שוב שכחו את הזקנים בתקציב המדינה

רק ארגון מרכזי מתוקצב הוא הפתרון
זוג קשישים
צילום: Candida Performa Flickr en.wikipedia.org

תקציב המדינה, שאושר בימים אלו, מכיל נושאים כמו ליטוף חתולים והקמת מסגרות ספורט, והרי הוא, לדעת יוצריו, תקציב שאין שני לו.

האומנם? האם כל מי שצריך קיבל את צרכיו? האם בני הגיל השלישי, קרי הורינו או סבינו וסבתותינו, קיבלו מימון להעלאת קצבת הזקנה והשוואתה לשכר מינימום ומימון לתכנית לאומית למיגור האלימות, ההתעמרות וההתעללות בזקנינו? האם הם קיבלו תקצוב לתכנית לאומית למאבק בבדידות, המוגדרת כאויב מספר אחת של הזקנה? התשובה היא לא ולא.

תוחלת החיים הולכת ועולה כל שנה ומביאה לעלייה דרמטית במספרם של אלו המהווים את שכבת הגיל השלישי. כיום מדובר בכ-11% מהאוכלוסייה, היינו כמיליון ושלוש מאות וחמישים אלף מתוך תשעה מיליון בני אדם החיים במדינת ישראל. פלח אוכלוסייה זה מרשים לא רק בגודלו, אלא גם במהות, ברמה, בסיווג וביכולות של האנשים המרכיבים אותו. האם מספרים אלו מרשימים את ההנהגה הישראלית? האם מישהו רואה את האפשרויות האדירות הגלומות באוכלוסייה זו?

הציפייה של כותב מאמר זה היא ליחס אחר של החברה הישראלית לזקניה, אך ציפייה זו אינה עולה בקנה אחד עם המציאות. חלקנו הופך אותם ל"שקי אגרוף" – נתוני סקר הלמ"ס האחרון מצביעים על כך שכמעט כל זקן חווה מקרה של התעמרות או אלימות או התעללות. חלקנו רואה בהם נטל על החברה, שכן "העולם שייך לצעירים". אפילו ברמה הממשלתית ההתעסקות מתמקדת רק בנזקקים שבין זקנינו, בשעה שרובם יכולים לתרום לחברה תרומה בולטת. אבסורד לחשוב עד כמה גדול הפער בין הביצוע לפוטנציאל המשתמע מהנתונים האלו.

הטיפול והארגון של הנושאים הכרוכים בזקנה מתרכז כיום בשלושה מוקדי פעילות, ואלה אינם מסונכרנים זה עם זה: המגזר הפרטי-עסקי, הארגונים החוץ-ממשלתיים והממשלה. בכולם אין שליטה מרכזית, ובייחוד נכונים הדברים לגבי המוקד הממשלתי – ראו כמה משרדים עוסקים באותו אזרח ותיק או באותה אישה זקנה. ריבוי העצים ביער רק מרע את מצב הזקנים.

המוקד הראשון הוא ארגוני המגזר הפרטי-עסקי, והם מרכזים טיפול בצורכי האוכלוסייה שמרכיבה את הגיל השלישי, הן טיפול מוסדי והן מיצוי צרכים יום-יומיים, כמו טיפולי רפואה ובריאות וטיפול בצורכי בית יום-יומיים, למשל לחצן המצוקה או תקלות ביתיות מוכרות. במוקד זה בולטת המקצועיות, אך גם התחרות האגרסיבית, שרק פוגעת באספקת השירות לזקן.

המוקד השני הוא הארגונים החוץ-ממשלתיים (NGO) המרכיבים את המגזר השלישי. מדובר בארגונים התנדבותיים כארגוני צדקה, סעד וסיוע, וארגונים כמו 'אש"ל' של הג'וינט. ארגונים אלה פעולתם טובה ברוב המקרים, אך גם ביניהם התחרות מזיקה, ובעיקר חסרה שליטה של אדם אחד בפעילותם.

המוקד השלישי הוא הגורם הממשלתי. גורם זה, שהיה חייב להיות הרגולטור של כלל הפעילויות, מפוצל למספר יחידות קטנות ועוסק בנזקקים, שהם מן הסתם החלשים ביותר – סך של מאתיים אלף איש בקירוב. באלו מטפלים היום מספר גופים, ופעילותם המצומצמת מתאפיינת בשני מאפיינים מרכזיים: ראשית, פיצול יתר בטיפול בזקן, ושנית, ריכוז הטיפול אך ורק בזקנים הנזקקים או החולים. כאן בולטת מאוד חוסר ההבנה של החברה הישראלית שזקני הדור הנוכחי יהיו שונים מקודמיהם – פחות נזקקים ויותר בריאים, ומכאן שנטל הטיפול בהם יפחת והברכה בעיסוקיהם תעלה ותגבר.

תחומי הטיפול והעיסוק בזקנה רבים ומגוונים, וברור שרק אם יד אחת תרכז את הטיפול בהם נשיג את המטרות בהצלחה – ההצלחה שבני דור העבר שלנו זקוקים לה כל כך. התקציב הנוכחי חייב היה לבטא את הצורך הזה ולנסות להציע לרכז את כל הגורמים תחת ארגון-גג אחד או רשות אחת.

החזון המתואר במאמר זה הינו כזה המתאר "בניין מופלא", בשליטה ובניהול מרכזיים, הבנוי ממספר קומות שבכל אחת הזקן יכול למצות את זכויותיו ואת צרכיו. הצורך בריכוז כלל התחומים בטיפול של גורם אחד הוא צורך קיומי בחברה הישראלית כיום. ראו לדוגמה את הטיפול בניצולי השואה, שכולם זקנים: מצד אחד מטפלת בהם הממשלה, מצד שני מטפלים בהם ארגונים חוץ-ממשלתיים רבים, ולכל ארגון שפה משלו.

אין ספק שחיוני להחזיק גורם אחד שיטפל בצרכים של גמלאי החברה הישראלית. נחוץ גורם המחזיק בתורה, בידע, בסמכויות ובתקציבים המתאימים, כל זאת על בסיס מחקרי ואקדמי מקיף ותוך הפיכת העיסוק בזקנה למקצוע – הגרנטולוג החברתי, שירכז את כלל הטיפול והפעילות סביב זקנינו. תקציב חברתי אמיתי שיביא את ההצעות האלו לידי ביטוי יכבד את עברנו, יטייב את ההווה שלנו וישפר את עתידנו, כמילות הפתגם המפורסם. הגיע הרגע ש"אל תשליכני לעת זיקנה" לא יהיה מנטרה של זמר מתחיל ב"כוכב נולד", אלא יחזור לתפקידו המקורי כמושג תרבותי מרכזי בחיינו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

26 תגובות

  1. למי שיש את מי לחבק עוד יכול לשרוד. מי שנותר לבד הוא אבוד. המדינה לא דואגת לכלום.

  2. משקף את המציאות הקשה. ראוי שיגיע לועדה הנכונה בכנסת.!!!!

  3. מאמר חשוב ביותר. ניכר שהכותב מכיר לפני ולפנים את הסוגיה הזו. אני בחרתי לצטט את המשפט הבא "כאן בולטת מאוד חוסר ההבנה של החברה הישראלית שזקני הדור הנוכחי יהיו שונים מקודמיהם – פחות נזקקים ויותר בריאים, ומכאן שנטל הטיפול בהם יפחת והברכה בעיסוקיהם תעלה ותגבר." כלומר לא עוד רחמים, תרומה ונתינה, אלא המשך השילוב של הקשישים במשחק החיים, כשותפים שווים.
    אני רואה בו את החזון החשוב ביותר, העולה מן המאמר.

    1. יישר כח ד'ר ביצור כל מילה יהלום תודה שאתה דואג לדור שמסר נפש ומגיע לו קצת נחת עלה והצלח וה' יהיה בעזרך כדי להשמיע את קולם תודה

  4. הפנסיונרים צריכים להצביע רק עבור מי שיתחייב להם מראש שידאג לאינטרסים שלהם, עם התחייבויות מפורשות. זה ישפיע מיד על המנהיגים. אבל צריך לעשות, לא רק לדבר.

  5. ארגון או רשות או משרד ממשלי שירכז את הטיפול בזקנים יפתור את כל הבעיות

  6. אין תקציבים ואם יש לא מופנים לטיפול הזקנים באוכלוסיה הזו יש הרבה דברים שהם פרדוקס בחוץ לארץ למשל מזדקנים בכבוד

  7. חשוב מאוד שלא נזניח את זקינינו בתקציבים-לא יתכן שרק כח פוליטי יביא תקציבים

  8. כתבה מעניינת והמצב מאוד עצוב .
    כל כך הרבה גורמים בתוך הממשלה ואף אחד לא דואג לגיל השלישי שכל כך חשוב,
    ובמיוחד ניצולי השואה שככול שהשנים עוברים הם רק הולכים ופוחתים .

  9. מטפטמר נכון צודק וראוי מאוד
    לא יתכן שדווקא האבות המייסדים נמחקו מהתקציב

  10. מאמר שמציף בעייה שכולנו נסבול ממנה
    לא יתכן שדווקא האבות המייסדים נמחקו מהתקציב

  11. לצערנו הרב, למי שאין ביכולתו לעזור לזקנים (אבא אמא ) אותו זקן יהיה חסר אונים ואף ימות.
    הפוליטיקאים הם מכבסה של הבטחות ושקרנים . שבעזרת השם יתעוררו, רק מקווה שזה לא היה מאוחר מידי.

  12. צודק ד"ר אבי ביצור. רק מפלגת גימלאים שתייצג את הגימלאים תוכל לדאוג לגימלאים.

  13. אבי כמה שאתה צודק… בכול פעם אני מתחלחל מהיחס לאוכלוסיות הותיקות .. בושה שזו המדינה שאנו חיים בה ובושה שזו הממשלה שאנו מצביעים לה אי אפשר להזדקן בכבוד במדינת היהודים

  14. לא שכחו אותנו בכל מה ששייך לתשלומים לרשויות. שכחו אותנו בקשר לנתינה ולזכויות.

  15. כמה מהמרכיבים כאן צודקים. הגימלאים הרבים בוחרים נציגיהם בשלטון. וכנראה טוב להם עם השלטון. חחח..חח

  16. כל בני האדם עד שתא הופכים בעצמם לקשישים לא מבינים את גודל הקושי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך