מיידית, הוא הסדרה ע"י הקמת יישובים חדשים וריכוז התושבים בהם, אבל בניגוד לפעם הקודמת שבה זה נעשה, גם יצירת מקורות תעסוקה, ע"י הקמת איזורי תעשיה, כמו שעושים לישוב יהודי חדש. ובעיקר, הכי חשוב שזה יהיה בהדברות ובשילוב הבדואים בכל פיתרון ובזה רע"ם יכולה להיות המנוע העיקרי.
נטיעות פרובוקטיביות יוצרות בעיה, לא פתרון.
ראשית, תודה על תגובתך המלומדת.
שנית, אובדן המשילות בדרום, הוא איינו חדש, ומתפרץ בכל פעם מחדש,( שומר חומות, טו בשבט, ועוד).
בנוסף, אני מזכיר כי עד לפני עשור ויותר בדואים שירתו בצה"ל. אין לנו בעיה עם הבדואים, הבעיה קיימת אם תופעת הפשיעה.
חובה בוודאי להדברות, אך עליהם גם לקבל את מוסדות המדינה לטוב ולפחות הטוב.
אני לא סבור, כי רע" מ או מפלגה כזו אוחרת הם הפתרון, לרוב המפלגות האלו לצערי הרב איינם פועלים לטובת מי שהם מייצגים.
אני גם סבור, שמשרד החינוך חייב להכנס בכל הכוח לאותם ישובים, וללמד אותם עברית ולימודי הליבה, כדי שלא יגיעו לגיל 18 ללא ידע בסיסי.
אם זאת, קיימת בעיה חלק מאותה אוכלוסיה, הם פירות של נשים שניות ושלישיות, שהם תוצר של איחוד משפחות, ונאמנותם לצערי לעיתים מוטלת בספק.
יש כעת ממשלה חדשה. אני תקווה שהיא תפתור את מה שיצרה הזנחה רבת שנים. אם היא תצליח היא ראויה. אם לא צריך להחליף גם אותה. אבל כל זה דורש זמן, וסבלנות, ופעולה נמרצת.
אכן ממשלה חדשה, אך עם אפס אופציות לקידום מהלכים ותכנון על אובדן המשילות המתמשך.
מהלכים בחברה הערבית בכלל, ובפזורה הבדואית חייבת להיות תוכנית של מערכת החינוך, להכניס מורים ומורות ללמד את הילדים, עברית ולימודי הליבה.
זו השיטה שתוביל לאורך זמן לשינוי המתבקש.
לסטיב בלחסן הנכבד
היטב עשית בהעלותך את הנושא הכאוב של בעיית המשילות של מדינת ישראל בדרום. הבעיה קיימת כבר שנים רבות (הגנבות של אמצעי לחימה מבאלי"ש – צאלים למשל). עניין זה הנו עוד שלב בתהליך הלבנוניזציה של ישראל שהגיע גם לצפון מזרח המדינה. על פי מה שהתפרסם, אפילו באתר זה, מתגוררים בישראל מאות אלפי מוסלמים, מוסלמיות וצאצאיהם, שנכנסו לישראל ללא היתר ולא רק שזכו לחיות כאן אלא גם זכו לתשלומי ביטוח לאומי וכיו"ב. טיפשות ועצימת עיניים של הממשל כאן.
אין שום סיבה למנוע נישואים 2, 3 או 4 מבדואי תושב הנגב. שיבושם לו וייהנה מפרי עמלו. אבל אין לאפשר "איחוד משפחות" קרי שיבה זוחלת אל תוך תחומי מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק ובייחוד אין להכניס את ילדי השבים הללו לרשימת זכאי קצבאות ילדים של הביטוח הלאומי. יתכבדו ויאחדו משפחות במקומות מגורי משפחותיהם שמחוץ לישראל. למה דווקא בישראל? כי יותר טוב לחיות במדינה שהיהודים הקימו?
ממשלת בנט-לפיד נפלה לתוך מלכודת של רע"מ. צריך להבין שהמאבק הוא על עתידה של מדינת ישראל. יש לעצור את הלבנוניזציה שנופלת עלינו.
אחת הדרכים היא, למשל, ליצור קנטונים, אולי של בדואים, ולאפשר לתושביהם לחיות כרצונם ללא קבלת אזרחות ישראלית. אולם נושא זה חורג מעבר לתגובון מסוג זה. מכל מקום – כל הכבוד לסטיב בלחסן על העלאת הנושא.
ראשית, תודה על תגובתך המלומדת.
שנית, איחוד משפחות, הוא בכי לדורות.
שלישית, הייתי מצפה שנראה תכניות אופרטיבית להכנסת מערכת חינוך, טובה יציבה הכוללת לימוד השפה העברית, לימודי הליבה.
לפי דעתי, לא נראה דברים כאלה כי החברה הערבית בישראל איינה מעוניינת מהלכים כאלה, יתכן וזה נובע מחשש אובדן של שליטה על הדור הבא, ומכניסת המודרניציה.
אני מסכים, סטיב, עם כמעט כל מה שהגבת כאן. אין כל סתירה בין החזרת המשילות והחובה לקיים את החוק לבין הצורך הדחוף, לפתור את הבעיות בצורה ממוסדת ומסודרת – דיור, תעסוקה, חינוך – הכל צריך להעשות בשיתוף עם התושבים ןלא להנחית מלמעלה. פירות איחוד המשפחות הם בעיה, שהשלטונות לא טיפלו בה כראוי, כמו שאר הבעיות. אני דוקא תולה תקוות ברע"ם, שלה הצביעו לדעתי רוב הבדואים וגם הפעולןות של הממשלה להחזרת המשילות, שמורגשות כבר בנגב.
הם שולטים בדמי חסות בהיקפים שאף אחד לא מבין. וזה הדלק של הפשע
נכון מאד. דמי חסות. הברחות סמים. גנבות ומשחטות רכב. רצח…..
אף ממשלה בעבר לא ניסתה באמת להתמודד עם הבעיה הבדווית. הקומו וועדות והוצעו פתרונות וכולם נגנזו והעבירו את האחריות לממשלה שאחריה. הסיבות לכך:
– "פתרון " הבעיה הבדווית הוא תהליך הרבה יותר קשה וממושך מההתנתקות מרצועת עזה, אפילו 15 שנה לאחר מכן עדיין יש משפחות יהודיות ללא פתרון. גם התכנית המצוינת של אהוד פרוור נגנזה-אסון בקנה מידה לאומי
-הפולטיקה הישראלית אינה בנויה לפתרונות ארוכי טווח, מה שלא ניתן לפתור במחצית קדנציה- לא נוגעים בו כי התרבות הישראלית בנויה על "מבצעים" שנמשכים שבועות ולבטח לא שנים מחשש לאובדן אמון הבוחרים
– הבעיה הבדווית כבר מזמן הפכה לאישיו בין לאומי, כול ניסיון "לפגוע" בהם עי צמצום שטחי המרעה- או ישובם ב"שמורות" מודרניות – יחשב כמעשה האמריקנים באינדיאנים- מטעמים לאמנסטי אינטרנשיונל ולמפלגה הליברלית הפרוגרסיבית בארהב שלא לדבר על השמאל הישראלי
– מה לעשות. ? קודם כול להפסיק לפחד לכפות משילות, ליצור קונצנסוס בכנסת על הצורך בחקיקה הולמת ובתי משפט אפקטיביים, לעודד התיישבות יהודית בכול פינה אפשרית באזור. לחסום פעילות הסתה מוסלמית
ושאר פתרונות שכותבים קודמים העלו- להפסיק לפחד!!
אין ספק שהבעיה בחברה הערבית באי שמירת החוק הנה קשה. בלי כל השוואה זה קיים גם בחברה היהודית ומתחיל להתפשט גם שם. משהו רע קורה אצלנו.
במשפט שלך שמתחיל במילים:
אודה ולא אבוש
אתה מסגיר את העמדה הפוליטית שלך שמאחורי המאמר
ללא משילות אין מדינה!